ברוניצקי: "לעולם לא נדע אם פעלנו נכון במאבק מול גזית"

"התודה הכי גדולה שאני צריכה להגיד היום, היא לעובדי אורמת לדורותיהם. אני כאן 48 שנים, ועברו כאן כמה דורות של עובדים אשר עשו את אורמת למה שהיא". כך, כשנימה קלה של התרגשות בקולה, סיכמה היום יהודית ברוניצקי בשיחה עם "גלובס" יותר מ-20 שנה בהן ישבה בכס הניהול של אורמת.

לפנות בוקר דיווחה החברה כי ברוניצקי, מנכ"לית אורמת תעשיות וחברת הבת אורמת טכנולוגיות, תפרוש מניהול החברה בסוף יוני 2014. על פי ההודעה, דירקטוריון אורמת הקים ועדת איתור פנימית לבחירת המנכ"ל הבא של החברה.

אורמת נמצאת בשליטת קרן פימי ומשפחת ברוניצקי, אשר ייסדה את החברה ביבנה בשנת 1965. הפרישה של ברוניצקי מניהול החברה היא רק חלק משינוי שצפויה לעבור צמרת ההנהלה: ברוניצקי צפויה להישאר בדירקטוריון אורמת ולהתמנות לתפקיד יו"ר אורמת תעשיות, במקומו של ישי דוידי, מנהל קרן פימי; יורם ברוניצקי, בנם של ויהודית ובעלה יהודה, מייסדי החברה, יסיים את תפקידו כמנהל התפעול הראשי (COO) ויתמנה לתפקיד יו"ר חברת הבת, אורמת טכנולוגיות, שם הוא יחליף את גילון בק, שותף בקרן פימי. יהודה ברוניצקי צפוי להישאר בתפקידו הנוכחי, כמנהל הטכנולוגי הראשי של החברה (CTO).

- יהודית ברוניצקי, מדוע החלטת לפרוש דווקא בעת הזו?

"כשבן אדם מגיע לגיל 72, ולפעמים אפילו לפני כן, זה רק טבעי שמגיע הזמן לפרוש. מועד הפרישה נקבע מזמן, כשהארכנו את הסכם ההעסקה שלי לפני שנה וחצי, עד לסוף יוני 2014. הבחירה להודיע עכשיו על הפרישה נובעת מההחלטה שצריך להיות תהליך מסודר ומובנה, שייתן מספיק זמן לאיתור המנכ"ל המתאים, ולביצוע חפיפה עמו. ההחלטה להודיע עכשיו גם תואמת את הדרך שלנו, להיות שקופים וגלויים.

"לא הייתי רוצה לפרוש כשאורמת בקשיים או מדשדשת. אני שמחה, גאה ומאושרת בכך שאורמת היום היא חברה חזקה שנמצאת בצמיחה, עם רווחיות יפה. בהחלט נעים לפרוש במצב כזה, ולהשאיר בסיס יציב מפה והלאה".

- אילו מאפיינים צריך שיהיו למנכ"ל החדש שיחליף אותך?

"למרות שאני חלק מוועדת האיתור של המנכ"ל, אני חושבת שאני לא צריכה להיות דומיננטית בבחירה שלו. שכן, באופן טבעי אדם מחפש מישהו דומה לו כדי להחליף אותו, ואני לא בטוחה שזה מה שנכון לחברה. אני למשל, לא בן אדם טכני, ואני חושבת שבחברה כמו אורמת כן צריך מישהו עם ידע טכנולוגי. אני מקווה שנצליח לאתר מנכ"ל שמבחינת ערכי היסוד של החברה, יסתכל על הדברים בצורה דומה לנו".

בכל מקרה, למרות שאורמת פעילה בשווקים בינלאומיים רבים, מתכוון דירקטוריון החברה למנות לה מנהל ישראלי.

ברוניצקי אינה מבדילה בין מנכ"ל שכיר שרק מנהל את החברה, לבין מנהל שבנה את החברה במו ידיו. "אני באישיותי לא הייתי עובדת אחרת אילו לא הייתי גם בעלים, זה לא מה שהניע אותי", היא אומרת. "אבא שלי, שהיה שכיר, התנהל ככה בחברה שבה עבד, וכך ראיתי ולמדתי ממנו. אם אתה מנכ"ל שמזדהה עם החברה, העשייה, החזון והתוכניות - אז זה לא ממש משנה".

 מניית אורמת

"זה הזמן להעברת השרביט"

יהודית ברוניצקי מכהנת כמנכ"לית אורמת תעשיות וטכנולוגיות מאז שנת 1991. בתקופתה הפכה אורמת מחברה קטנה לייצור טורבינות חשמל למובילה עולמית בעלת שם בתעשיית האנרגיה הירוקה והמתחדשת, המספקת פתרון כולל לייצור אנרגיה על בסיס מקורות גיאותרמיים.

בשנת 2004 הנפיקה אורמת את החברה הבת אורמת טכנולוגיות בנאסד"ק, וגייסה לה 104 מיליון דולר לפי שווי של 450 מיליון דולר (אחרי הכסף). ממחיר מניה של 15 דולר שנקבע בהנפקה, זינקה אורמת טכנולוגיות בכמעט פי 4 בתוך פרק זמן של שלוש שנים, עד למחיר שיא של 57 דולר למניה בסוף שנת 2007.

