האב הגיטריסט, הבן הסטארט-אפיסט - וההופעה הייחודית

במשך שנים בנה את עצמו אבי סינגולדה, 54, עד שהפך לגיטריסט המוביל והמוערך ביותר בישראל. הוא ניגן עם זמרים בולטים מהתעשייה המקומית, כמו אריק איינשטיין, שלום חנוך, ריטה, עידן רייכל, אריאל זילבר ואייל גולן, וכבר למעלה מ-20 שנה הוא צמוד על הבמה ובהקלטות לשלמה ארצי. הוא הופיע בקונצרט שארגן ג'ורג' מרטין, המפיק האגדי של הביטלס, וקטעי סולו שלו הופיעו בסדרות להיט כמו "הסקס והעיר הגדולה" ו"הסופרנוס". ב-4 השנים האחרונות הוא העלה מופע בשם "סינגולדה וחברים", שבו הוא נמצא בפעם הראשונה בפרונט של הבימה. אבל נראה שההופעה הכי מרגשת מבחינתו הייתה דווקא בסוף החודש שעבר - הופעה שקדמו לה כמה וכמה סשנים של חזרות בסקייפ. מהצד השני של הקו התאמן וניגן על פסנתר, לא אחר מאשר הבן שלו, אדם.

אדם, 32, אמנם לא מפורסם ומוכר כמו אביו בישראל, אך הסטארט-אפ שייסד ומנהל, Taboola, שמכניסה 100 מיליון דולר, מגיע לעיניהם של 300 מיליון גולשים בחודש. אדם הקים את טאבולה לפני 6 שנים, כשהמטרה העיקרית שלו היא לשנות את האופן שבו נצרך תוכן באתרי האינטרנט. בעידן שבו הסבלנות של הגולשים פוקעת מהר, הפיתוח של סינגולדה-ג'וניור ישאיר את הגולשים מחוברים יותר זמן. טאבולה מציע בתחתית כתבת טקסט או לצד כתבת וידיאו תכנים מומלצים נוספים - מאותו הז'אנר, ההקשר או הנושא.

מאחורי טאבולה עומדת אלגוריתמיקה כבדה שצריכה לבחור בשניות מספר תכנים בודדים להמלצה מתוך מיליון פיסות תוכן שקיימות במאגר. את הכסף סינגולדה הצעיר והחברה מרוויחים מאתרים מסחריים שרוצים לקדם את התוכן שלהם או מאתרי תוכן שרוצים לקדם כתבות באתרים אחרים.

זו הפעם הראשונה שהם מתראיינים ביחד, וכמו החזרות להופעה, גם הריאיון נערך כשכל אחד מהם בצד אחר של העולם - אבי בישראל, אדם בניו-יורק. אבל הם כבר רגילים. כך, הם מדברים פעם ביום, נפגשים בעיקר כשאדם מגיע לישראל לביקור, ויוצאים לחופשה השנתית של המשפחה לכבוד יום ההולדת של אמא זוהר. בחודש נובמבר אדם יגיע לארץ, להשתתף בכנס INTV, והם ייפגשו שוב אחרי זמן רב.

לשניהם יש אהבה אחת שהם יתקשו לעזוב. אצל אבי, על אף מערכת יחסים ארוכת טווח עם שלמה ארצי, האהבה הראשונה היא הגיטרה. "כשאתה קם בבוקר ואוהב את מה שאתה עושה, זה שווה הכל", הוא אומר. אצל אדם זו טאבולה, שמבחינתו זו "העבודה הראשונה והאחרונה שלי. אני לא רואה שום דבר אחר שהייתי רוצה לעשות ומרגיש שאפשר לבנות שם משהו שיכול להיות משמעותי".

- אבי, אתה יודע בכלל מה החברה של אדם עושה?

