המשנה ליועמ"ש יכריע בעימות בין מבקר המדינה לבנק ישראל

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, נשלח להכריע בעימות בין מבקר המדינה יוסף שפירא לנגידת בנק ישראל החדשה קרנית פלוג והמפקח על הבנקים דודו זקן - כך נודע ל"גלובס".

נזכיר כי מבקר המדינה שלח אמש, באמצעות נציב תלונות הציבור הלל שמגר, מכתב לבנק ישראל ובו ביקש שוב מהמפקח על הבנקים דודו זקן כי ידחה את אסיפת בעלי המניות של בנק לאומי המתוכננת למחר, לבחירת הדירקטורים בבנק. הבקשה נעשתה בשל טענות נציב תלונות הציבור כי מצא ליקויים מהותיים בעבודת הוועדה לבחירת דירקטורים בבנק לאומי, שבראשה עומדת השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה.

זקן כבר התבקש לפני שבועיים על ידי שפירא לדחות את האסיפה, וסירב לכך, כאשר הסירוב היה בגיבויה של פלוג. המכתב החדש שנשלח אתמול על ידי נציב תלונות הציבור עורר סערה בבנק ישראל. נראה כי פלוג נמצאת כעת בין הפטיש לסדן, וכי שפירא מעמיד אותה בפני המבחן הציבורי הראשון שלה:

אם הנגידה תיענה לבקשה - הרי שהדבר ייתפס כזגזוג, והיא תיתפס כלחיצה. לפלוג אין עדיין את הוותק והסמכותיות שהיה לקודמה בתפקיד פרופ' סטנלי פישר, ולכן עלולות להיות לזגזוג השלכות על התדמית שלה בעתיד.

מצד שני, אם הנגידה תוסיף להתעקש ולסרב לדחות את האסיפה, הרי שהיא פותחת חזית מול מבקר המדינה. פלוג גם מסתכנת בכך שבדוח מבקר המדינה, תימתח נגדה ביקורת חריפה על התנהלותה בפרשה זו.

בין בנק ישראל למבקר המדינה ישנם חילוקי דעות קשים בנושא, ועל כן, נכון לשעות אחר הצהריים (ג') הוכנס ליכט לתמונה - ונראה כי הוא זה שיכריע בסוגיה, האם לקיים מחר את האסיפה הכללית של בנק לאומי או להיענות לבקשת מבקר המדינה ולאפשר לו להמשיך בבירור הממצאים. ליכט יצטרך להכריע האם הסמכות הציבורית של שפירא גוברת על הסמכות הרשמית של זקן להכריע בסוגיות אלו. מה שבטוח הוא שהרבה אגו, יצרים ומתחים נוצרו בסיטואציה הזו בין משרד מבקר המדינה לבנק ישראל.

בכל אופן, אם לא יחולו שינויים של הרגע האחרון, הרי שמחר ב-10:00 בבוקר תיערך ההצבעה של בעלי המניות בבנק לאומי - בנק ללא גרעין שליטה - לבחירת דירקטורים. בעלי המניות יצטרכו לבחור 5 מתוך 9 מועמדים לתפקיד דירקטור ועוד דח"צ אחד מתוך שני מועמדים (פרופ' גבריאלה שלו ואבי בזורה).

ככל הידוע, רוב המשקיעים המוסדיים, המחזיקים נתח לא מבוטל מהמניות בבנק, לא ראיינו את המועמדים השונים לתפקיד. כמו כן, אוצר התיישבות היהודים, המחזיקה בכ-5% ממניות בנק לאומי, התכנסה אתמול לדון בסוגיה, ואולם גם שם ככל הידוע לא בוצעו ראיונות עם המתמודדים.

נראה כי מי שלוקח את העניין ברצינות המרבית היא מדינת ישראל, המחזיקה בכ-6% ממניות הבנק, שביצעה בדיקות של המועמדים השונים. החזקות המדינה יושבת תחת חברת נכסים מ.י, ומי שאחראית עליהן היא החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו. לפי הערכות, בנכסים מ.י מתלבטים האם לפרסם את שמות הדירקטורים שבכוונתם לבחור. אתמול נערכה ישיבה בנושא, בהשתתפות עבאדי-בויאנג'ו והדירקטוריות איילת חייק ופרידה ישראלי, ואולם עדיין לא נפלה הכרעה.

