בכירי מיטב-דש - בין הנפגעים מההמלצה למיסוי "חברות הארנק"

24 שעות חלפו מאז פורסמו המלצות הצוות המיוחד שהקימה רשות המסים לטיפול ב"חברות הארנק" - באמצעותן שכירים בכירים משלמים מס מופחת - ונראה כי ההמלצות הללו רלוונטיות במיוחד עבור בכירי בית ההשקעות מיטב-דש.

השם "חברות הארנק" הוא הכינוי שדבק לתופעה שכוללת, בין היתר, "שכירים המתחזים לחברות". מדובר בעובדים שהיו שכירים בחברות שונות במשק, וכששכרם עלה מעל הרף של 30 אלף שקל, החליטו להתאגד כחברה ולקבל "שכר ייעוץ" כיועצים חיצוניים של מקום עבודתם, במקום שכר חודשי. זאת, לצורך מטרה אחת: הורדת נטל המס שמוטל עליהם בעשרות אחוזים. "חברת ארנק" היא תכנון מס הנפוץ מאוד בשנים האחרונות בעשירון העליון.

ל"גלובס" נודע כי שורה של מנהלים בכירים בבית ההשקעות השני בגודלו בישראל - ביניהם המנכ"ל מיטב-דש, אילן רביב; מנכ"ל חברת הגמל, איציק אסטרייכר; מנכ"ל חברת קרנות הנאמנות, רפי ניב; ומנכ"ל ניהול התיקים, עופר דורי - נהנים מהסכם שירותי ניהול, כלומר הם מקבלים את שכרם באמצעות "חברת ארנק".

נבהיר כי השימוש ב"חברת ארנק" הינו צעד חוקי, אך משמעותו היא שהבכיר אינו נחשב כעובד מן המניין בחברה.

הודות לתכנון המס הפופולרי של "חברות ארנק", מתחמקים מנהלים בכירים מתשלום מס הכנסה, דמי ביטוח לאומי ומס בריאות על הכנסתם הגבוהה - ובמקום זאת משלמים מס חברות בלבד בשיעור 26.5%.

שירותי ניהול

עלות שכרו של רביב, שמעניק את שירותיו למיטב-דש באמצעות "א. רביב ניהול בע"מ", עומדת על כ- 1.7-3.2 מיליון שקל בשנה; לפי הערכות, עלות שכרם של אסטרייכר (שמקבל את שכרו באמצעות דמי ניהול המשולמים ל"אסטרייכר יעוץ וניהול בע"מ"), ניב ודורי עומדת על כ-800 אלף שקל בשנה כל אחד - לפני מענקים. מתכנון המס הפופולרי באמצעות "חברת ארנק" נהנה גם רונן טוב, לשעבר מנכ"ל פסגות וכיום משנה למנכ"ל מיטב-דש ויו"ר חברת הגמל והפנסיה.

התופעה של קבלת תשלום עבור עבודה באמצעות "חברת ארנק" נפוצה גם בקרב בעלי השליטה במיטב-דש. כך, צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות, ואלי ברקת, יו"ר החברה הציבורית, ששכרם עומד על כ-1.3 מיליון שקל בשנה וכ-800 אלף שקל בשנה (עבור 40% משרה) - בהתאמה, משלמים מס שעומד על כ-26.5% בלבד במקום מס שולי של 50% על הכנסתם - נגזרת לשירותי הניהול שהם מעניקים לבית ההשקעות באמצעות חברה שבבעלותם.

הדבר נכון גם לגבי ויקטור שמריך ועידו נויברגר, לשעבר מנהלי בית ההשקעות דש איפקס, טרם ביצוע המיזוג עם מיטב. השניים, שצברו כ-200 מיליון שקל בשכר, דיבידנדים ובעיקר ממכירת מניות החברה בשנים 2004-2011, פרשו מתפקידם בפברואר אשתקד לטובת עסקים פרטיים.

נציין כי התופעה של תשלום באמצעות "חברת ארנק" נפוצה בקרב בעלי שליטה, שכן יש להם מקורות הכנסה נוספים, אותם הם מרכזים תחת חברת ייעוץ.

