כאשר פרצה מחאת הקוטג', גיחכו הציניקנים על המהומה שקמה סביב מוצר שעלותו שקלים בודדים. גם סערת הקפה שטרם שככה מעוררת בקרב חלק מהקהלים תגובות דומות. "עזבו את הקפה ואת הקוטג', מה עם הבנקים?", שואלים אותם ציניקנים. ובכן, יש למה לחכות.
אותה מחאת קוטג' מפורסמת, שתורגמה בהמשך למחאת יוקר המחיה שרבים נהנים להספיד אותה, עוררה את השיח סביב הריכוזיות בענף הבנקים וסביב המחיר הגבוה שמשלמים הצרכנים בגלל היעדר התחרות.
לא חלף זמן רב עד שוועדת טרכטנברג המליצה על הקמת בנק חברתי שיתופי, ואת הפירות הראשונים של ההמלצות האלה אנו מתחילים לראות בימים אלה, עם התגבשותו של הבנק הקואופרטיבי "אופק".
לקפיצת המדרגה הבולטת בתהליך ההקמה אנו עדים כעת בעקבות ההחלטה שמניה בבנק הזה לא תיחשב נייר ערך, מה שגורר גל התעניינות שמפתיע בהיקפו את העוסקים במלאכה.
איך לוקחים חלק בהקמת הבנק, כמה עולה מניה, מה המשמעות של רכישת מניה, ומה יעלה בגורל הכסף במקרה שהבנק ייכשל? שאלות רבות מעסיקות את הצרכנים, שמנסים להתרגל לרעיון שהנה הם יכולים להפוך לבעלים של בנק.
צפי הדר-ריכטר, היועצת המשפטית של הבנק ומי שלוקחת (בהתנדבות) חלק פעיל בהקמתו, משיבה בראיון ל"גלובס TV" על כל השאלות:
- אז מה זה בעצם בנק חברתי?
"בנק חברתי הוא בנק אופרטיבי, בנק לכל דבר, בנק שיש בו הכול - אבל אין בו דבר אחד: אין בו בעל שליטה. הבנק הקואופרטיבי הוא בנק בבעלות הלקוחות שלו. כל אדם יכול לקנות מניית חברות - כשאצלנו ב'אופק' המניה עולה 3,000 שקל - ולהפוך לבעלים של הבנק הקואופרטיבי".
- מי עומד מאחורי היוזמה?
"הבנק מיוסד על-ידי 'אופק', שהיא אגודה שיתופית".
- ואם אני רוצה לקנות 30 מניות ולהגדיל את הבעלות?
"אי-אפשר. אפשר לקנות מניה אחת - ואחת בלבד".
- אפשר כבר לקנות מניות? איך קונים את המניה?
"אפשר כבר היום להיכנס לאתר של 'אופק' ולרכוש מניית חברות באגודה השיתופית".
- ומה קורה אז? מה המשמעות של להיות בעל מניה?
"זה מקנה לכל חבר הזדמנות להשפיע על תהליך ההקמה של הבנק הקואופרטיבי ועל ההחלטות המרכזיות בתהליך ההקמה ומאוחר יותר בחיי הבנק".
- למה דווקא 3,000 שקל? איך קבעתם את הסכום הזה?
"השורשים נעוצים בקיץ 2011, במחאה החברתית. ועדת טרכטנברג בזמנו חקרה בעקבותיה את ענף הבנקאות, ופרסמה את המסקנות שלה, שמדובר בענף ריכוזי ביותר וחסר תחרות. הוועדה קבעהכי 3,000 זה הסכום של הגבייה העודפת שהבנקים גובים מיחידים, משקי-בית, ועסקים קטנים ובינוניים בשנה, רק משום שהם יכולים, משום שאין תחרות. מכאן גזרנו את הסכום. 3,000 שקל זה מחיר המניה שלנו, ומשלמים אותו באופן חד-פעמי".
- זה המחיר הנוכחי, או שהוא יישאר כזה גם בהמשך?
"זה יהיה המחיר גם בהמשך".
- ומה עושים בכסף הזה?
"כיום, בתהליך ההקמה של הבנק, אנחנו מחלקים את הסכום לשניים: 2,000 שקל מופקדים בידי חברת נאמנות מוכרת וידועה בארץ, ו-1,000 שקל משמשים לתהליך השוטף של הקמת הבנק. הסכום של 2,000 שקל ישוחרר בהדרגה, לפי התקדמות התוכנית העסקית של הקמת הבנק".
- אז בסך-הכול 1,000 שקל מתוך כל 3,000 שקל אתם משקיעים בהקמה - איך אפשר להקים בנק בכל-כך מעט כסף?
"התשובה תלויה בציבור. אנחנו פונים לציבור הרחב, משום שלבנק קואופרטיבי אין בעל שליטה, אין בעל הון שישקיע את ההון ההתחלתי ומאוחר יותר יצפה מטבע הדברים לראות רווח כמה שיותר גדול על ההשקעה שלו. הבנק הקואופרטיבי מבוסס על הציבור, ולכן הוא פונה לציבור כמה שיותר רחב - אין הגבלה על מספר החברים".
