טבע מחפשת מנהיג, שוטף בקבוקים שהוא בעצם מנהל מטאור

"אני מכחיש מכול וכול את השמועות המרמזות על כך שאני שוקל להתפטר מניהול טבע", אמרג'רמי לוין שלשום לפני הצהריים. 48 שעות אחרי כן הודיע: אני מתפטר. מילא להתפטר באמצע המהומה ולרוץ הביתה כשהלחץ מתגבר ואתה כבר לא מיסטר טבע הכול יכול, אבל למה לפטפט קודם? סיפרו לך שה"לבנטינים" לא זוכרים מה שהיה אתמול?

מה חשבת, אדון לוין?

מה חשבת, אדון לוין, שכל החיים זה יחצ"נים, לוביסטים ויועצי תדמית שעושים תרגילים ומתכננים ספינים מבריקים עבורך? שבפגישה אחת וצילום אחד שתכננו לך עם עיני תצליח לחסל את דוח מבקר המדינה הקשה שסימן את טבע, את הרעש על פיטורי עובדים, את האמת על עשרות המיליארדים ברווחים כלואים ובהטבות שהניבו אפס מס?

מה חשבת, שאם תוציא הודעה על פיטורי עובדים, הבורסות יבינו שאתה הולך לצעדי ייעול דרמטיים ואז המניה תזנק ותישאר למעלה, למרות המצב ולמרות האיומים, ואז בעלי המניות יאהבו אותך יותר?

בחיים האמיתיים של טבע יש מציאות קשה ומפחידה. העבודה הקשה באמת - להציל את טבע כחברת ענק רב לאומית, לשמור עליה כחברה שמממשלות מתחננות שתקים אצלן מפעלים ומוכנות לשלם עשרות מיליארדים עבור זה, ראה מדינת ישראל - ממתינה מעבר לפינה. ואולי גם המשכורת כבר לא תהיה משהו, 14.7 מיליון שקל כפי שהייתה ב-2012, ולו רק משום שהדירקטוריון כבר לא מתלהב כל כך. אז ביי, ג'רמי, ואל תשכח שעשית עלייה ועוד מגיע לך סל קליטה הכולל פטור ממיסוי ודיווח למשך 10 שנים על כל הכנסותיך מחו"ל, נקודות זיכוי ממס, פטור מלא ממס על ריבית מט"ח למשך 20 שנה, פטור מלא ממס על הפנסיה ועוד. אתה נשאר?

זמן שימור

אלי הורביץ המנוח היה המנהיג המיתולוגי. שנים אחרי שעזב לא מצליחה החברה למצוא לו מחליף ראוי. הבעיה היא שמחפשים פיגורה דומה, אבל הורביץ היה יותר "מלח הארץ", קצין, מנהיג עם כריזמה שנבנה אט אט; הוא התחיל כשוטף הבקבוקים של חברת אסיא הזעירה, השתלט על כל חברות התרופות בארץ ואז יצא להוביל את החברה למחוזות עולמיים והפך אותה לענקית התרופות הגנריות. כל מי שבא אחריו ניסה ללכת בדרכו. ואולי זה מה שציפו ממנו הדירקטורים.

התוצאה: קונים, קונים, מתרחבים, גדלים. רק שהדרך הזאת כבר לא הביאה את הברכה כפי שעשתה פעם. מי שהנהיג את החברה אחרי הורביץ, ישראלי או זר מיובא, היה אמור לדעת שהגיע זמן השימור; שאחרי נסיקה כזאת דרמטית חייבים לבסס את הקיים. זה אומר, בין היתר, שאם ברור, שנים לפני שעת השי"ן, שהפטנט על הקופקסון, יציר כפיהם של מכון ויצמן וטבע, עומד לפוג, על החברה להשקיע את כל מרצה בעיקר במה שייתן תמורה דומה ולעסוק הרבה פחות בתחמונים, תביעות ובתי משפט.

תיקי החיסכון חשופים

זה הולך להיות קשה בחוץ וקשה בפנים. היחסים בין "הישראלים" בהנהגת החברה לבין "הזרים" אינם חבריים. זה החמיר אחרי שהישראלים הפסיקו להרגיש נחותים מול האמריקאים. בעלי המניות הזרים, שמלווים שנים את טבע, לא רצו עוד ישראלים בקודקודי החברה. לא רצו לגדל מנהל חדש, גם אם הוא מהמשפחה או איש צבא מצליח. כך קרה ששמות כמו משה שמיר, אלי הורביץ ומאיר חת הוחלפו ב-2010 בפיליפ פרוסט, ושמות כמו ישראל מקוב ושלמה ינאי הוחלפו ב-2012 בג'רמי לוין. האמריקאים החדשים מרוחקים, אפילו יהירים.

כך סיפר ד"ר מאיר חת, ממשפחת המייסדים, יו"ר לשעבר ובעל מניות, על פיליפ פרוסט: "הוא לא ניסה לקרב אותי אליו. הפעם היחידה שהזמין אותי לשיחה הייתה כשניסה להוריד אותי מהמחאה על שכר הדירקטורים". מעכשיו נשארים גם תיקי החיסכון ארוך הטווח של ישראלים וזרים, שטבע מככבת בהם, חשופים.