בואו למינכן, עושים פה חיים (וכסף)

לבונדסליגה יש דילמה. אפשר להמשיל אותה ברוח הימים האלה: נניח שאתם רוצים לחגוג את האוקטוברפסט במינכן. מולכם מונחת הכוס המסורתית "מאס", המחכה לליטר של בירת חיטה בווארית צוננת שתימזג לתוכה. אבל יש לכם רק בקבוק נורמלי מהחנות, ואלו מכילים רק חצי ליטר. אחרי שמזגתם, אתם מביטים בכוס והדילמה מול עיניכם: האם הכוס חצי ריקה, או שהיא חצי מלאה?

לבונדסליגה יש הרבה סיבות להרגיש גאווה. לגרמנים חשוב שהאצטדיונים מודרניים ומלאים, שהמועדונים מתנהלים בשפיות פיננסית ושהם מגדלים שחקני נוער. ההצלחה הגרמנית באירופה היא תוצאה של כך, גם ברמת הנבחרת וגם בכדורגל המועדונים. השיא מבחינת הגרמנים הגיע כמובן ביוני האחרון, בגמר ליגת האלופות הראשון על טהרת הבונדסליגה.

יותר מכך, אחרי מונופול ארוך שנים של באיירן כפרימוס של הבונדסליגה וכחברה היחידה במועדון הקבוצות הגדולות ביבשת, יש מגמה של שינוי. לא רק באיירן עוברת לשלבים הגבוהים של ליגת האלופות - הדוגמא החשובה היא דורטמונד, שלקחה לבאיירן שתי אליפויות רצופות ומשכנעות מתחת לאף, השפילה אותה ב-2012 בגמר הגביע (2-5), והיוותה לה יריב שקול בגמר הצ'מפיונס במאי האחרון. והכי חשוב: דורטמונד עשתה זאת תוך הפגנת כדורגל מבריק וטקטיקה שהכתה גלים ברחבי אירופה.

אז אם כל כך מלא, אז למה ריק?

***

קודם כל, כי ההיחלשות של קבוצות כמו שאלקה ומנשנגלדבך, אחרי עונות שיא מבחינתן, מבהירה שההתקדמות אצלן אינה עקבית. המצב בבונדסליגה השתפר, אבל הדואופול, שהוא לא קיצוני כמו בספרד עם ריאל וברצלונה, עדיין קיים ברמה מסוימת. ההפרש בסיום העונה בין האלופה והמקום השלישי זינק בשנים האחרונות מחמש נקודות (ב-2009) והגיע בשנתיים האחרונות ל-17 ו-26 נקודות.

אבל גם הדואופול הוא רק למראית עין. בעוד דורטמונד הזניקה בעונה האחרונה את המחזור שלה מ-215 מיליון אירו ל-305 מיליון, באיירן היא עדיין בירת הכדורגל הגרמני: המחזור שלה עבר את 400 מיליון האירו (נתונים רשמיים יתפרסמו ב-13 בנובמבר). הסממן הכי בולט לשליטה של באיירן ולעובדה שהיא מכתיבה את הקצב גם בשביל דורטמונד המתחדשת - הוא מעברי השחקנים בין המועדונים. בלי להניד עפעף, עזב בקיץ כוכבה הצעיר של בורוסיה, מריו גצה, לבאיירן - ברגע שהסתבר שיש לו סעיף שחרור בחוזה. רוברט לבנדובסקי, החלוץ הפולני שדורטמונד השקיעה זמן ארוך וכסף לא מועט כדי להביאו לקבוצה, טיפחה אותו ובנתה את שמו, ישב במסיבת עיתונאים ודיבר בגלוי על אפשרות שבינואר יודיע על עזיבה ליריבה הגדולה מבוואריה. והעולם לא עצר מלכת, ואוהדי דורטמונד לא יצאו לשרוף פחים.

