באוצר מתכננים לשנות את תהליך בחירת הדירקטורים בלאומי

במשרד האוצר לא מרוצים מתהליך בחירת הדירקטורים לבנק לאומי, ולכן, לפי הערכות, באוצר מתכוונים לקדם עם בנק ישראל ומשרד המשפטים תהליך חקיקתי שיכלול שינויים בתהליך בחירת הדירקטורים.

בין הנושאים שייבחנו מחדש הם העובדה שבוועדה לבחירת דירקטורים בבנק חברים גם דירקטורים נוכחיים של הבנק, דרכי העבודה של הוועדה, הכללים שלפיהם היא עובדת וגם הדרך שבה מקבלים המוסדיים את ההחלטה לאילו מועמדים להצביע לתפקיד דירקטור בבנק.

נציין כי ככל הידוע, המועמדים לתפקיד דירקטור בבנק לא זומנו לראיונות או לפגישות אצל המשקיעים המוסדיים, מה שמעלה את השאלה כיצד הם קיבלו החלטה לאיזה מועמד להצביע.

נזכיר כי האוצר מפקח על המוסדיים באמצעות המפקחת על הביטוח ושוק ההון דורית סלינגר. לא מן הנמנע כי בעתיד סלינגר תפרסם הוראות מפורטות כיצד צריך לנהוג משקיע מוסדי המחזיק מעל רף מסוים במניות הבנק בבואו לבחור דירקטורים.

בתוך כך, היום פורסמו תוצאות אסיפת בעלי המניות, שבחרו אתמול דירקטורים לבנק. היו"ר המכהן דוד ברודט ויואב נרדי נבחרו לכהונה נוספת בדירקטוריון. לעומת זאת, משה דברת, שכבר כיהן בתפקיד בשתי קדנציות, לא נבחר לכהונה שלישית. בנוסף לכך נבחרו ח"כ לשעבר שי חרמש, אתי לנגרמן לשעבר מנכ"ל דיסקונט משכנתאות ונורית סגל שכיהנה בעבר כדירקטורית בבנק. כדח"צ נבחרה לכהונה נוספת פרופ' גבריאלה שלו, שגברה על אבי בזורה, לשעבר מנכ"ל בנק ירושלים.

מי שלא נבחרו לתפקיד דירקטור הם מנכ"ל בז"ן לשעבר פנחס בוכריס, עו"ד מוחמד סייד אחמד ועו"ד אביה אלף. המינויים השונים כפופים לאישור המפקח על הבנקים, דודו זקן.

מדינת ישראל, המחזיקה בכ-6% ממניות בנק לאומי באמצעות חברת מ.י נכסים, פרסמה היום את רשימת המועמדים שבהם תמכה. מסתבר, שכל חמשת המועמדים שאותם בחרה המדינה לתפקיד דירקטור הם אלו שאכן נבחרו. יחד עם זאת, מדובר ככל הנראה בצירוף מקרים, שכן ככל הידוע, באוצר שמרו על חשאיות ולא שיתפו את יתר בעלי המניות בבחירתם. כמו כן, המדינה בחרה לתפקיד הדח"צ את בזורה, זאת בעוד בפועל נבחרה לתפקיד, כאמור, פרופ' שלו.

עוד נציין כי היו גורמים במשרד האוצר שחשבו כי דווקא נכון לפרסם מראש את בחירת המדינה, אולם בבנק ישראל לא רצו שהבחירה תתפרסם מראש מחשש שהדבר יביא לכך ששאר בעלי המניות יעדיפו ליישר קו עם המדינה, ולהצביע כמוה, מה שיהווה תיאום בהצבעות.

הדירקטור שלא נבחר בשנית

קשה לומר שתוצאות הבחירות צפויות להביא לשינוי דרמטי בדירקטוריון הבנק. "מה שהיה הוא שיהיה", העריך אחד המוסדיים. "הבשורה היחידה היא מינויו של הח"כ לשעבר שי חרמש, שעשוי להביא רוח קצת אחרת לדירקטוריון. הוא מגיע מהפריפריה, ונחשב בזמנו לח"כ ענייני ומקצועי", הוסיף.

דבר נוסף שהפתיע בתוצאות הוא שמשה דברת, שכבר מכהן כדירקטור, לא נבחר לכהונה נוספת. לפי הערכות, המדינה לא בחרה בדברת, שכן דברת כבר כיהן כדירקטור במשך שתי קדנציות, והמדינה בוחרת בדירקטור לכהונה שלישית רק במקרים חריגים.

הדבר המרכזי שהנחה את המדינה בבחירת הדירקטורים הוא הניסיון הבנקאי שלהם. בנכסים מ.י ראו שבהרכב הנוכחי של הדירקטוריון אין כמעט נציגים בעלי ניסיון בנקאי, אלא הרוב בעלי ניסיון משפטי או אקדמי. על כן הם בחרו בלנגרמן, שהייתה בעבר מנכ"ל דיסקונט משכנתאות, בסגל שהייתה דירקטורית בבנק לאומי בעבר ובבזורה שהיה מנכ"ל בנק ירושלים. במסגרת בחירת הדירקטורים, ביצעה נכסים מ.י ראיונות על כל המועמדים, קיימה מספר ישיבות ולאחריהן החליטה באילו דירקטורים לבחור.

מחלוקת קשה

נזכיר, כי אסיפת בעלי המניות בלאומי לוותה בדרמה. האסיפה נערכה בצל מחלוקת קשה בין מבקר המדינה יוסף שפירא לבין המפקח על הבנקים דודו זקן. שפירא ביקש פעמיים מזקן לדחות את האסיפה, בשל בדיקה שהוא מקיים לגבי האופן שבו בחרה הוועדה לבחירת דירקטורים, בראשות השופטת בדימוס אילה פרוקצ'יה, את המועמדים. נציב תלונות הציבור, הלל שמגר, הכפוף למבקר המדינה, טען השבוע כי קיים חשש לליקויים מהותיים בעבודת הוועדה. זקן החליט שלא לדחות את האסיפה מחשש שהנזק באי קיומה בזמן גבוה לעומת התועלת.

אמנם לכאורה זקן ניצח בעימות, שכן האסיפה התקיימה כמתוכנן, אולם כלל לא בטוח שהסיפור הגיע לסיומו. לא מן הנמנע כי לאחר שהמבקר יפרסם את הדוח הסופי והמלצותיו בנושא, תוגש עתירה לבג"צ כנגד בחירת הוועדה במועמדים, מה שעלול לסבך את הפרשה ובמקרה קיצון להביא לפסילת הבחירות שכבר נעשו.

האם הפרשה תגיע לבג"צ או לא, מוקדם לדעת, אולם מה שניתן לומר כבר בשלב זה הוא שפרשה זו הביאה למתיחות ולרעה ביחסים בין מבקר המדינה לבנק ישראל, ולא נתפלא אם בנק ישראל יספוג בעתיד מהמבקר ביקורת גם כן על התנהלותו בפרשה.