איזי בורוביץ' אומר שהוא לא מאמין במקריות אך למרות זאת התפלא לראות בשבוע שעבר את הדיווחים על ההתארגנות ביוזמתו של מי שהיה מנכ"ל בזק עד ינואר השנה, אבי גבאי, לרכישת השליטה באל על. איך מקריות קשורה להעדר הפליאה ומה לרכישת אל על עם כל זה? ההסבר מגיע מיד, רק נזכיר קודם לכן שבורוביץ' מחזיק ב-16% ממניות חברת כנפיים בעוד אחיו התאום דדי, ואשתו תמי מוזס, מחזיקים בכ-28% ממניות החברה. כנפיים בתורה מחזיקה כ-40% ממניות אל על.
- אז מה העניין עם גבאי? היה פרסום ומי שיצליח לגבש הצעה יותר טובה כנראה יזכה.
"בעקבות הפרסומים התחילו כל מיני רחשים, ועכשיו יותר קשה לי לשכנע את המשקיעים. הם רואים שהם לא לבד".
- אתה מנסה להגיד שמנסים להכשיל תוכנית שגיבשת?
"אני רק יודע שזה מוזר מאוד שבזמן שאני הולך ומקדם תוכנית, ומגייס אנשים, פתאום יש את הפרסומים האלה. זה נראה לי קרוב מדי בזמנים".
מקריות או לא מקריות, התמריץ למכור את אחזקות כנפיים באל על, מספר בורוביץ', נוצר כבר לפני כשנתיים, כשמועצת המנהלים של כנפיים ביקשה מפירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג לבדוק עבורה כיצד ניתן להשביח את החברה. "היא באה עם כל מיני המלצות", אומר בורוביץ', "אך ההמלצה הברורה ביותר הייתה למכור את האחזקות באל על. האחזקות האלו מעיקות מאוד על כנפיים, שכן הוצאות המימון ענקיות".
בורוביץ' אומר שאימץ את ההמלצות. "אני חושב שכנפיים חייבת למכור את האחזקות באל על כמה שיותר מהר ולהתרכז בעסקים שהיא מתמחה בהם: גלובל ליסינג (של מטוסים, ה' מ') ושירותי קרקע, ואחזקת מטוסים בחיל האוויר. אני חושב שזה הדבר הנכון".
במשך השנתיים שחלפו מאז, הוא מוסיף, "דיברו עם כל מיני אנשים, אולי יותר מדי, ושום דבר לא התרומם". בשלב מסוים צץ אצלו רעיון קבוצת הרכישה. "הכרתי חלק גדול מקבוצות הרכישה (בנדל"ן, ה' מ') - חלקן הרי באו מתעשיית המחשבים, שמשם גם אני בא. אמרתי: למה לא ליישם את זה גם כאן?
"אני מעריך שצריך 50-40 מיליון דולרים לרכישה ובמקום שנמצא גורם אחד שישים את הכסף, נארגן 20-10 משקיעים שכל אחד ייתן כמה מיליונים. התחלתי לדבר עם אנשים ויש כבר בערך 20 מיליון שהובטחו".
בורוביץ' מוסיף שלנגד עיניו ניצב מודל בעלות שנפוץ בארצות הברית, שהאחזקות מבוזרות ומגיעות לכדי אחוזים בודדים לכל היותר לכל מחזיק. בקבוצה שהוא מגבש למודל הזה יתווספו כללים נוספים, למשל, שהשקעת המינימום תהיה 3 מיליון דולרים, ובמשך שלוש שנים המחזיק לא יוכל לצאת.
בורוביץ' מספר שבין הגורמים שהתחייבו או התעניינו יש ישראלים וזרים, אולם מסרב לחשוף שמות. "יש הרבה מאוד ישראלים אמידים בחו"ל, שזה מעניין אותם", הוא אומר.
- ולמה אתה חושב שהמודל הזה יצליח?
"כי ההשקעה היא לא גדולה, וזו השקעה שאנשים לא חוששים לסכן".
- ומה זה ייתן למשקיע? אל על זו לא חברה שהתפרסמה בגין חלוקת דיבידנדים.
"את יודעת מה זה שהוא בא לבית כנסת ואומר שהוא שותף באל על? זה נותן לו שורה שלמה בבית כנסת".
- הוא יכול לקנות את זה בפחות מ-3 מיליון דולרים.
"היום אולי אל על לא מחלקת רווחים, אבל בעתיד היא תחלק".
- למה לדעתך העסקה עם פימי נכשלה?
"היה לי ברור שזה הולך לשם. ידעתי שפתרון מהסוג הזה לא יתקבל על-ידי העובדים. אמרו להם: 'נלך על זה', אבל לא אמרו להם לאן הולכים. מי יסכים לזה? וורן באפט אמר פעם שאם יש לך פנקס צ'קים אתה יכול לקנות כל דבר, חוץ מהעובדים".
