מתרחבות הדרישות לתשלום תמלוגים למדינה מצד כיל על שימוש במשאבי טבע: המשרד להגנת הסביבה ממליץ לוועדה לקביעת חלק המדינה במשאבי טבע לאומיים (ועדת ששינסקי 2), שבראשות פרופ' איתן ששנסקי, לחייב את כיל , שבשליטת החברה לישראל , לשלם לקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים בשנה על שאיבת מים ממקורות פוסיליים באזור ים המלח.
מדובר במים מליחים שנשאבים בידי מפעלי ים המלח מבטן האדמה, ומשמשים את החברה במסגרת פעילותה התעשייתית. מנתונים שהגיש המשרד להגנת הסביבה בישיבה האחרונה של ועדת ששינסקי בשבוע שעבר, עולה כי מפעלי ים המלח שואבים מדי שנה כ-30 מלמ"ק של מים ממקורות פוסיליים. להערכת גורמים במשרד, היקף התמלוגים שיכולה המדינה לגבות מכיל מדי שנה על שימוש במים אלה נאמד בכ-90 מיליון שקל. זאת, בתמחור של 3 שקלים לקוב של מים, ועוד חצי שקל של דמי הפקה.
בנוסף, ממליץ המשרד להגנת הסביבה לגבות מכיל תמלוגים גם על שאיבת המים מהאגן הצפוני של ים המלח. מדובר במים שמועברים באמצעות תעלה מהאגן הצפוני והטבעי אל בריכת האידוי שבדרום ים המלח ומשמשים להפקת אשלג במפעלי ים המלח. מהנתונים שהוצגו לוועדת ששינסקי עולה, כי מדובר ב-265 מלמ"ק בשנה.
מהנתונים שהעלו גורמים מקצועיים במשרד להגנת הסביבה לפני חברי ועדת ששינסקי, ניכר שיש בכוונת המשרד ללכת הרבה יותר רחוק עם קבוצת כיל: שם לא מסתפקים רק בתמלוגים על מים מליחים ועל מימי האגן הטבעי של ים המלח, ומבקשים לחייב את החברה לשלם גם על העפר שהחברה כורה באופן שגרתי בערוצי נחל באזור ים המלח לצורך הגבהת סוללות ההגנה בבריכת האידוי שלה. מדובר בסוללות הגנה שמוגבהות באופן תדיר, כדי למנוע את עליית בריכת האידוי על גדותיה בשל הצטברות מלח בקרקעיתה. במשרד להגנת הסביבה מבהירים, כי בזמן שמחצבות משלמות למדינה תמלוג על כריית חומרים אלה (המכונים חומרי ואדי י.א), בכיל לא משלמים על כך כלל.
בהמשך, הציגו גורמי מקצוע במשרד להגנת הסביבה לחברי ועדת ששנסקי גם נתונים הקשורים לפגיעה הנופית באזור הדרום בעקבות פעילות כרייה ארוכת שנים של פוספט, בעיקר בידי חברת רותם אמפרט, שמקבוצת כיל. מהנתונים שהוצגו, מכרות רבים ששמשו לפני עשרות שנים את החברה באורון, רותם וצין, הוזנחו ולא שוקמו באופן שמפר את האיזון הטבעי באזורים אלה. בתוך כך, גם אוכלוסיית הנשרים בחלק מאזורים אלה הידלדלה באופן משמעותי. על רקע מצב זה, דורש המשרד להגנת הסביבה לגבש הסדר חדש עם קבוצת כיל שיאפשר לשקם מפגעים אלה.
השר להגנת הסביבה, עמיר פרץ, מסר בהתייחס לנתונים כי "מהעבודה שעשינו עולה תמונה מדאיגה, שלפיה במשך שנים המדינה חילקה את משאבי הציבור בחינם או כמעט בחינם. דרישתנו היא, שפרט לדיונים על גובה המיסוי והתגמולים המגיעים למדינה, ייקבע תו מחיר גם לעלויות השיקום של הנזקים הנגרמים לסביבה".
מכיל נמסר בתגובה: "מדינת ישראל מכרה לציבור ולבעלי מניות נוספים את הזיכיון להפיק מינראלים מים המלח בכמיליארד דולר. במסגרת חוק הזיכיון, יש לחברה זכויות מסוימות שנועדו לתת לה את היכולת לממש את הזיכיון, ובכלל זה שאיבה מים-המלח, שאיבה מבארות והגבהת הסוללות. בנוסף לתשלום עבור הזיכיון, כיל משלמת תמלוגים שנתיים, מהגבוהים בעולם, בגין הזיכיון, כלומר הפקת המינראלים מים המלח. כך למשל, כיל שילמה בשנת 2012 את התמלוגים הגבוהים ביותר בישראל, בגובה של למעלה מ-400 מיליון שקל.
כיל הוסיפה עוד כי "בנוגע לשיקום מכרות, חברת רותם אמפרט נגב משקמת בשנים האחרונות את כל המכרות בהם היא פעילה, בשיתוף ובהנחיה של רשות הטבע והגנים, והחברה להגנת הטבע. חברת רותם אף הסכימה לשקם את מכרות העבר, בהם היא כרתה בעת שהחברה היתה חברה ממשלתית. רותם אף הפרישה את הסכומים הנדרשים לקרן ממשלתית לשיקום מכרות, אולם בשל חילוקי דעות ובעיות בירוקרטיות של משרדי הממשלה לא ניתן לעשות בכסף זה שימוש לשיקום מכרות העבר. כשתסתיים המחלוקת בין משרדי הממשלה ניתן יהיה להעביר את הכספים שהפרישה רותם ולהוציא לפועל את תוכנית השיקום של מכרות העבר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.