אבי: "כן ואני אסביר את זה דרך העולמות שלי: אני מנגן לך סולו של אריק קלפטון ואז אתה בוחר לשמוע ג'ימי הנדריקס, ומשם אני מניח שאתה אוהב גיטריסטים אז בפעם אני אציע לך את גארי מור או ג'ימי פייג'. אני מביא לך אוטומטית את הדברים שתרצה להקשיב להם. זה מה שטאבולה עושה בעצם: אתה נכנס לאתר, אתה רואה משהו, ואז התוכנה אומרת לך: 'אנחנו יודעים מה אתה רוצה'. יש יותר טוב מזה בחיים? גם ב'סינגולדה וחברים' כל ההופעה בנויה משרשרת של גיטריסטים. את השיר של אחד מלווה הקלאסיקה של אחר וכולם מתקשרים זה לזה. האמת? אולי לקחתי את הרעיון להופעה מטאבולה".

אבא ודייטים - שילוב מנצח

סינגולדה האב נחשב לווירטואוז גיטרה. אך בעוד שהוא הלך בדרכי אביו ז"ל, שניגן בחתונות, שני בניו לא התמידו בעולם המוזיקלי שאביהם ניסה לחשוף אותם אליו. "אדם למד פסנתר במשך שנה ואז החליט שהוא מפסיק ועובר ללמוד עצמאית. המורה שלו אמר שהוא אחד הפספוסים הכי גדולים", מספר אבי. "הייתי עצלן, לא היה לי כוח", מודה אדם. "אבל לא הפסקתי לנגן מאז. הדבר הראשון שקניתי כשעברתי לניו-יורק היה פסנתר. מאז בכל בית שגרתי בו היה פסנתר. אני גם כותב ומלחין שירים".

גם רועי, האח הצעיר, למד גיטרה ותופים, אבל לבסוף איש-איש הלך לדרכו. אדם הקים סטארט-אפ מצליח בניו-יורק ורועי, הבן הצעיר, עבר להונגריה ללמוד ולעסוק ברפואה.

"אני לא מצטער שהם לא הלכו למוזיקה. הם הלכו לאהבות הראשונות שלי. שמע, זו עבודה לא קלה להיות מוזיקאי. הייתי אבא בגיל 22. אתה נלחם על דירה, להיכנס לשוק העבודה, בטח כשאתה מגיע מירוחם. זה לוקח זמן וצריך להילחם מלחמות".

- אדם, איך היה לגדול בבית שבו האבא מפורסם?

"לא גדלתי בבית של מפורסמים. למעשה, עד כיתה ט' לא ידעתי בכלל שאבא שלי מפורסם. זה קרה רק כשאחת המורות בבית הספר באה ואמרה לי: 'איזה קטע סולו מדהים יש לאבא שלך עם שלמה ארצי', או שרית חדד - לא זוכר בדיוק. התמונות שיש לי בראש מגיל 6-7 הן של בית ריק. רוב הילדות שלי אבא עבד קשה. הייתי רואה אותו יוצא לעבודה בבוקר וקצת בסופי שבוע".

אבי: "זו הייתה תקופה לא קלה. לא היה לנו כלום בבית. בשנה הראשונה אדם היה ישן בעגלה. עד גיל שנה-שנתיים אדם היה מתקלח בגיגית של הכביסה".

אדם: "הוא עבד קשה כדי להיות מפורסם. היזמות קצת דומה למה שאבא שלי עשה בגיטרה. יזם זה מישהו שיש לו תשוקה למשהו שהוא חושב שזה גדול - לפעמים זה נכון ולפעמים פחות - אבל הוא יעשה כל מה שהוא יכול כדי להגשים את הדבר הזה. לקח לאבא שלי שלושים שנה כדי להיות מפורסם ומוכר. אני מאמין שכדאי להתמיד ולהיות צנוע, זה מרתון ולא ספרינט".

- היית הולך להופעות שלו?

"רק אחרי שהבנתי שהוא מפורסם ורק מאז שהתחלתי לצאת עם בנות, התחלתי ללכת להופעות. אין ספק שהמוזיקה, אבא שלי ודייטים היו שילוב מנצח".

אבי: "האמת שהוא הלך עוד קודם. כשהוא היה ילד, לקחתי אותו להופעת בוקר בכלבו שלום בתל-אביב כשניגנתי בהופעה של 'החתול שמיל'. פתאום, באמצע ההופעה, אדם התחיל לבכות. החתול שמיל, זאת אומרת נתן דטנר, אמר: 'תוציאו את הילד הבוכה' ואז הוציאו אותו מהקהל. אמרתי לו: 'זו הפעם האחרונה שאתה מוציא את הבן שלי מהופעה, אחרת אני לא מופיע איתך'".

