קפריסין מבקשת לייצא דרכה רבע מכמות הגז ב"לוויתן"

קפריסין מבקשת את הסכמת ישראל להקצות כרבע מכמות הגז שבמאגר לוויתן ליצוא דרכה. הרעיון, שנדון בין גורמי ממשל מישראל ומקפריסין, הוא להקצות לטובת הגז הישראלי קו ייצור (Train) במתקן ההנזלה העתידי שיוקם בדרום האי, בהשקעה כוללת של כ-12 מיליארד דולר.

הסכמת ממשלת ישראל תפתח את הדרך לעסקה מסחרית בין קפריסין לבעלי הזכויות במאגר לוויתן, נובל, קבוצת דלק ורציו. היקף העסקה עשוי להגיע אף הוא לסכום של כ-12 מיליארד דולר, על פי המחירים המקובלים כיום בשוק ה-LNG (הנזלת גז).

ההצעה הקפריסאית עלתה על רקע שלל אפשרויות ליצוא הגז ממאגר לוויתן, שנפתחו בעקבות ה"אור הירוק" שנתן בשבוע שעבר בג"ץ לממשלה להתחיל ביצוא גז. ההחלטה הכניסה את מקבלי ההחלטות בישראל לסיטואציה מורכבת - על השולחן מונחות הצעות בהיקף של מיליארדים רבים, שמעורבבים בהן אינטרסים עסקיים ולעתים גם אינטרסים אישיים של פוליטיקאים בכירים.

"יש חששות כבדים בדרגים המקצועיים, ולא בכדי", אמר ל"גלובס" גורם המעורב במגעים.

קפריסין תלויה בלוויתן

במגעים בין ישראל לקפריסין חלה לאחרונה התקדמות ממשית. לאחר משא ומתן שנמשך שלוש שנים על הסכם לפיתוח מאגרים משותפים (Unitization), ההסכם צפוי להיחתם בששת החודשים הקרובים. מצבה של קפריסין פשוט יחסית להתלבטויות של ישראל. המצוקה הכלכלית שאליה נקלעה המדינה, לא מותירה לה ברירות רבות. שותפות אסטרטגית עם ישראל נתפסת כאפיק הטוב ביותר למשיכת השקעות זרות לאי ולהרתעת טורקיה מפני פגיעה באינטרסים קפריסאיים.

קפריסין, שצריכת הגז המקומית שלה קטנה מאוד, מבקשת להפוך ליצואנית גז טבעי. לממד הזמן יש חשיבות קריטית בתוכניות היצוא, לאור הציפיות לירידת מחירים בשוק הגז הנוזלי לקראת סוף העשור. ממשלת קפריסין שבה ואישרה לאחרונה כי בכוונתה לחתום עד סוף השנה על הסכם להקמת מתקן הנזלת גז (LNG), באמצעות קונסורציום שבו יהיו שותפות גם דלק ונובל אנרג'י. תאריך היעד להפעלת המתקן הוא 2020, וכבר כעת מסתמן עיכוב של שנה וחצי עד שנתיים.

אלא שפרויקט הנזלת הגז לא יוכל לצאת לדרך ללא הגז הישראלי. בתחילת אוקטובר הודיעה נובל שמאגר אפרודיטה מכיל 100 עד 170 מיליארד מ"ק (BCM) בלבד של גז טבעי. כמות כזו מספיקה להקמת מתקן הנזלה בעל קו ייצור (Train) אחד בלבד - זאת בעוד שבמתקנים המוקמים בעולם יש שני קווי ייצור לפחות. בקפריסין, שתכננה להקים מתקן עם שלושה קווי ייצור, משוכנעים שבעתיד יתגלו במימי האי מאגרים נוספים. בלוק 12 עצמו מכיל, לפי פרסומים, עוד שני מאגרים לפחות בהיקף של כ-100 BCM וחברות הענק טוטאל, ENI ו-KOGAS מקוות לגלות מאגרים נוספים באזורי חיפוש סמוכים לבלוק 12.

