פרנקל את קורן: "אנו מורידים שכ"ט כשמצבו הכלכלי של החייב קשה"

המסמך המופיע הינו נדיר, אולי אף נדיר מאוד, במהותו. לפניכם צ'ק ממשרד עורכי הדין פרנקל את קורן, קבלן הגבייה הגדול ביותר של רשות השידור, לפקודת בני הזוג אביחי שכטר ומעיין פרלוק.

 החזר שכ

איך קרה ששני אזרחים מן השורה קיבלו צ'ק לפקודתם ממשרד עורכי הדין פרנקל את קורן? להלן הסיפור, שאמור לעניין אזרחים רבים החייבים כסף לרשות השידור בגין אי-תשלום אגרת טלוויזיה.

לשכטר ופרלוק נצבר חוב בסך 869 שקל לרשות השידור. לא נעים, אבל יכול להיות יותר גרוע. אלא שאז התברר להם כי נפתח להם תיק הוצאה לפועל - וכי כעת הם נדרשים להוסיף על החוב 1,399 שקל שכר-טרחה והוצאות לעורכי הדין.

בני הזוג, בניגוד לרוב המוחלט של החייבים שפשוט משלמים מה שנתבע מהם, החליטו לפנות לעורכי ניצן גדות ודורון רדעי, המטפלים בין השאר בחייבים רבים של רשות השידור. עורכי הדין רדעי וגדות הסבירו להם כי הגדלת הסכום לתשלום בהוצאה לפועל נעשית באופן אוטומטי, על יסוד הוראת סעיף 10 לחוק ההוצאה לפועל, המפנה לתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין.

יחד עם זאת, עורכי הדין גילו לזוג סוד ביורוקרטי שמור: יש לכם זכות לפנות ישירות לראש ההוצאה לפועל, לטעון כי שכר-הטרחה לעורכי הדין אינו מידתי לחוב המקורי - ולבקש ממנו לקבוע סכום נמוך יותר.

ואכן, במקרה של חוסר פרופורציה בולט בין סכום החוב המקורי לבין סכום שער-הטרחה הנדרש, לחייבים אכן מומלץ לשלם רק את סכום החוב המקורי ולהגיש בקשה לראש ההוצאה לפועל לפסוק שכר-טרחה בשיעור נמוך יותר מזה הנקבע באופן אוטומטי על-ידי המערכת.

בני הזוג שכטר ופריילוק אמנם לא השתמשו בזכותם זו, אך לאחר כמה תכתובות ללא מענה בין עורכי הדין רדעי וגדות למשרד עורכי הדין פרנקל את קורן, נחת במשרדם של הראשונים הצ'ק לפקודת אביחי שכטר, שבו למעשה מוותרים פרנקל את קורן על כל שכר-הטרחה שלהם במקרה זה.

בפרנקל את קורן לא שכחו לציין כי הם עושים זאת מתוך "רצון כן לסיים את הפרשה בדרכי נועם ומבלי להודות במי מטענות מרשיך, וכמובן לפנים משורת הדין".

בהיבט הצרכני, מטרידה במיוחד המחשבה שיטת הגבייה של רשות השידור למעשה יוצרת תמריץ לרשות לפתוח תיקי הוצאה לפועל לחייבים באופן מיידי, ובמספרים גדולים. למעשה, אם היה מדובר במקרה אחד או שניים, הרי שהיה היגיון בתשלום שכר-טרחה לעורכי הדין, אולי אפילו בסכומים הגדולים מהחוב המקורי, אם אכן השקיעו בכל תיק עבודה בהתאם.

אולם, כאשר דברים אמורים בשיטת גבייה שגורה, המטפלת בעשרות אלפי חייבים, קיים חשש יותר מסביר כי תהליך ההוצאה לפועל הינו כמעט אוטומטי ומשמש בעיקר לתמרוץ משרדי עורכי הדין הגובים עבור הרשות ואולי גם להרתעת האזרחים, שחובם גדל, לפעמים אף מוכפל, במחי הליך ביורוקרטי אחד.

עורכי הדין דורון רדעי וניצן גדות אמרו בתגובה: "לצערנו הרב, הציבור אינו מודע להוראות החוק המאפשר לראש ההוצאה לפועל לבצע הפחתה של סכום שכר-הטרחה אשר נקבע באופן אוטומטי על בסיס תעריף לשכת עורכי הדין. בתיקי ההוצאה לפועלשנפתחים בגין חובות אגרה לרשות השידור, קיים חוסר פרופורציה חריף ביותר בין סכום החוב המקורי לבין סכום שכר-טרחת עורכי הדין שנדרש עם פתיחת התיק. אי לכך, אנו ממליצים לחייבים כאלה לשלם את סכום החוב המקורי - ובמקביל לפנות לראש ההוצאה לפועל בבקשה להפחתת שכרהטרחה שנקבע".