אף אחד בגרמניה כבר לא מתרגש מהדברים האלו, כי הרודנות של באיירן והניסיונות הלא ממש חבויים להחליש את היריבים שלהם - הפכו להרגל (ר' טבלה). כשלבאייר לברקוזן היה בתחילת המילניום קבוצה נפלאה שאיימה על הדומיננטיות של באיירן, ואפילו העפילה לגמר האלופות - מיכאל באלאק, זה רוברטו ולוסיו, שלושה מכוכביה, נשדדו על-ידי הבווארים הרעבים.

 כך מרוקנת באיירן את הבונדסליגה מנכסיה.

דורטמונד שילמה בעונה החולפת שכר בסך 76 מיליון אירו לשחקניה, וגם זאת רק בעקבות הבונוסים על ההצלחה בצ'מפיונס. באיירן, לעומתה, תקצבה 125 מיליון אירו לשכר שחקנים, וההערכה היא שההוצאה בעקבות הבונוסים על הטרבל בה זכתה יעלו את חשבון המשכורות ל-150 מיליון אירו. ברור שזה גורם משיכה ראשון במעלה. אבל גם הסביבה המקצועית במועדון, החיבור לשחקנים וסוכנים בכירים, החשיפה הגדולה יותר שמביאה עמה גם ספונסרים ומפרסמים, הם אלה שמושכים את השחקנים לבאיירן. וכמובן העיר: עד כמה שדורטמונד היא עיר סימפטית ובגובה העיניים, מינכן היא מטרופולין יפהפה ונהנתן, שמציע לשחקנים (ולחברותיהם/נשותיהם) באופן כמעט בלעדי לגרמניה את הסצנה הנחוצה כל כך לאורח החיים שלהם. תחת התנאים האלו, ברור שלדורטמונד יש תקרת זכוכית שקשה לה מאד לפרוץ כרגע, ושגם אם תמשיך לייצר מאסות של כוכבים - סיכוי טוב שהם בסופו של דבר יבקשו לעבור ליריבה.

***

זה לא מפתיע את הנס יואכים "אקי" וואצקה, מנכ"ל דורטמונד, שעדיין זוכר איך לפני תשע שנים הוא בא להציל קבוצה בפשיטת רגל. "גם באיירן מינכן מועדון מצליח ומשגשג כבר 50 שנה - ובכל זאת מתוכן איזה 45 שנים הם היו מועדון ששחקנים עוזבים אותו. זה השתנה רק בשלוש, ארבע שנים האחרונות, ולצורך זה מוציאים באיירן הרבה כסף. אנחנו לא שם", הסביר ב"קיקר". דורטמונד עובדת על הדרך: "לאור הניסיון עם השחקנים שעזבו אותנו אפשר לומר, שלמי שלא רק הכסף מעניין אותו, אנחנו יכולים להוות חבילה מעניינת".

בורוסיה כרגע בטופ שלה מבחינת הכנסות, מצהיר המנכ"ל, כך שקשה לראות איך הצמיחה תוכל להימשך בעתיד. בקפדנות נבנה בבורוסיה סגל מבריק - מציאות של פעם כמו קגאווה או מאטס הומלס, וכישרונות-על בנוער כמו גצה - לא חוזרים לעתים קרובות. לכן כנראה גם לא יחזור הרווח הנקי שנרשם בעונה האחרונה, 53.3 מיליון אירו, שיא בונדסליגה.

דורטמונד יודעת שאפשר לשנות סדרי עולם. הקבוצה הזאת, שהיתה על סף קריסה כלכלית באמצע העשור הקודם, והיום נמצאת במקום אחר לגמרי - היא הדוגמה החיה לכך. זה רק עשוי לקחת הרבה מאד זמן, וגם ייתכן מאד שזה לא יצליח: הסצנריו בו המפלצת של באיירן ממשיכה לזלול מכל הבא ליד הוא תמיד התסריט ההגיוני והמתבקש של הכדורגל הגרמני.