הטיקט של אבי גבאי
מקורביו של מנכ"ל בזק לשעבר אומרים שמשקיע כבר יש לו
פימי וישי דוידי חששו מיחסי העבודה ומכוחם של העובדים באל על, אך את אבי גבאי הדברים אינם מרתיעים. אולי אפילו להפך. גבאי היה עסוק בשבועות האחרונים בעיקר באימונים אינטנסיביים לקראת מרתון ניו יורק שיתקיים ביום א' הבא, אך כשהתברר סופית שפימי מוותרת על העסקה הוא העלה הילוך. גורמים המכירים אותו היטב אומרים כי הוא גייס משקיע שמוכן לשים את הכסף אולם שישנם פרטים רבים פתוחים. מי המשקיע? כאן יש סירוב מוחלט לחשוף. החשאיות הזאת גורמת לחלק מבעלי המניות בכנפיים להתייחס בביטול להצעה של גבאי.
איפה חושב גבאי שטמון היתרון שלו? "אל על נמצאת במצב של תרבות ארגונית קשה עם ועד חזק ומיליטנטי שלא הגיעו איתו להסדרים, עם בעיות תפעוליות ועוד", אומר מקורב אליו. "כל הדברים האלה לא חדשים לגבאי. הוא נכנס לתפקיד בבזק אחרי המשבר הגדול בתקופת גלברד (הכוונה ל"משבר האופציות" ב-2007, שהביא להחלפת חלק ניכר מצמרת בזק, ה' מ'), ועשה שם שינוי מאוד גדול בתרבות הארגונית. בזק הייתה אז בתחתית, ואבי הצליח בתוך שנה לייצב את העניינים".
אם תבשיל העסקה לגבאי ברור שהוא יהיה מעורב בחברה באופן אקטיבי - אם כמנכ"ל, אם כנציג הבעלים. "הרי בשביל זה מביאים אותו", אומר המקורב. "זה הערך המוסף שלו: היכולת לייצר הסכמות והבנות אצל העובדים".
הטיעון הזה ביחס ליכולת להתמודד עם התרבות הארגונית ועם העובדים, מוסיף גורם אחר, הוא גם ה"טיקט", שגבאי מציג כיתרון היחסי שלו בעסקה.
- תסביר את זה.
"אל-על מושפעת מכל מיני משתנים אקסוגניים, אבל יש בה דברים בסיסיים שמאפשרים להפוך אותה לחברה טובה. זה מותג חזק עם נתונים בסיסיים חזקים, מה שאומר שאם היא תצליח להשתפר תפעולית, אפשר יהיה להביא לצמיחה. זו לא חברה שצריכה לקבל את אמון הציבור - יש לה אותו כבר".
לא כולם משוכנעים שהניסיון בבזק יספיק לגבאי. כך, למשל, הפרטנר של גבאי ליחסי העבודה בבזק, יו"ר ועד העובדים, שלמה כפיר. הצלחתו של גבאי, הוא טוען, נבעה מיישום הסכמים שלפחות חלקם נולדו עוד בתקופתו של גלברד. מעבר לכך, הוא מוסיף, יש הבדלים רבים שהראשון שבהם הוא אולי קיומם של שני ועדים שונים (ועד הטייסים וועד העובדים) באל על, שלעתים האינטרסים שלהם מנוגדים.
"זה בכלל לא דומה", מחזק את הדברים גורם אחר המעורה בחברה. "את העובדים של בזק אפשר היה לרפד בהרבה כסף בעיקר כי לבזק היה מאיפה לממן. היא לא עמדה במבחנים שאל על נדרשת אליהם כיום ולא חוותה משבר שמחייב אותה להצטמצם ולעשות דברים כואבים. לא בטוח שאבי יודע כמה המצב קשה באל על. גודל המשימה הוא עצום".
וזה לא הכול, מוסיפים הגורמים. ההסכם עם העובדים והתרבות הארגונית הם לא האתגרים היחידים שממתינים לבעל השליטה הבא. "בשביל לעשות ריקוברי בצי המטוסים של אל על, צריך חצי מיליארד דולר", אומר אחד מהם. "זה יותר בעייתי מאשר סגירת הסכם עם העובדים. איך גבאי יתנהל סביב זה?".
העובדים מחכים לטלפון
בוועד העובדים לא מוטרדים. "אנחנו מספיק סקסיים כדי שירצו לקנות אותנו. אל על זה מותג חזק", אומר היו"ר
כמה מהדמויות שהיו מעורבות בדיונים עם פימי מטילות ספק ביכולתו של רוכש כלשהו - גבאי או אחר - להביא את העובדים ואת ההנהלה להסכם, לפחות לא בעתיד הנראה לעין.
