"חשוב שנובל אנרג'י תהיה מרוצה, אחרת לא יהיה גז"

"מבחינת ישראל חשוב מאוד לשמור על האינטרסים של ארה"ב בגיבוש וביישום המדיניות לשימוש בגז הטבעי שמופק בים התיכון", כך אמר הציר הכלכלי של ישראל בארה"ב, אלי גרונר, בראיון ל"לגלובס" ובסימפוזיון של מכון האדסון בוושינגטון על התפתחות היחסים האסטרטגיים בין ישראל, קפריסין ויוון.

לדברי גרונר, "לאמריקאים יש אינטרס שחברות שלהם יפעלו במזרח התיכון ויפיקו רווחים מהפעילות הזו, ואנו צריכים לעודד זאת. אנו צריכים ליצור סביבה ידידותית למשקיעים. אנו רוצים שנובל אנרג'י תהיה מרוצה. אנו רוצים שכל מי שמשקיע בקידוחים יהיה מרוצה. אם לא יהיו משקיעים, לא יהיה גז".

יו"ר ועדת החוץ של בית-הנבחרים האמריקאי, אילנה רוס-לטינן, רמזה, בהודעה לרגל הסימפוזיון, שארה"ב מעדיפה תכנית ליצוא גז מישראל ומקפריסין לאירופה דרך ויוון.

על רקע החלטת בג"ץ לדחות עתירה נגד מדיניות הממשלה בסוגיית יצוא הגז, אמר גרונר, כי אין חולק על כך שמשאבי הגז והנפט של ישראל הם נכסים של אזרחיה. הוא ציין, שישראל עושה מאמצים למצוא את הנוסחה המתאימה, שתיתן מענה לצרכיה ובה בעת תמשוך חברות מיומנות שירצו להשקיע בקידוחים, מתוך מודעות מלאה לסיכונים שכרוכים בפעילת באזור.

לדבריו, נמצאים על השולחן בישראל תרחישים רבים ליצוא הגז, מטורקיה ועד סין, ולכל תרחיש יש מי שמקדם אותו על סמך נימוקים מסחריים, פוליטיים ודיפלומטיים. "יהיה התרחיש אשר יהיה, ישראל צריכה לדאוג לכך שלמשקיעים יימצאו שווקי יעד, בישראל ומחוצה לה, כדי שהשקעתם תניב פירות". הוא הדגיש, שכל תרחיש חייב להבטיח שלאזרחי ישראל יהיה מספיק גז כדי להבטיח את עצמאות המדינה בתחום האנרגיה.

"יש אנשים שחושבים שאנו מקדישים זמן רב מדי לקבלת החלטות בנושאי הגז, אך אנשים אלה צריכים להבין את ממדי הסוגיה", אמר גרונר. "אפשר להשוות את המצב לבעיית התקציב בארה"ב. אנו רואים בשבועות האחרונים עד כמה קשה לגבש תקציב בארה"ב, או אפילו לקבל החלטה מתמשכת (אימוץ תקציב ברמת השנה הקודמת). מבחינתנו, בסדרי הגודל של ישראל, ההכנסות מהגז הם בגודל שלושה תקציבים ממלכתיים. אלה לא החלטות שמקבלים על רגל אחת".

הציר הכלכלי אמר, שיחסי ישראל עם יוון וקפריסין הולכים ומתהדקים מבחינה מסחרית ודיפלומטית וששלוש המדינות מחזקות את שיתוף הפעולה ביניהן בתחום הלוחמה בטרור. הוא ציין, שליחסים אלה יש חשיבות אסטרטגית הולכת וגוברת. בעוד שהם אינם צריכים לבוא על חשבון יחסי ישראל עם מדינות אחרות, חשוב שישראל תטפח את היחסים עם יוון וקפריסין, כפי שהיא מטפחת את יחסיה עם ארה"ב.

בתשובה על שאלה לגבי אפשרות יצוא גז טבעי לסין, אמר גרונר, כי כל האופציות מונחות על השולחן. "אף אחד אינו שוכח את סין", הוא הדגיש. "יצוא גז טבעי לסין ולאסיה הוא אחד הנושאים שנבדקים עתה בירושלים". בהקשר זה ציין הציר, שראש הממשלה, בנימין נתניהו, מאמין בחשיבות הרכבת לאילת וסבור שהיא תהיה מנוע חשוב לכלכלת ישראל, בין היתר בגלל הפוטנציאל שלה להרחיב את היצוא לאסיה דרך נמל אילת.

רוס-לטינן אמרה בהודעתה, כי לגילוי שדות גז טבעי במזרח הים התיכון יש יכולת לשנות לחלוטין את המצב הכלכלי, הפוליטי והביטחוני באזור ולהשפיע במידה רבה על הביטחון הלאומי של ארה"ב.

"גילוי כמויות גדולות גז טבעי מול חופי ישראל יתרום תרומה חשובה לחיזוק יחסי ארה"ב - ישראל ויסייע לכלכלת ישראל ולביטחונה", אמרה המחוקקת.

"כאזור שנמצא על סף תמורה גיאו-פוליטית היסטורית, ארה"ב ובעלות בריתה מייחסות למזרח הים התיכון חשיבות הולכת וגוברת", אומרת רוס-לטינן. "השינוי בנסיבות האזוריות מחייב את ארה"ב לשנות את הקדימויות הגיאו-פוליטיות שלה, והקונגרס צריך להוביל את המסע לחיזוק הבריתות החדשות שמתגבשות באזור".

ברמז שארה"ב מעדיפה את אירופה כשוק יעד לגז הישראלי, ציינה יו"ר ועדת החוץ של בית-הנבחרים את התהדקות היחסים בין ישראל, יוון וקפריסין, ואמרה, כי "המוקד החשוב ביותר הוא מה ששלוש המדינות רוצות וזקוקות לו - תכנית בת-קיימא לפתח, ובסופו של דבר לייצא, גז טבעי מישראל ומקפריסין לאירופה, דרך יוון". היא לא הזכירה אופציות אחרות לייצוא גז מישראל, למשל טורקיה, סין או יעדים אחרים באסיה.

רוס-לטינן אמרה, שהקונגרס מכיר בחשיבות התמורות במזרח הים התיכון ובעובדה שישראל, קפריסין ויוון חולקות מחויבות עמוקה לערכים דמוקרטיים. על רקע זה היא הכריזה על הצטרפותה למה שמכונה "ברית הקונגרס עם יוון וישראל", קבוצה של מחוקקים ששוקדת על קידום האינטרסים של שתי המדינות ושל קפריסין היוונית.