האליבי של וינשטיין

בעוד יומיים (ד') תישמע בבית משפט השלום בירושלים הכרעת הדין בעניינו של אביגדור ליברמן. אם יורשע בסעיף כלשהו מכתב האישום, יתקיים דיון על העונש הראוי.

זו כמובן אינה החלטה שיפוטית רגילה. על כף המאזניים נתונים גורלו ועתידו של הנאשם עצמו, של מפלגתו, ישראל ביתנו, של הליכוד, של ראש הממשלה בנימין נתניהו, של הממשלה, של תהליך השלום - ואפשר להמשיך ולפרט.

קשה מאוד, לכן, להתייחס אל מה שיקרה באופן ענייני, תוך התנתקות מהרקע הפוליטי והממלכתי. אבל אני מבקש לנסות בכל זאת.

אני לא מחסידי ליברמן ומפלגתו. גם אם אני יכול להסכים עם כמה מדעותיו, קשה לי לפעמים עם סגנונו והתנהלותו. עם זאת, אני חושב שהוא נקלע למשפט שלא היה צריך להתקיים. ליברמן מואשם, כידוע, שקיבל מידע סודי בעניינו משגריר ישראל בבלארוס. לאחר מכן, כתודה על המעשה הפסול, הוא מינה את אותו אדם לשגריר בלטביה. בהחלט התנהגות לא מקובלת, אולי גם מזיקה.

שחיתות רבת היקף

אלא מה? כאשר היועץ המשפטי יהודה וינשטיין החליט להגיש כתב אישום בפרשה זו, הוא במקביל החליט לא להגיש את כתב האישום נגד ליברמן, שהיה כבר מוכן, שכלל חשדות לשחיתות רבת-היקף וממון. כתב אישום זה, שנזרק לסל, גובש במשך יותר מ-10 שנים (לא רצוף). וינשטיין עצמו החליט במקור כי יש מקום להגישו לבית המשפט, בכפוף לשימוע. לאחר השימוע, החליט אחרת.

וינשטיין ספג ביקורות קשות על ביטול כתב האישום הכבד. אני חשבתי אז, וגם היום, שכתב האישום הקל נועד לשמש כאליבי לוינשטיין על סגירת תיק הפרשיות הכבדות. בפרקליטות היו חילוקי דעות לגבי הגשת כתב האישום.

במצב הזה, כאשר מדובר בחשדות כל-כך כבדים, וכאשר יש דעות לכאן ולשם - ובעיקר לשם - להגשת האישום, וינשטיין היה צריך להניח לבית המשפט להחליט. גם אם היה לוינשטיין ספק אם יזכה במשפט. הרי ספק יש תמיד, וגם כאשר אין ספק, לא תמיד מקבלים הרשעה.

החלטה גם על וינשטיין

לכן, ההחלטה שתינתן ביום רביעי חשובה לא רק לליברמן, אלא גם לוינשטיין. המשמעות של זיכוי היא שוינשטיין יישאר ללא אליבי. במקרה של הרשעה, הוא יוכל לטעון כי הנה, כך או אחרת הוא תפס את ליברמן. כמו - להבדיל מיליוני הבדלות - מקרה אל קאפונה שהורשע בעבירות מס.

למרות שליברמן אינו כוסית הוודקה שלי, אני לא אוהב את מה שקרה כאן. אולי ליברמן צריך להיענש על פרשת השגריר, אבל לא לפני, ובטח לא במקום, שיישפט על החשדות לשחיתות הקשה.

ללא קלון

בכל מקרה, לא הייתי מדביק לליברמן את תווית הקלון. אם הוא ראוי לתווית הזאת, זה לא על המקרה הזה.