ואולם כדי לצאת לדרך ללא עיכובים, מיזם מתקן ההנזלה הקפריסאי זקוק לגז זמין - וגז כזה נמצא כיום רק במאגר לוויתן הישראלי. עלות ההקמה של מתקן הנזלה יבשתי בעל שני קווי ייצור בהספק של 5 מיליון טון כל אחד עומדת על כ-12 מיליארד דולר. המחיר המקובל שמשלמים מתקני הנזלה עבור הגז שהם רוכשים (feed gas) עומד על 2-2.5 דולר ליחידת חום. לפי דוח שהזמינה ממשלת קפריסין מאוניברסיטת MIT היוקרתית, יצטרכו בעלי מתקן ההנזלה למכור את הגז במחיר של 7.25 דולר לפחות כדי להצדיק את ההשקעה הכלכלית בהקמתו.

האופציה הטורקית קורצת

כמות הגז הישראלי המינימלית שמבקשת קפריסין עומדת על כ-7 BCM בשנה והכמות הכוללת על כ-150 BCM. מדובר על קצת יותר מרבע כמות הגז בלוויתן, העומדת כיום על כ-550 BCM ועשויה לגדול בעתיד. כמויות כאלה מותירות בידי ישראל אופציות נוספות ליצוא הגז. האופציה הנראית אטרקטיבית ביותר מבחינה כלכלית היא הנחת צינור לטורקיה. פרויקט כזה, שעלותו תעמוד על 3 מיליארד דולר בלבד, עשוי להחזיר את ההשקעה בפרק זמן של שנתיים בלבד, לאור הכמויות (כ-10 BCM לשנה) והמחירים (7-9 דולרים ל-MMBTU) שעלו במגעים עם החברות בטורקיה. עוד מציעות הקבוצות הטורקיות (כ-6 במספר) להקים על חשבונן את תשתית ההולכה מהמאגר לערי הנמל ג'יהן או מרסין שבדרום טורקיה.

הבעיה בעסקה עם טורקיה כפולה: היחסים השבירים בין ישראל לטורקיה במישור המדיני וניהול המו"מ העסקי מצד הגופים העסקיים בטורקיה. הטורקים מתנהלים כאילו יש להם כל הזמן שבעולם והעסקה היא אינטרס ישראלי הרבה יותר מאשר אינטרס טורקי. מול הגז הישראלי עשויים להתחרות גם הכורדים של צפון עיראק והאיראנים, שאימת הסנקציות עליהם הולכת ומתפוגגת.

האופציה הטורקית קורצת במיוחד לשותפים הישראלים בלוויתן - קבוצת דלק (המחזיקה ב-45.33%) ורציו (15%) - הזקוקים לתזרימי המזומנים שתניב העסקה למימון חלקם בפיתוח לוויתן לשוק המקומי ובמיוחד אם יוחלט על הקמת מתקן הנזלה צף (FLNG). אופציית המתקן הצף החליפה במידה רבה את רעיון הקמת מתקן ההנזלה החופי שנתפס היום כבלתי מעשי, ואולם עלויות המתקן הצף עדיין אינן ידועות משום שמדובר בטכנולוגיה ראשונית.

אופציה נוספת המקודמת במרץ בשבועות האחרונים היא מכירת גז לחברות הבינלאומיות המפעילות את מתקני ההנזלה החופיים במצרים. שר הנפט המצרי הגיב בחריפות לרמיזות שהשמיע בעניין שר התשתיות סילבן שלום, והכחיש כי מצרים מעוניינת לרכוש גז ישראלי. עמדת ממשלת מצרים איננה שוללת רכישת גז על ידי החברות הבינלאומיות אולם הנחת צינור מלוויתן למתקנים במצרים תחייב הסכם מדיני.

 האופציות של לוויתן