חיפשו דמות ולא מדיניות

נדרשו לפחות 4 חודשים לראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יאיר לפיד לקבל את המלצתו של סטנלי פישר למנות את קרנית פלוג לנגידת בנק ישראל. בכל אותו זמן, בכל אותם דיונים אינסופיים, ספק אם שני אישים אלה הקדישו דקה לשאלה "פשוטה": מה צריכה להיות מדיניות בנק ישראל? תשובה לשאלה זו הייתה יכולה לספק להם בסיס להחלטה מי הוא האיש או האישה אשר יכול להתאים למשימה זו.

בפועל, מינויה של פלוג לתפקיד הנגידה משמעותה המשך המדיניות הנוכחית, והיא תקבל לשם כך את הגיבוי וההכשר מצד הוועדה המוניטרית שהוקמה על ידי קודמה פישר. משמעות הדבר כי בנק ישראל ימשיך לפעול כאשר שיקולי צמיחה ותעסוקה יהיו בעלי משקל בקביעת שער הריבית, ושהבנק ימשיך לעשות שימוש בכלים מנהליים, במיוחד בשוק המשכנתאות ובשוק המט"ח, אם הוא יגיע למסקנה כי פתרון השוק אינו אופטימלי. הבנק ימשיך לגבות את המדיניות התקציבית של הממשלה, אך ימשיך לדרוש צעדים יעילים יותר בשוק העבודה. מה שהיה אצל פישר הוא שיהיה אצל פלוג, לפחות בחודשים הקרובים.

נגיד בנק מרכזי אינו אמור לבצע מדיניות שמוכתבת לו על ידי הממשלה. אך כאשר ממנים מישהו לתפקיד ישנה ציפייה שהיא או הוא, יבצע מדיניות מסוימת. מי שעקב אחרי תהליך המינוי של יו"ר הפדרל רזרב בארה"ב יודע שהדיון נסוב כולו על ההבדלים במדיניות של לארי סאמרס אשר היה אמור לסטות מהמדיניות המוניטרית הנוכחית, לבין זו שתונהג על ידי ג'נט ילן, הליברלית יותר.

בישראל הדיון כולו היה על מי אמור להיות הנגיד: מי יכול להיות "ייצוגי יותר", מי יכול לצלוח את ועדת טירקל בקלות רבה יותר, מי יכול להיות מוסכם על שני פוליטיקאים המזכירים בהתנהגותם ריקוד בין קיפודים. נתניהו עוד ניסה, ללא הצלחה, להציע את הנגידות לסאמרס בתור מעין פרס ניחומים.

השאלה על ההתאמה של המדיניות לצרכי המשק כלל לא נדונה, וגם אם מי מהמועמדים לתפקיד הצליח לשטוח את השקפתו בפני אנשי השלטון - ספק אם הדבר זכה להתייחסות. התהליך כולו הגיע היום לסיומו רק כי גם נתניהו וגם לפיד הרגישו שהמילה "פארסה" נדבקת אליהם בקלות גדולה מדי.

אלא שהשקט הזה סביב המדיניות לא יימשך לעד. כל עוד הייתה הנחה שפלוג היא ממלאת מקום זמנית, מתנגדי המדיניות של פישר לא מצאו לנכון להביע את דעתם. כעת תהפוך פלוג להיות מוקד לטענות מצד כל מי שמתנגד לריבית נמוכה, לכל מי שרואה בפעילות בנק ישראל בשוק המט"ח מכשול לגרוף רווחים, ולכל מי שיש לו עניין ברגולציה חלשה יותר על הבנקים.

את הוויכוח על המדיניות ינהלו בממשלה ומחוצה לה, אחרי המינוי של הנגידה החדשה/ישנה, ולא לפניו.