 עלות שכר הבכירים

הערכות: 13 אלף מנהלים בכירים משתמשים ב"חברות ארנק"

לפי הערכת רשות המסים, כ-13 אלף מנהלים בכירים במאיון העליון משתמשים בהסדר המס הפופולרי של "חברות ארנק", בהן נצברים מדי שנה כמיליארד שקל שלא משולם עליהם מס מלא. ברשימה הנכספת נכללים בכירים נוספים כגון חגי בדש, מנכ"ל פסגות - בית ההשקעות הגדול בישראל - ששכרו עומד על כ-5 מיליון שקל בשנה.

התופעה קיימת בישראל מאז 2002, אולם בשנים האחרונות היא החלה לצבור תאוצה בקרב המנהלים בשוק ההון, שכידוע נהנים ממשכורות גבוהות. בכירים אלה התקשו להישאר אדישים לאפשרות החוקית להתאגד כחברה עצמאית ולגרוף דרכה שכר כיועצים חיצוניים במקום עבודתם.

כך, בעוד ששכירים במעמד הביניים משלמים מס כחוק - שכירים בכירים, שמשתכרים עשרות ואף מאות אלפי שקלים בחודש, נהנים מנטל מס מופחת בעשרות אחוזים. בפועל, אצל רבים מהבכירים הללו המשיכו להתקיים יחסי עובד-מעביד מלאים בינם לבין החברה בה עבדו כבכירים, קודם להתאגדותם כחברה.

נטל המס המוטל על שכירים בעלי שכר גבוה מאוד מגיע לשיעור של מעל 50% ממשכורתם, ולכן השתרשה התופעה של "חברות הארנק" בקרבם, המפחיתה את נטל המס המוטל על אותם שכירים לרמה של מס החברות - כיום של 26.5% בלבד.

בשל העובדה שמס החברות נמוך מהמס על הכנסות יחיד, נוח לאגור רווחים בחברה המוגדרת כמי שמספקת שירותי ניהול, וכך לשלם מס נמוך עד לחלוקת הרווחים כדיבידנד. כך חוסך הבכיר דמי ביטוח לאומי, שמוטלים על שכר - אך לא על דיבידנדים.

הרשות מתכננת: ביטול חברות הארנק

הרגולוטור לא נשאר אדי לתכנון המס בדמות "חברות ארנק". כאמור, צוות בראשות מנהל רשות המסים, משה אשר, פירסם אתמול להערות הציבור המלצות שנועדו לסגור את פירצת המס של "חברות ארנק".

לפי ההמלצות, שכירים-בכירים שהתחזו לחברות על מנת לחסוך במס, ימוסו בשיעור מס מלא כשכירים, ולא בשיעור מס חברות מופחת.

הצוות ממליץ גם להטיל מידי שנה מס על רווחים בלתי מחולקים ב"חברות הארנק", ולשם כך גיבש מספר המלצות, שמטרתן לצמצם את התמריץ המיסויי הקיים בהתאגדות ובפעילות באמצעות חברות, המנוצל במקרים מסוימים לרעה.

המלצות הצוות נשלחו לתגובת נציגי הלשכות המקצועיות ופורסמו באתר הרשות לקבלת הערות הציבור. לאחר בחינת ההערות שיתקבלו, יוגשו לשר האוצר ההמלצות הסופיות.

ברשות המסים מעריכים כי ההכנסות לקופת המדינה, במקרה שיתקבלו ההמלצות, יעמדו על מאות מיליוני שקלים.

יצוין כי במערכת הבנקאית הוחלט כבר לפני 3 חודשים לעצור את התופעה של "חברות ארנק". ביולי האחרון, במסגרת טיוטת מדיניות התגמול בבנקים, אסר המפקח על הבנקים, דודו זקן, על תשלום שכר לעובדים בכירים באמצעות "חברות ארנק".

"אין זה ראוי שעובד מרכזי של בנק יקבל תגמול דרך חברה או גוף כלשהו, למשל חברה שכל מטרתה קבלת תגמול בעבור אותו עובד, אלא עליו לקבל את התגמול באופן ישיר", כתב אז זקן.

החלטה זו פגעה, בין היתר, במנכ"ל בנק ירושלים אורי פז, והיו"ר זאב גוטמן, שקיבלו את שכרם באמצעות חברות ייעוץ שבבעלותם. ב-2012 עמדה עלות שכרו של פז על כ-2.7 מיליון שקל, וזו של גוטמן עמדה במהלך התקופה 1.4 מיליון שקל.