אדם (בצחוק): "כנראה שבגלל זה הייתה לי צלקת ולא הלכתי שנים להופעות שלך".

- איך אדם היה בתור ילד? היה משהו שסימן את הדרך ליזם שיקים סטארט-אפ ששווה 100 מיליון דולר?

אבי: "ברור שהוא היה ילד מיוחד. הגננת אמרה פעם: 'יש בעיה עם הילד, הוא צריך פסיכולוג'. אמרנו 'טוב' - בכל זאת היינו הורים צעירים ולא ידענו כלום - ולקחנו אותו לאבחון אצל פסיכולוגית. אדם ישב ודיבר ודיבר איתה. אחרי שעה שהם דיברו, הפסיכולוגית אמרה לנו: 'הילד בסדר גמור'. פשוט הבנו שהוא צריך קצת יותר תעסוקה מהרגיל, אז שלחנו אותו לחוגי העשרה אחרי הלימודים.

"באופן כללי הוא היה ילד שובב, היה לו תמיד מה להגיד, הוא תמיד נלחם על מה שהוא רצה. הוא גם נחשב לחנון, למרות שהוא בכלל לא נראה ככה אלא חתיך הורס".

- ואיך אבי כאבא?

אדם: "האבא הכי מדהים בעולם. עבד קשה כדי שלמשפחה יהיה כל מה שהיא צריכה. כל הזמן השקיע באהבה, בלדבר על החיים בארוחות שישי בערב, ובדרך שלו לימד אותנו ששעה איכותית למשפחה יכולה להיות שווה יותר מהרבה שעות שסתם יושבים ביחד. כשהיינו ביחד, אז ממש היינו ביחד. אבא שלי תמיד עבד קשה, והוא דאג שכשהוא לא עובד, אז נהיה ביחד".

בכל אחד יש גיבור

בימים אלה, כאמור, אבי ואדם רשמו היסטוריה משפחתית קטנה כשלראשונה הופיעו, זה לצד זה, על במה אחת. היה זה במסגרת אירוע TEDxLowerEastSide, כחלק מאירועי TED עצמאיים שמפגישים אנשים ורעיונות, ורצים ברחבי העולם בקונספטים דומים כבר כמה שנים. נושא הכנס היה המסע של הגיבור, ובניגוד לשאר המשתתפים, שהרצו ודיברו מעל הבמה, האב והבן למשפחת סינגולדה הופיעו בקטע מוזיקלי מקורי.

"עשינו הופעה שהיא רק וידיאו ומוזיקה על מסע הגיבור", מסביר אדם. "יש תיאוריה שמלמדים באוניברסיטה על 12 השלבים שכל הגיבורים בעולם עוברים - בין אם אתה גיבור מלחמה או גיבור בסרט. מה שאבא שלי ואני עשינו זה לספר על כל השלבים האלה - החל משלב הגדרת הגיבור, הגיבור שיוצא למסע ועוד - דרך שלושה סרטי קולנוע: 'מלך האריות', 'טיטאניק' ו'מועדון קרב'".

מדובר בהופעה ראשונה משותפת של השניים על הבמה ובקונספט מיוחד שבמסגרתו הם ניגנו את השירים מהסרטים. את האימונים המוזיקליים הם ערכו דרך הסקייפ, כשאדם בניו-יורק ואבי בישראל. "בשלב ההתחלתי - של הגיבור שיוצא למסע - הראנו למשל קטע שסימבה מ'מלך האריות' יוצא ליער או ג'ק יוצא להפלגה ב'טיטאניק', תוך כדי שאנחנו מנגנים את השיר של סלין דיון מהסרט", מספר אדם. המסר שההופעה המשותפת אמורה להעביר, לדבריו, הוא ש"בכל אחד מאיתנו יש את הגיבור וזה לוקח זמן להוציא אותו החוצה, כי יש שלבים בדרך".

- יכול להיות ששוב תעלו ביחד על הבמה?

