מה הן עושות שם בצמרת?

איזו נחת היתה לעם ישראל השבוע. שתי נשים מוכשרות, מונו למשרות בכירות בתחום הפיננסים: הנגידה הראשונה, קרנית פלוג, ומנכ"לית דיסקונט, לילך אשר-טופלינסקי, המנהלת השלישית במגזר הבנקאי. רק שהמינויים האלה הם רק מצג-שווא של פלורליזם, קידום נשי ודאגה לשוויון הזדמנויות, כל מה שהיינו רוצים שיחשבו עלינו. בפועל הם מעלים בי בעיקר מחשבות נוגות.

ושלא יובן לא נכון חלילה. טוב שפלוג ואשר-טופלינסקי הצליחו להתברג לצמרת הפיננסית, והעובדה שעוד שתי נשים יכולות להשפיע בתפקידי מפתח, נותנת תקווה שההתנהלות שם תהיה מקצועית ונטולת אגו, מה שלא קורה בדרך כלל כשגברים מאיישים את אותו התפקיד.

תראו את קרנית פלוג. אני רוצה לראות איזה גבר היה עובר במקומה את מסכת ההשפלות של נתניהו את לפיד ולא זורק להם את המפתחות בפנים והולך. לא רק שפלוג המשיכה למלא את תפקידה כממלאת מקום הנגיד בגבורה, תוך נשיכת שפתיים, היא גם הסכימה לקבל על עצמה את התפקיד אחרי הזובור הנוראי הזה. מזל שבאמריקה מונתה נגידה אישה, אחרת היסוסיו של נתניהו אם למנות אותה היו יכולים להמשך לעד.

מה שישבית את השמחה היא העובדה, שבאופן היסטורי יוקרתו של כל תחום אליו נכנסות נשים, יורדת, ואיתו גם השכר. פעם, כשרוב המורים היו גברים, הוראה נחשבה למקצוע נחשק עם שכר מכובד. כשהנשים "השתלטו" עליו, לא רק שהפך למקצוע נחות, גם שכר המורים, סליחה, המורות, מביש. ומה עם הביוטכנולוגיה, הנשלטת בידי נשים? האם אפשר להשוות את המשכורות שלהן למקבילהן, הגברים, ששולטים בהיי-טק?

רוצים עוד? מה קורה בתחום עריכת הדין? ואני לא מדבר על הפרקליטות, המעסיקה רוב נשי, והמשכורות שהיא משלמת הן לא יותר מבדיחה טובה, אלא על עורכות הדין שמצטרפות בזו אחר זו למקצוע. התחום מוצף וכשיש הצפה, יותר נשים מצליחות להכנס אליו, המשכורות יורדות ואיתן יוקרתם של עורכי הדין.

בואו נחזור לבנקאות ולפיננסים ונדבר על פערי השכר. מרכז אדווה פרסם מחקר לפיו משכורת הנשים במגזר הציבורי נמוך בשליש מזה של מקביליהן הגברים. מכאן ניתן להסיק שגם משכורתה של פלוג תהיה נמוכה מזו של פרו' סטנלי פישר, שכבודו במקומו מונח, אבל שניהם, בואו נזכור, מילאו את אותו התפקיד.

עלות שכר של ציון קינן, מנכ"ל בנק הפועלים, עומדת על 8.1 מיליון שקלים בשנה. רקפת רוסק עמינח תקבל 5 מליון שקלים לשנה. כמעט 40% יותר. למה? כי בנק לאומי קטן יותר מהפועלים בקנה מידה זהה? לא. כי היא אישה. שלא לדבר על פערי השכר בין מנכ"ל מזרחי טפחות הפורש, אלי יונס, לבין סמדר ברבר צדיק מהבינלאומי ואשר-טופלינסקי, מדיסקונט, שנשרכות הרחק הרחק מאחוריו ללא הצדקה.

בין אם המינויים האלה מצביעים על חולשתו וירידת קרנו של תחום הפיננסים, ובין אם מינוין של נשים הוא זה שיפגע ביוקרתו של תחום. מצער שבשנת 2013, לא רק שאין שוויון בין גברים לנשים, נשים עדיין מופלות לרעה בצורה כל כך בוטה.