בנט משחרר רוצחים

מה עושים עם נפתלי בנט? ברצינות, לא בצחוק. האיש שהצליח להקסים ציבורים רבים, ולא רק דתיים, הופך את עצמו לפוליטיקאי ירוד, למורת-רוחם של אלה שהתרשמו ממנו בתחילת דרכו. דבר זה בולט במיוחד בנושא שחרור המחבלים. אני לא חושב שיש הרבה יהודים ישראלים שדעתם נוחה מהשחרורים הללו. לא נעים לשחרר מרצחים. שבעתיים לא נעים כאשר יודעים ברמה סבירה של ביטחון, שחלק מהמשוחררים יחזרו לבצע את המעשים שעליהם נשלחו בכלא. ועוד יותר זה מציק כאשר אין הרבה סיכוי שהשחרור ישנה משהו בגישת הפלסטינים לדו-קיום. אנחנו משחררים, הם משתחררים, ובסוף הכול חוזר לקדמותו.

לכן, אי אפשר לבוא בטענות אל בנט שדעתו אינה נוחה מההחלטה על שחרור אסירים. אבל כאשר הוא מתנפל בגסות על ציפי לבני בעניין הזה, קשה לזהות בו את האיש שלפני הבחירות טרח לבנות לעצמו תדמית של הייטקיסט תרבותי. קודם וראשית כל, הרי מדובר בהחלטת ממשלה - לא בהחלטה של לבני. האחראי העיקרי למהלך הוא, לכן, האדם העומד בראש הממשלה, האדם שללא תמיכתו והסכמתו ההחלטה על השחרור לא הייתה באה לעולם.

סתם עוד פוליטיקאי

מדובר כמובן בממשלה שבה יושב בנט בתפקיד של שר בכיר, הוא וחבריו לסיעה. בנט והחברים אמנם הצביעו נגד החלטת השחרור, אבל לאחר שההחלטה התקבלה הם לא קמו והתפטרו ממנה. כפי שהיו עושים, על פי דבריהם, לו הייתה מתקבלת האלטרנטיבה של הפסקת הבנייה בהתנחלויות. כלומר, עניין השחרור לא נחשב אצל בנט למהלך שאסור להיות שותף לו. בכך שלא התפטר, הוא שותף להחלטה על המהלך בדיוק כמו לבני וכל אחד מחברי הממשלה. לכן, בנט הוא משחרר רוצחים לא פחות מכל חבר ממשלה אחר, והצעת החוק שהגיש בימים אלה נגד שחרור מחבלים, אינה מנקה אותו.

אמירה מלכלכת

במפלגתו של בנט אמרו-צעקו כי "שחרור מחבלים (נעשה) בתמורה לזכות המפוקפקת של ציפי לבני להיפגש עם עריקאת חמור ביותר". זו אינה אמירה, זה "לכלוך". כי את אותו הדבר אפשר לומר גם על בנט, אולי בעיקר על בנט. למה הוא עצמו ממשיך לשבת בממשלה שהחליטה על שחרור המחבלים? אבל אלה אמירות מיותרות. לכל פוליטיקאי יש מטרות שהוא פועל להשגתן, לבני ובנט אינם יוצאים מכלל זה. הם נבדלים רק בכך שלעומת לבני, בנט, כדרכם של קיצונים חסרי מנוח, עושה שימוש באלימות מילולית, שהיא כל כך נפוצה במחנה הימין, גם כנגד אנשים מהמחנה שלהם.

האם שרה צדקה?

אולי בעניין זה שרה נתניהו צדקה כאשר התנגדה לכניסת בנט לממשלה - ולביתה?