ישנם גורמים משפטיים במשרד האוצר ובבנק ישראל החוששים כי אם המדינה תפרסם את רשימת המועמדים המומלצים על ידה, ייווצר מצב של תיאום עמדות: המשקיעים המוסדיים יישרו אוטומטית קו ויצביעו כמו המדינה, ובכך יסירו מעצמם את האחריות לבחירת הדירקטורים. עם זאת, ישנם גורמים אחרים החושבים כי למרות זאת, על המדינה לפרסם מראש את החלטתה.

"לפי הנהלים"

ובחזרה להתערבות של המבקר: הפרשה החלה לאחר ששלושה מתמודדים לתפקיד דירקטור לא נכללו ברשימת המועמדים לתפקיד, ופנו בתלונה אל המבקר בטענה להתנהלות בעייתית של הוועדה בבחירת הדירקטורים.

השלושה - השר לשעבר יוסי שריד, רו"ח זיאד אבו חבלה ועו"ד רמי אברמוב - טענו כי הוועדה שבראשה עמדה השופטת בדימוס איילה פרוקצ'יה כלל לא זמנה אותם לראיון, ולכן לא ברור להם על סמך מה נפסלה מועמדותם. כמו כן הם התלוננו כי קיבלו הסבר כללי ולא מספק על הדרך שבה קיבלה הוועדה את החלטותיה. המבקר ערך בדיקה, ואמש שלח מכתב בנושא עם הממצאים.

נזכיר כי 180 איש הגישו מועמדות לתפקיד דירקטור בבנק. מהבדיקה עולה כי הוועדה סיננה את רשימת המועמדים ל-49, ולאחר מכן ל-35, ומתוך אותם 35, זומנו לראיון אלו שנמצא כי אין להם זיקה לבנק הפוסלת אותם מהכהונה. הבעיה המרכזית שמצא המבקר היא שלא קיים פרוטוקול המתעד את תהליך הסינון של המועמדים, ועל כן לא ברור על סמך מה הוחלט אילו מועמדים עברו לשלב הראיונות.

בתגובה לטענות, מסרה הוועדה למבקר כי פעלה לפי הנהלים, שלפיהם ניתן להסתפק בפרוטוקול שישקף את תמצית מהלך הדיונים והחלטותיה הסופיות. עוד ציינו בוועדה, כי לא פירטו את הנימוקים לאי הכללת מועמדים מסוימים ברשימה הסופית על מנת לשמור על פרטיותם ולמנוע רתיעה מהגשת מועמדויות בעתיד.

בתגובה לכך, כתב נציב תלונות הציבור: "ההליך שאותו ניהלה הוועדה, כפוף לעקרונות היסוד של המשפט המינהלי ובהם עקרונות השוויון והשקיפות. עקרונות אלה מחייבים, בין היתר, רישום פרוטוקול שיתעד את התהליך. חובת רישומו של הפרוטוקול חשובה במיוחד כאשר הרשות פועלת באמצעות ועדה, אשר להחלטתה קודם דיון של חבריה".

עוד כותב הנציב שמגר: "בהיעדר תיעוד, אין כל אפשרות לקיים ביקורת על שלב חשוב זה של הליך המיון ולוודא שהוועדה שקלה את כל השיקולים לגבי כל מועמד. חשש לתקינותו של שלב זה מתעורר ביתר שאת בעניינו של רו"ח אבו חבלה, שכלל לא צוינה העובדה שהוא היה בין המומלצים לכהונת דירקטור על ידי ועדת המעבר".

שמגר מאפשר לוועדה להגיב על הדברים עד יום חמישי הקרוב, ולאחר מכן יפרסם את החלטתו הסופית בעניין, ולכן ביקש מבנק ישראל לדחות את האסיפה עד אשר יפרסם את ממצאיו הסופיים. אלא שכאמור, כבר מחר בבוקר אמורה להתקיים אסיפת בעלי המניות בבנק לאומי לבחירת דירקטורים בבנק.

המועמדים לבחירה הם היו"ר המכהן דוד ברודט, משה דברת ויואב נרדי המכהנים גם כן כיום בדירקטוריון, עו"ד אביה אלף, אתי לנגרמן, נורית סגל, עו"ד מוחמד סייד אחמד, פנחם בוכריס ושי חרמש. מתוך ה-9, אמורים להיבחר 5 דירקטורים. בנוסף אמור להיבחר דח"צ אחד.