רשות השידור בחרה להגיב לכתבה באמצעות עו"ד שי מנדלבאום ממשרד עורכי הדין פרנקל את קורן. עו"ד מנדלבאום טוען כי ב-24.6.2012 דיברה מעיין פריילוק בטלפון עם נציגי אגף הגבייה ברשות השידור, אמרה כי היא מחזיקה במכשיר טלוויזיה וביקשה שתישלח אליה דרישת תשלום לכתובת ברחוב אמיר גלבוע בתל-אביב. הדרישה אכן נשלחה בדואר רשום - אך הושבה לשולח ב-15 באוקטובר באותה שנה לאחר שלא נלקחה מסניף הדואר.

"אי לכך", כותב עו"ד מנדלבאום, "ביום 11.12.2012 (כ-4 חודשים לאחר שליחת מכתבי ההתראה בדואר רשום) נפתח תיק הוצאה לפועל. יודגש כי בהתאם לתקנות ניתן לפתוח הוצאה לפועל כחודש לאחר שליחת מכתב ההתראה, ברם, משרדנו נוטה לא למהר לפתוח את התיקים באופן מיידי, אלא לתת לאזרח זמן נוסף לתשלום".

ב-20 במארס 2013, טוען עו"ד מנדלבאום, פנתה מעיין פריילוק במכתב למשרד פרנקל את קורן וציינה כי "בכוונתה לשלם את אגרת רשות השידור בלבד, וכי שכר-הטרחה מופרך, והיא אינה מתכוונת לשלמו".

לטענת עו"ד מנדלבאום, שכר-הטרחה עמד בתחילת התהליך על 733 שקל ועוד 109 שקל בגין אגרת פתיחת תיק. לכן, לטענתו, "ישנה קורולציה בין סכום החוב לשכר-טרחה", והטענה שלא כך היא "שגויה ומטעה".

בהמשך מתאר עו"ד מנדלבאום חליפת מכתבים עם פריילוק ובא-כוחה, עו"ד רדעי, שבשיאה הוגשה בקשה לביצוע עיקולים, מה שהתפיח את התשלום לעורכי הדין ל-1,399 שקל. ב-8 ביולי שילמה פריילוק סכום זה במלואו.

עו"ד מנדלבאום מדגיש כי החייבים (פריילוק ושכטר) לא הגישו שום בקשה להקטנת החוב לראש ההוצאה לפועל. בהמשך, הוא מדווח, התקיימה פגישה עם עו"ד רדעי, בו דרש רדעי להחזיר למרשתו את הסכום ששילמה.

מנדלבאום כותב: "לאור פנייתו של עו"ד רדעי ומתוך רצון להגיע לשורש העניין, נערכה בדיקה יסודית ומקיפה בתיק, והתגלה לנו כי מכתב ההתראה ותיק ההוצאה לפועל נשלחו עקב טעות טכנית לרחוב עמיר בתל-אביב ולא לרחוב אמיר".

בשלב זה, טוען עו"ד מנדלבאום, פנה משרד עורכי הדין פרנקל את קורן לאורה ברק, מרכזת הנצחת שמות בעירייה, בבקשה לבדוק אם מדובר באותו רחוב. ברק ענתה למשרד כי רחוב עמיר נמצא בדרום העיר, בעוד שרחוב אמיר נמצא בצפון העיר.

אי לכך, כותב עו"ד מנדלבאום, "משרדנו החליט לוותר על כספיח שכר-הטרחה ואף על ההוצאות ששולמו בתיק, וגבה אך ורק את הכספים בגין האגרה... יודגש כי משרדנו אף שילם בעצמו את אגרת תיק ההוצאה לפועל".

עו"ד מנדלבאום חותם במילים אלה: "משרדנו בודק כל מקרה לגופו ואף מוריד שכר-טרחה במקרים בהם האזרח טוען כי מצבו הכלכלי קשה ומבסס את טענתו בעזרת מסמכים שמועברים לבדיקתנו. במקרים דנן אנו מורידים את שכר-הטרחה אף מתחת לתעריף המינימלי! - מאות חייבים יוכלו להעיד על כך... לא בכדי בסיום כל מכתב מופיעות האותיות ט.ל.ח (טעות לעולם חוזרת), משרדנו לקח את האחריות בגין שליחת מכתב ההתראה לכתובת שהינה עמיר ולא אמיר, שהתבררה ככתובת שגויה, והשיב את הכספים, חרף העובדה שהטיפול בתיק הנ"ל התפרס על תקופה ארוכה, כלל הוצאות ומשאבים רבים... משרדנו פעל ביסודיות, בהגינות וביושר ושם לנגד עיניו את עיקרון תום-הלב... מדובר באות כבוד למשרדנו".