מה עשו המניות שהגופים המוסדיים הכי אוהבים? לא הרבה

האם הגופים המוסדיים, אלה שאמונים על כספם של ציבור המשקיעים, מנהלים את ההשקעות הללו בהצלחה? ממחקר של חברת פרדיקטה, שמספקת מידע אודות ההחזקות של הגופים המוסדיים בשוק המקומי, עולה תמונה עגומה למדי.

המניות המוחזקות ביותר על ידי המוסדיים במדד ת"א 25 הן של הבנקים הפועלים ולאומי , אחריהן חברת הפארמה טבע , ענקית הדשנים כיל וחברת התרופות פריגו . עם זאת, מהמחקר של פרדיקטה, שמתפרסם לראשונה ב"גלובס" ומתבסס על נתוני סוף יוני 2013, עולה כי מניותיהן של החברה לישראל , פז , עזריאלי והבנקים הבינלאומי והפועלים הן המועדפות ביותר בקרב הגופים המוסדיים, שמחזיקים בהן במשקל גבוה בהשוואה למשקלן במדד ת"א 25.

הנתונים מצביעים על כך שבקרב גופים המוסדיים, שמנהלים נכסים בהיקף של כ-2.1 טריליון שקל, מהם כ-7% (כ-87 מיליארד שקל) במניות, קיימת העדפה מובהקת למניות בשני סקטורים: הבנקים וחברות החזקה (להוציא את קבוצת דלק). כך למשל, בעוד שמשקלה של מניית הבנק הבינלאומי במדד הוא 0.85%, הרי שבקרב המוסדיים - כלומר קופות הגמל, קרנות הנאמנות וקרנות הפנסיה - משקל המניה גבוה בכ-46%, ועומד על כ-1.3% מסך החזקותיהם במניות המדד. הדבר נכון גם למניית הפועלים, שמשקלה בקרב הגופים המוסדיים גבוה בכ-35% בהשוואה למשקלה במדד.

מניה נוספת שזוכה למשקל יתר בקרב הגופים המוסדיים היא כאמור זו של חברת ההשקעות פז נפט. החברה שבשליטת איש העסקים צדיק בינו (ששולט בין היתר גם בבנק הבינלאומי) זוכה לפופולריות בקרב הגופים המוסדיים, ומשקל מנייתה גבוה ב-63% מזה שבמדד. גם חברת הנדל"ן עזריאלי נכללת בצמרת רשימת המניות שזוכות למשקל יתר בקרב הגופים המוסדיים, עם משקל הגבוה ב-61% ממשקל המניה במדד.

אולם המניה שזוכה להעדפה החדה ביותר בקרב הגופים המוסדיים היא זו של החברה לישראל, עם הפרש של 87% בין משקלה במדד המעו"ף לזה שמעניקים לה הגופים המוסדיים. המניה פופולרית במיוחד בקרב קרנות הפנסיה, שמעניקות לה משקל גבוה משמעותית של 7.5% לעומת משקלה במדד (2.7%).

במקביל, נראה כי הגופים המוסדיים פחות מאמינים במניותיהן של חברות התעשייה והתקשורת. המניה הכי פחות מועדפת על המוסדיים בת"א 25 היא אסם , שמוחזקת במשקל חסר של 54% בהשוואה למשקלה במדד (0.64% למול 1.37%, בהתאמה). מנייתה של יצרנית המזון היא חלק מרשימה המונה 11 ממניות המדד שמוחזקות על ידי המוסדיים במשקל חסר. הרשימה כוללת, בין היתר, את בזק, פרטנר וסלקום (35%-, 10%- ו-1%-, בהתאמה), חברות התרופות טבע ופריגו (12%- ו-27%-, בהתאמה), ענקית הטכנולוגיה הישראלית נייס (43%-), וכן דלק קבוצה ודלק קידוחים (2%- ו-38%-).

פספסו לגמרי את בזק

האם הבחירות הללו של הגופים המוסדיים מוצדקות? בדקנו מה עשו המניות המועדפות על ידיהם מתחילת השנה, והופתענו מהתוצאות. בעוד שמניות כמו עזריאלי, פועלים והבינלאומי הצדיקו את משקל היתר שקיבלו (התחזקו מאז ב-18%, 16% ו-8% בהתאמה), החברה לישראל התגלתה כהימור כושל, כאשר במהלך התקופה נחתכה המניה בכ-30%.

ומה לגבי המניות שמוחזקות במשקל חסר? אסם, נייס , פריגו ודלק קידוחים הוסיפו לערכן כ-20% מתחילת השנה, כל אחת. במקביל, מניית בזק, אחת מהמניות הכי פחות חביבות על הגופים המוסדיים לפי פרדיקטה, זינקה במהלך התקופה בכ-78%.

נציין כי מניתוח דומה שערכו בפרדיקטה בסוף 2012, עולה כי בזק היא אחת מהמניות בהן חלה הירידה הגדולה ביותר בהעדפות המוסדיים, לצד מניות בזן וקבוצת דלק . במקביל, חל שיפור מהותי בהעדפות המוסדיים במניות סלקום, פז נפט ובנק הפועלים.

"הגופים המוסדיים מסיטים כספים לחו"ל, שם יש היצע גדול של חברות תעשייה גדולות ומבוססות", מסביר עמוס פרי, מנכ"ל פרדיקטה, מה עומד לדעתו מאחורי תוצאות המחקר. "מנגד, ישנה חשדנות מסוימת לגבי הבנקים מעבר לים. לכן, נראה כי המוסדיים מעדיפים להיחשף לבנקים המקומיים, שנחשבים לשקופים ונהנים מהסברה לפיה אם מצבו של אחד מהם יורע - המדינה תעשה הכול על מנת למנוע את קריסתו".

 מוסדיים