אף אחד מהמעורבים, אומר אחד הבכירים שבהם, לא מרגיש שהחרב מונחת על צווארו ולכן האסטרטגיה הזאת - שבה נקט בעל השליטה בפימי ישי דוידי כשדרש הסכם עבודה כתנאי לרכישה, כשלה. מה בדיוק חושבים באל על, תוהה אותו גורם, "שהם יחזרו להיות עובדי מדינה? וגם אם נניח שכן, אז מה, שר התחבורה ישראל כץ הוא דיל יותר טוב מאשר פימי? בזמן האחרון, הצדדים, לא רק שלא התקרבו בעמדותיהם, אלא התרחקו".
- אז דוידי טעה כשלא נכנס לעובי הקורה וסייע בגיבוש הסכם?
"לא רציני לחשוב שזה יכול היה לעבוד אחרת. יש הנהלה ויש עובדים והעניין צריך להיפתר ביניהם, ולא דרך בעלי המניות. באל על כנראה שצריך להתרחש משבר בשביל שהצדדים יתעשתו".
יו"ר ועד העובדים של אל על, אשר אדרי, מאשר שהפערים בין הצדדים, בכל הנוגע להסכם עבודה חדש (הקודם הסתיים בסוף 2012, ה' מ'), גדולים. "כמה שזה קרוב, כך זה רחוק", הוא אומר.
מבחינתו, יש מסר אחד, ברור לכל רוכש פוטנציאלי: "הוא חייב לעבור דרך העובדים, ואם לא - זה לא יעבור חלק. אנשים יודעים מה מספר הטלפון שלי, ויכולים להתקשר. מי שרוצה אותנו שיבוא לדבר איתנו".
- ומה היה ביניכם לבין פימי?
"פימי שמעו רק את ההנהלה. פעמיים שלחנו להם מכתב והם ענו שהם מעבירים את הנושא להנהלה. אי אפשר לדלג מעל 6,000 עובדים".
- אתה לא חושב שהגישה הזאת מרתיעה משקיעים פוטנציאליים?
"בהתחלה אמרו לנו שאף אחד לא ירצה לקנות. אחר כך בא דוידי עם פימי ואמרו לנו 'אם דוידי יילך, לא יהיה אף אחד'. והנה הוא הלך ויש עוד מתעניינים. אנחנו מספיק סקסיים כדי שירצו לקנות אותנו. אל על זה מותג חזק".
"כרגע המו"מ באמת תקוע", מאשר גם יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות, אבי אדרי. "הדרישות שהוצגו מאוד קשות ולא מידתיות. ההנהלה ביקשה בהתחלה קיצוץ של 70 מיליון דולר בשנה. זה קיצוץ בכל מה שזז. לגבי חלק מהדברים הגענו להסכמות; כך, למשל, יהיו עובדים שיפרשו פרישה מוקדמת וזה יחסוך 10-8 מיליון דולר בשנה. אפשר לחסוך גם בהוצאות, אך זה צריך להיות בהסכמה ויש עוד הרבה מקומות שאפשר להתייעל בהם.
"אני לא נגד הבראת החברה. אנחנו לא מלכת אנגליה ואם זה יהיה ענייני נשתף פעולה. העובדים מוכנים לבוא לקראת ההנהלה, אך לא מוכנים שייגעו להם בשכר היסוד. אם ההנהלה תגלה גמישות, נמצא פתרונות. כרגע המו"מ תקוע".
בצד של ההנהלה לא נשארים חייבים. "העובדים הצליחו לעשות ספין מטורף: הם הציגו את ההנהלה כמי שטרפדה את ההסכם הקיבוצי, אבל האמת היא שההנהלה מאוד רצתה את זה והיה לה ברור שצריך להכניס מישהו עם כסף לחברה. הדרישות שדרשו העובדים, הן כאלה שאי אפשר לקבל".
אפילוג: "יש מתעניינים"
פיני גינזבורג, שמחזיק כמעט 10% ממניות החברה, משוכנע שפוטנציאל ההשבחה גדול
פיני גינזבורג, שמחזיק 9.7% ממניות אל על, אומר שלמרות הכול הוא לא מודאג. נכון, הוא אומר, נעשו מאמצים כבירים להגיע להסכם שלא הושג, אך סוף העולם לא הגיע. "אבי גבאי הוא לא היחיד שמתעניין", אומר גינזבורג. "יש גורמים רבים, גם מהארץ וגם מחו"ל, שמתעניינים בחברה. אין הרבה חברות עם מחזור מכירות של 2 מיליארד דולר בשנה שנסחרות לפי שווי של 78 מיליון דולר. לחברה יש פוטנציאל השבחה לא קטן. ברגע שקרן כמו פימי החליטה שהיא מעוניינת בחברה, משקיעים רבים בודקים אפשרות להיכנס, וזה מה שאנחנו רואים היום".