מכיוון שביבי נתניהו משתמש לאחרונה לעתים קרובות בשמו של צ'רצ'יל, חשבתי לנכון לעשות פרפרזה על אחת מאמירותיו של המנהיג הבריטי הנערץ: מעולם לא עשה אדם הרבה כל כך למען בחירתו של אדם שהוא לא רצה בו. קרנית פלוג הייתה אדם מוערך גם לפני שביבי נטפל אליה.
היא לא הייתה סתם המשנה לנגיד בנק ישראל, אלא המשנה לנגיד סטנלי פישר. הוא גם היה הראשון שהביא את פלוג אל קדמת הבמה כאשר המליץ בחום על בחירתה. ולמרות זאת, את עיקר הפופולריות שלה חייבת פלוג לאדם שהכי התנגד לבחירתה לנגידה, הלא הוא, כמובן, ביבי. לא בגלל התנגדותו, אלא מכיוון שאף אחד לא הצליח להבין למה. והוא לא הסביר. מה שבאופן טבעי קומם את הציבור נגדו.
ביבי התנגד וגם לכלך
מילא שנתניהו עלה על בריקדות נגד פלוג, אבל בעשותו כך הוא פגע בה באופן מקצועי ואישי. הוא לא אמר שום דבר שלילי עליה. הוא רק אמר שאינו רוצה להסביר את מניעיו כדי לא לפגוע בה. ג'נטלמן, אה? אדרבא.
מה המסר העולה מהאמירה ה"ג'נטלמנית" שיש סיבות להתנגדות למינוי, והן מן הסוג הפוגע? זה כבר מספיק כדי להכתים שמו של אדם, אבל יותר מכך: סירוב לנקוב בסיבות מהווה אור ירוק לדמיון, ומכאן עלול אדם לחשוב שמי יודע מה היו מחדליה של פלוג, שעליהם מרמז ראש הממשלה.
סימן שאלה
סימן השאלה שהציב ביבי על פלוג בוודאי ילווה אותה לאורך זמן. הוא יצוף על פני השטח כל אימת שפלוג תעשה טעויות (והיא תעשה, כי בלי זה אי אפשר); וזה ללא ספק יוזכר בנאומים ובמאמרים לרוב. אבל זה לא משהו שאי אפשר לחיות אתו, ופלוג הוכיחה בתקופה זו שהיא עשויה מחומר טוב וקשיח. היא התנהגה כליידי, בעת שממניה נהגו כשני פוחזים.
לפיד ופלוג
גם לגבי לפיד היה לצ'רצ'יל מה לומר: לפני משרד האוצר נעצרה מכונית ריקה, ושר האוצר ירד ממנה. האיש הזה יכול היה לקנות את עולמו בפרשה זו, או לפחות לזכות בנקודות זכות רבות, אם רק היה מסוגל לדבוק בדעתו, ובעיקר, להיאבק עליה.
לא מכיר, לא יודע
לפיד היה הראשון בממשלה שהעלה את שמה של פלוג. ביבי אמר לא. בנקודה זו יכול היה שר האוצר לומר שהתנגדותו של ביבי אינה מקובלת עליו והוא מתכוון להיאבק נגדה. הוא בחר באפשרות האחרת - להיכנס למקלט.
וכך, מי שהציע את פלוג היה גם אחד הראשונים שנטש אותה. ואז לפיד מצא לו איזה מועמד אחר, ובסוף בא ביבי ואמר פלוג, ולפיד שוב התיישר. ואז הוא הלך לטלוויזיה ואמר שטעה. הוא נראה כמי שאינו יודע דבר בתחומו, ואינו מכיר את הנפשות הפועלות. יותר מעורר רחמים מאשר כעס.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.