מרתק: תערוכת "אנטי-טבע" חושפת נוף פיזי ונפשי

משכן האמנים בהרצליה הוא פינת חמד נחבאת אל הכלים באזור הכי כפרי בעיר. ה"משכן" הוא בית היסטורי, שהוקם בשנות ה-50 כמעון מרגוע לאמנים, שהדירות הקטנות והצנועות שלו סמוכות לחללי סטודיו, גלריה לתצוגה ובריכת השחייה העירונית. עם השנים, תודעת ה"הבראה" המפא"יניקית ותקציביה הלכו והתמוססו, והמקום שינה את אופיו. בין היתר, שימש כמשכנה הראשון של המדרשה לאמנות, ותמיד נותר חלק מזירת האמנות הפעילה. כיום פועלות בחללי הסטודיו ארבע אמניות בולטות: אורית חופשי, תמר שקין, שירה ריכטר ואיילת כרמי. טל קובו, אוצרת ומנהלת המשכן, מציגה תוכנית תערוכות מעניינת ותוכנית אירוח (רזידנסי) מגוונת לאמנים מהארץ ומחו"ל.

כך, למשל, יתארחו במשכן בסוף השנה שלושה בוגרי המחזור הראשון של המחלקה לאמנות בשנקר, שיעבדו על פרויקט תקשורתי משותף.

בתערוכה המוצגת כעת - "אנטי טבע", מפתיעה האמנית שרון רשב"ם בעבודות מסוגים שונים, היוצרות יחדיו נוף-נפשי מרתק. שתי עבודות גדולות תופסות את העין כבר בכניסה, ונראות כציטוט ישיר של האמן המנוח ידיד רובין, אפילו בוטה בדמיונו למקור. התעוזה מתבררת כמחווה למי שהיה המנטור של האמנית, ושעימו יצרה דיאלוג רב-שנים.

רשב"ם למדה במכון אבני וציירה בסגנונות שונים עד שחזרה בעשור האחרון, בעזרתו של רובין, לצייר בשמן. "הציור הראשון היה שורת הילדים ללא פנים 'קבוצת אלון', ילדי הכיתה שלי שנחרתו בתודעה כדיוקן קבוצתי". בתערוכה מופיעים ילדי קבוצת אלון בכמה וריאציות, הקשה מכולן היא זו שבהם מפרקת רשב"ם את הקבוצה באמצעות סכין חיתוך - כל ילד על פיסת קנבס צרה משלו."העבודות הללו התחילו תמיד על בד גדול, כקבוצה של יחידים, שבה את אף פעם לא לבד אבל הנסיבות הכפויות הללו גם מותירות אותך מאוד בודדה. אין לאן לפנות, למצוא דרך משלך". רשב"ם גם פוצעת את הבד ומותירה בכל דמות פגם, שלדבריה מייצג איזו תחושת אין-אונים של הילד הבודד בקונטקסט הקיבוצי.

- הפגימה הזו היא מוטיב עקבי בעבודותיה, שרובן עוסקות בילדות ה"לא טבעית".

"חשוב לי להדגיש שאני לא מקוננת על הילדות הקיבוצית. אני היום רואה את הזיכרונות שלי כמתנה. הם משמשים לי כחומר גלם ואני משחקת איתם לכיוונים שמעניינים אותי".

משכן האמנים, יודפת 7, הרצליה, ימים א'-ד' 11:00-14:00, יום ה' 17:00-19:30. ללא תשלום