- זאת אומרת, ככל שיהיו לכם יותר קונים של מניות - כך הבנק יוכל להיות בנק יותר גדול. אי-אפשר להיות לקוח של הבנק אם לא קנית מניה?
"נכון. הבנק יהיה רווחי משום שהוא מוסד פיננסי וחייב להיות רווחי. הרווח לא הולך לבעל שליטה, כי אין בעל שליטה, הוא מוחזר לשתי מטרות בלבד: פעם אחת הוא משמש לשמירה על יציבות הבנק; ופעם שנייה הוא מוחזר לבעלים שלו, שהם הלקוחות שלו, בצורה של הטבות על הפעילות הבנקאית שלהם, הווה אומר, עמלות מופחתות ובעיקר ריביות נמוכות על ההלוואות, על האשראי והאובר-דראפט, וריביות גבוהות יותר על פיקדונות ויתרות".
- אפשר יהיה להיכנס בבנק זה לאובר-דראפט? אתם תאפשרו את זה?
"ודאי, נאפשר חריגה לפי מידת הנחיצות של אותו לקוח. הריבית על האובר-דראפט תהיה נמוכה יותר מזו המקובלת בענף הבנקאות".
- מה זה אומר במספרים?
"אנחנו עכשיו בתהליך של גיבוש המודל הכלכלי של הבנק, אני יכולה לתת אינדיקציה מהעולם, מארצות-הברית. הריביות נמוכות יותר בכ-25% על האשראי, וגבוהות יותר ב-25% על הפיקדונות. לשם אנחנו חותרים".
אנשים רוצים שינוי
3,000 שקל אינם סכום מבוטל, ויש להניח כי רבים מהישראלים - יהיו מאוכזבים מהמערכת הבנקאית ככל שיהיו - אינם מסוגלים להשקיע סכום כזה גם אם הם רואים בזה שליחות, אך הדר-ריכטר מספרת על מאות פניות בשבועיים שחלפו מאז ההחלטה התקדימית שפרסמה לפני שבועיים רשות ניירות הערך, שלפי החברות ב'אופק' אינה נייר ערך, ולכן מכירתה לציבור אינה טעונת תשקיף: "זו הייתה יריית הפתיחה שאיפשרה לנו להתחיל לגייס בעלי מניות ל'אופק'. לפני כן אסור היה".
- מי הלקוחות?
"מדובר באנשים שיש להם 3,000 שקל ורוצים שינוי, רוצים להיות חלק מהשינוי. אני באופן אישי, בגלל העומס של הפניות, החזרתי טלפונים לאנשים ושוחחתי איתם. אנשים פשוט אומרים: 'קחו את הכסף הזה וצרו לנו אלטרנטיבה בנקאית טובה'. אלה אנשים שרוצים לעשות שינוי בענף הבנקאות בישראל".
- יש כאלה שרוכשים את המניה כסוג של השקעה לעתיד?
"דיבידנדים לא יהיו, גם משום שרשות ניירות הערך אסרה, זה לא נייר ערך. מה שכן יהיה - וזה הערך שאנשים רואים לאחר הקמת הבנק - אלה ההטבות על הפעילות שלהם בבנק - עמלות סבירות וריביות טובות יותר".
- ומה לגבי השכר לעובדים?
"זה בנק עם אג'נדה חברתית, אנחנו מקדמים ערכים חברתיים כמו פערי שכר מידתיים ולא שערורייתיים בין מקבל השכר הגבוה ביותר לנמוך ביותר, אצלנו זה יהיה פער של 1 ל-10. אנחנו נעסיק עובדים בתנאים הולמים, לא כעובדי קבלן, אנחנו בנק בבעלות הציבור ובעבור הציבור, שבא לקדם ערכים חברתיים של תרומה לקהילה וכן הלאה".
- מי יעמוד בצמרת הבנק הזה? בנקאים שאנחנו מכירים?
"יושב-ראש 'אופק' הוא דורון שורר, לשעבר המפקח על הביטוח. מנכ"לית מטה הקמה והמיועדת לתפקיד מנכ"ל הבנק היא אירה פרידמן, שהייתה בעבר מנכ"לית של בית ההשקעות תמיר פישמן. יש איתנו ב'אופק' רבים וטובים, יש התגייסות של בנקאים לשעבר מהשורה הראשונה".
- מדובר בדמויות מוכרות, שהועסקו על-ידי חברות, בנקים ומוסדות פיננסים הכי קפיטליסטיים בישראל. הם עושים את מה שהם עושים כעת מטעמי שליחות, או מתוך הנחה שההשקעה תחזיר את עצמה?
