תערוכות ענק ושאיפות גדולות: איך תפח תקציב מוזיאון ת"א?

"למוזיאון יש תוכניות שאפתניות ובשביל להגשים אותן צריך כסף. לשם כך אנחנו פה", אומרת עירית רפפורט, יו"רית ומייסדת של חוג הידידים החדש של מוזיאון תל-אביב, באירוע החשיפה שנערך אמש (ב') במוזיאון. "גם קודם היו תורמים כמובן אך לא היה חוג ידידים מאורגן בישראל, עם חזון ומטרות אופרטיביות. המוזיאון הכפיל את גודלו ולסוזן לנדאו - מנכ"לית מוזיאון תל-אביב, יש תוכנית וחזון להביא את המוזיאון בתוך עשר שנים לעמדת נוכחות משפיעה ומשמעותית בזירה העולמית", אומרת רפפורט.

תקציב המוזיאון גדל בשנים האחרונות מ-49 מיליון שקל ב-2010, בעת שפעל רק בבניין אחד, ל-82 מיליון שקל ב-2013, עם פעילות מלאה בשני האגפים. סף התרומה המקנה חברות בחוג הידידים עומד על 5,000 שקל בלבד. במקביל להקמתו, ייסדה לנדאו גם ועדת רכישה ראשונה למוזיאון, כחלק מהאג'נדה שהובילה גם בתפקידה הקודם במוזיאון ישראל. תרומות חוג הידידים מיועדות להגדיל ולתמוך בתקציב התערוכות של המוזיאון, ואילו תרומות ועדת הרכישה מיועדות לרכישות אמנות ישראלית בלבד.

- את לא מרגישה רתיעה של התורמים הפוטנציאלים, שסובלים מעודף פניות?

רפפורט: "גם אני נמצאת במקום הזה, פונים אליי לתרום להרבה תחומים ותמיד עולה השאלה 'מה יותר חשוב'. כמובן שחשוב לתרום לבתי חולים, לחינוך ולנזקקים, אבל גם התרבות היא בדמנו".

- סוג של "דיפלומטיית תרבות".

"בדיוק כך. אלה הם הערכים שאיתם אנחנו יכולים להתמודד בעולם. לפתות אנשים שיבואו לתל-אביב ולישראל, לאופרה במצדה ולירושלים. זו ציונות".

רחם מצולות

ההתחדשות הנמרצת של מוזיאון תל-אביב לאמנות בהחלט ניכרת בשטח. בשנה האחרונה, מאז נכנסה לנדאו לתפקידה, עבר המוזיאון לפעילות בקצב גבוה ודינמי, המתבטא הן בכמות התערוכות והן בקנה המידה שלהן, עם נוכחות דומיננטית של אמנים בינלאומיים חשובים. עם אלה ניתן למנות את תערוכות הענק של דאגלס גורדון ושל ג'ף וול, תערוכת הפופ-ארט של אנדי וורהול מאוסף מוגרבי והתערוכות המתוכננות בשנה הקרובה, ביניהן של אנרי סלה ושל "הכוהנת הגדולה", האמנית המנוחה לואיז בורז'ואה.

בינתיים, כצעד ראשון לחוג הידידים - וכצעד מתקדם לביסוס מעמדו של "מפל האור", החלל האנכי הגבוה באגף החדש כמקבילה אפשרית של "אולם הטורבינה" במוזיאון טייט מודרן בלונדון - הוזמנו "הידידים" לחשיפה מאחורי הקלעים של הצבת פסל טקסטיל עצום ממדים במפל האור.

לנדאו, הידועה בחושיה החדים, שלפה הישר מהביאנלה בוונציה את האמנית הפורטוגלית ג'ואנה ושקונסלוש, והזמינה אותה להקים יצירה מיוחדת לחלל. ושקונסלוש ביקרה בארץ לראשונה לא מזמן, למדה את החלל והחלה לרשום סקיצות, עברה בשווקים ורכשה בדים וחומרים, שעימם חזרה לסטודיו והחלה לתכנן את הפסל האמורפי שהיא מקימה - התלוי בחלל מפל האור לכל גובהו, ושולח זרועות נחשיות לעבר חללי התצוגה השונים.

"אפשר לומר שזהו יצור מיתולוגי, השואב את השראתו מהוולקיריות הנועזות במיתולוגיה הנורדית, אבל הוא כמובן פרי דמיוני", היא מנסה להסביר את הדמות הסופית שתלבש היצירה.

ושקונסלוש פרצה לתודעה הבינלאומית בביאנלה של 2005 כאשר הציגה את יצירתה "הכלה", שנדליר אלגנטי מהמם בגודלו, העשוי מ-250 אלף טמפונים לבנים שנשלפו מאריזתם. בביאנלה השנה היא מציגה עבודה מונומנטלית ומרגשת, ספינת נוסעים היסטורית פורטוגלית שעוגנת ומשייטת בתעלות ונציה במהלך הביאנלה, מבחוץ היא מחופה אריחי קרמיקה באיורי תכלת-לבן מסורתיים, ומבפנים - היא מרופדת כרחם מצולות, במרבצי טקסטיל, רקמה וסריגה בגווני כחול עמוקים.

"העבודות שלי תמיד מותאמות ספציפית לחלל שעבורו נוצרו, לכן אני מקווה שתוכלו לעזור למוזיאון לרכוש את העבודה הזו לאוסף הקבע, כך שתישאר במקום המתאים לה", אמרה האמנית בקריצה לאנשי חוג הידידים.

 מוזיאון תל אביב