אבי: "אני מאוד אשמח. אמרתי לאדם וגם לרועי, שאני רוצה לארח אותם במופע שלי. הרי אני מעלה ילדים לבמה ומנגן איתם, אז שאני לא אעלה את הילדים שלי? אדם יבוא וינגן פסנתר ורועי ינגן גיטרה. זה יהיה מאוד כיף".

אדם: "לטובת הקהל, עדיף שלא".

אבי: "למה? אפשר לעשות קטע של 4 דקות. באים לזאפה ועושים חזרות".

אדם: "אני מתרכז בלהיות בקהל כשאבא שלי על הבמה".

אבי: "לי לא תהיה בעיה".

ההצלחה של שניהם, כל אחד בתחומו, הביאה את אבי ואדם להיות סוג של מנטורים לדור הבא של היוצרים. אבי עושה זאת על הבמה, אדם עושה זאת בניו-יורק. "בהופעה שלי, שאני מריץ כבר ארבע שנים, אני מארח בכל פעם ילד עד גיל 13 ואנחנו מנגנים ביחד על גיטרה. אתה רואה ילד בגיל 9-10 עולה לבמה, מול כל הקהל הזה, ומנגן סולו של לד זפלין מבלי להניד עפעף", מספר אבי. "היום, כל אחד מהם יושב מול יוטיוב - צופה באיזה גיטריסט מוכשר, עוצר, לומד, וממשיך להריץ את הווידיאו.

"כשאני הייתי בגילם, כל זה לא היה. היה לי פטיפון, וכדי ללמוד קטע מוזיקלי היית צריך להחזיר את המחט לתחילת התקליט. אתה אפילו לא רואה ויזואלית איך הגיטריסט מנגן את זה. לי לקח שבועיים עד חודש ללמוד קטע סולו, היום ילד לומד את זה ביומיים ביוטיוב".

אדם מתפקד בתור מנטור לסטארט-אפים צעירים בתוכנית האצה TechStars בניו-יורק. "אני מאמין נורא בלתת ואני חושב שמה שאני יכול הכי לתת זה לשבת ולדבר על חוויות שעברתי ומה אני חושב על רעיונות ומודלים עסקיים", הוא אומר.

לנגן בסקייפ עם בסיסט מקובה

החיים כשהילדים נמצאים מעבר לים, בטח כשכל אחד מהם ביבשת אחרת, הם לא קלים לאף אחד, אבל אבי כלל לא ניסה לשכנע את אדם להישאר בישראל. "אפילו לא חשבתי על זה", הוא אומר. "אדם התחיל לעבוד פה, ואז כדי להתפתח היה צריך לצאת לארה"ב, וכך הוא הגיע לניו-יורק. כל העניין של סטארט-אפ זה להיות שם".

- כשאתה מסתכל על אדם, אתה קצת מתחרט שלא ניסית את מזלך מעבר לים?

"זו שאלה טובה. לא יודע. אני מניח שאם הייתי מחליט יום אחד לקום וללכת לחיות בניו-יורק, הייתי עושה את אותו הדבר ומנגן עם מישהו ומופיע, אבל זה היה ברמות יותר גבוהות. זה עניין של החלטה. עד היום ניגנתי עם כמה אמנים מחו"ל. בכלל, היום בעידן האינטרנט, אתה יכול לנגן עם כל אחד מכל מקום בעולם. אני מנגן בסקייפ עם בסיסט מקובה ועם מישהו מתאילנד. אין למוזיקה גבולות".

- אם היית נשאר לגור בירוחם והיית מגדל שם את אדם, שניכם הייתם מגיעים למה שהגעתם היום?

"יכול להיות שהיום זה אחרת וזה מפותח יותר. היום בית ספר להעשרה מוזיקלית או מגמת מחשבים מוגברת אפשר למצוא בכל עיר או עיירה כמעט. בזמני לא היו את הדברים האלה. בשביל העשרה מוזיקלית היית צריך לנסוע לתל-אביב, אפילו בבאר-שבע לא היה. עזבתי את ירוחם וטוב שעשיתי את זה. עברנו לחולון, ואדם למד בתיכון בראשון-לציון, והחינוך היה אחרת. אנחנו עדיין מבקרים בירוחם כי יש לנו שם משפחה. כל פעם שנוסעים לשם זה לעשות Reset. אבל מקבלים אותנו שם בחום".