"אנשים היום מתנדבים לאופק בצורה מעוררת הערכה, מתוך אמונה בדרך הזו, מתוך אמונה שהמשק הישראלי ראוי לחלופה זהו. החלופה הזאת מקובלת מאוד בעולם. היא קיימת למעלה מ-100 שנה בעולם כולו. כ-45% משוק הבנקאות בצפון אמריקה, הווה אומר בארצות-הברית ובקנדה, זה בנקאות קואופרטיבית - מה שנקרא 'קרדיט יוניוס'. למעלה מ-95 מיליון אמריקאים חברים בקרדיט יוניונס".
- איך תתפעלו את הבנק הזה? יהיו לו סניפים?
"אנחנו בנק מוטה אינטרנט. אנחנו מכוונים להיות בחזית הקדמה האינטרנטית, מתוך הבנה שאנשים מבצעים היום את רוב הפעולות שלהם באמצעות האינטרנט ולא באמצעות הסניפים, ודבר שני, מתוך רצון לחסוך בעלויות.
"יחד עם זאת, מכיוון שאנו בנק של הציבור ובעבור הציבור, אנחנו כן מבינים שאנחנו צריכים נקודות גישה שבהן אנשים יוכלו לפגוש נציג אנושי אמיתי של 'אופק', ולכן אנחנו חושבים עכשיו על פתרונות יצירתיים לא במובן של סניפים גדולים ורחבים ויקרים, אלא יותר על התחברות לרשת קיימת, כך שנציג שלנו יישב שם. אחד הרעיונות שהעלינו, אם יאפשרו לנו, הוא לשים נציג שלנו בבנק הדואר, שם כל אדם יוכל לבוא לסניף הקרוב למקום מגוריו, להיכנס ולפגוש נציג של 'אופק'".
- ואם הבנק ייכשל, אקבל חזרה את ה-3,000 שקל שהשקעתי?
"יש לנו 5 שנים להקים את 'אופק', ואם זה לא יצליח, יוחזרו לאנשים אותם 2,000 שקל שמופקדים אצל הנאמן".
עובר ושב
פרשנות: עם כל הטינה לבנקים, לא בטוח שנמהר לשלוף 3,000 שקל / עירית אבישר
הרעיון של הקמת בנק חברתי נראה מצוין "על הנייר" - בנק שבעלי המניות שלו הם הלקוחות, ולכן האינטרס המרכזי של הבנק הוא לדאוג ללקוחות שהם גם בעלי השליטה. איך מתבטאת הדאגה ללקוחות? הבנק גובה עמלות נמוכות. אולם חשוב מכך - מרווחי הריבית שלו נמוכים. כלומר, הציבור יקבל יותר ריבית על הפיקדונות וישלם פחות על האשראי, לעומת המצב כיום בבנקים.
מודל זה קיים כיום בעולם, ואפילו בארה"ב הקפיטליסטית קרוב ל-100 מיליון תושבים חברים בבנק קואופרטיבי. כתוצאה מכך, אפילו עולה השאלה, איך לא קם בנק חברתי? אלא שבדרך למהפכה מחכים ל"אופק", המתעתדת להיות הבנק החברתי הראשון, לא מעט משוכות לעבור.
ישנם עדיין מספר נושאים מהותיים לא סגורים מול בנק ישראל - מה יהיו דרישות ההון, האם ניתן יהיה לפתוח חשבון באינטרנט או שהלקוח יצטרך להגיע לסניף ועוד סוגיות שונות. אולם נתמקד כעת בסוגיית גיוס הכסף להקמת הבנק.
מכיוון שאין בעל שליטה בעל כיס עמוק שיזרים עשרות מיליוני שקלים להקמת הבנק, מסתמכים בבנק החברתי בגיוס הכסף מ"גברת כהן מחדרה". אלא שעם ישראל לא אוהב לשלם. יוקר המחיה מביא את הציבור לחפש דרכים שונות לחסוך. תראו איזו סערה גרמה רשת הקפה קופיקס, רק כי הציעה קפה ב-5 שקלים.
האם בתרבות הצריכה הנוכחית, שמחפשת את המחיר הנמוך, יסכימו אנשים לשלם סכום לא מבוטל של 3,000 שקל רק כדי שבעתיד יוכלו לקבל שירותי בנקאות זולים? עם כל הטינה שיש לציבור הישראלי כלפי הבנקים, לא בטוח שאנשים ימהרו לשלוף את הסכום, מה עוד שקיים סיכון שהבנק לא יוקם, וסך של 1,000 שקל מהסכום ששילמו יתאדה לו.
ב"אופק" מתכוונים לפנות לשכבות מבוססות יותר, בני 45-65, שישקיעו בבנק בעיקר בשביל הילדים שלהם, שנאבקים ביוקר המחיה. האם "אופק" תעמוד ביעד השאפתני ותגייס 30 אלף איש שישקיעו 3,000 שקל? התשובה אינה טריוויאלית, וחובת ההוכחה מוטלת על "אופק" ועל דורון שורר העומד בראשה.
כתבות
ני"ע