העלייה החדה במניה הגיעה לאחר שיפור משמעותי בהכנסות וברווחיות החברה, וכך היו גם מי שלטשו אליה עיניים. בשנת 2007, כשמניית אורמת תעשיות נסחרה במחירי שיא, החלה חברת גזית (היום נורסטאר) שבשליטת חיים כצמן ודורי סגל לנסות ולהיכנס לגרעין השליטה.

גזית רכשה מניות אורמת תעשיות בהיקף של למעלה ממיליארד שקל, ובניסיון למנוע את ההשתלטות, לקחו בני הזוג ברוניצקי מבנק הפועלים הלוואת ענק בהיקף של כ-600 מיליון שקל, לצורך רכישת מניות החברה. כך הצליחו לחסום את גזית, תוך שהם משעבדים לטובת הבנק את מלוא מניותיהם באורמת תעשיות.

הרכישה כאמור בוצעה במחיר שיא, ובעקבות המשבר הפיננסי העולמי, ובעיות תפעוליות שהתעוררו בתחנות הכוח של החברה, עברה אורמת להפסד, ומנייתה איבדה למעלה משני שלישים מערכה. בסוף שנת 2011, לקראת התחלת מועד פירעון ההלוואה לבנק הפועלים, נאלצו הברוניצקים להכניס לגרעין השליטה של אורמת את קרן פימי, אשר זיהתה את המצוקה הפיננסית בה נמצאה המשפחה, וניצלה את שעת הכושר.

- את חושבת שפעלתם נכון במאבק השליטה מול גזית?

ברוניצקי: "לעולם לא אדע. בסרטים שהראו עכשיו על מלחמת יום הכיפורים, הראו את הטעויות שעשו מקבלי ההחלטות על סמך מה שהם ידעו אז, והפרשנות שהם נתנו לאירועים ולסימנים. גם אנחנו האמנו שאנחנו מפרשים נכון את הסימנים, אבל אנחנו לעולם לא נדע זאת".

פרישתה של יהודית מתפקיד המנכ"ל היא עוד שלב בהיפרדות של משפחת ברוניצקי ממפעל חייה. במסגרת הסכם השליטה בין פימי לברוניצקים, הם נדרשים להעביר לפימי 2 מיליון מניות נוספות של אורמת בסוף 2013, אם החברה לא תעמוד ביעדים מסוימים. אורמת לא צפויה לעמוד ביעדים אלה, וכך, לאחר העברת המניות ומכירת מניות נוספות לצורך החזר ההלוואה לבנק הפועלים, צפויה ההחזקה של הברוניצקים באורמת תעשיות לרדת לכ-19% מההון, בעוד זו של פימי תעמוד על כ-25%.

בשוק ההון התייחסו היום לפרישתה של ברוניצקי, ובבית ההשקעות אי.בי.אי אמר האנליסט הבכיר גיל בשן כי "אין ספק שזהו מהלך צפוי ואף מתבקש, לאחר שנים ארוכות בהן הובילה משפחת ברוניצקי את החברה שייסדו לפני כמעט חמישה עשורים. לאחר תקופה מאתגרת מבחינה תפעולית בשנים האחרונות, נראה כי אורמת חוזרת לפסים של יציבות ולתוצאות כספיות טובות, ונראה כי זה הזמן להעברת השרביט.

"עליית מדרגה נוספת ותהליכים חדשים בחברה מצריכים גם דם חדש בהנהלה, שבשילוב הניסיון והידע של הברוניצקים ופימי בדירקטוריון, יכולים לעשות טוב להתפתחות אורמת בעתיד".

ירידה קלה בהכנסות, עלייה ברווח ותחזית משופרת

את הודעת הפרישה שלה כרכה דיתה ברוניצקי בדוחות הרבעון השלישי של אורמת טכנולוגיות, הנסחרות בבורסת ניו יורק (סימול ORA). אף שברבעון האחרון נרשמה ירידה קלה בהכנסות ביחס לרבעון המקביל אשתקד, הוא הסתיים ברווח של 13 מיליון דולר, לעומת הפסד קל ברבעון המקביל אשתקד, שבו בוצעה הפחתת שווי של תחנת כוח המבוססת על חום שיורי בקולורדו.

אורמת טכנולוגיות, חברה בת של אורמת תעשיות, פעילה בתחום האנרגיה הגיאותרמית בשני אופנים: תחום המוצרים, שבו היא מקימה תחנות כוח עבור לקוחות, מקבלת תשלום ויוצאת מהעסקה; ותחום החשמל, שבו היא משמשת גם בעלים של תחנות הכוח, ונהנית מהתזרים השוטף שמייצרות התחנות.

בעוד שבתחום המוצרים משתנות הכנסות החברה מרבעון לרבעון באופן משמעותי, בהתאם לפרויקטים שבהם זוכה החברה, הרי שתחום החשמל מאופיין בחוזי מכירה ארוכי-טווח, שמאפשרים לאמוד מראש את ההכנסות הצפויות מהם.

ההכנסות בתחום החשמל עמדו ברבעון השלישי על 89 מיליון דולר, עלייה של 14.7% ביחס לרבעון המקביל אשתקד. סך היקף החשמל המיוצר בתחנות הכוח של אורמת נאמד כיום בכ-600 מגה-ואט.

בתחום המוצרים רשמה אורמת הכנסות של 41.8 מיליון דולר, ירידה של 23.6% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. צבר ההזמנות של אורמת בתחום המוצרים בסוף הרבעון השלישי עמד על 173 מיליון דולר, בדומה לצבר שהיה בסוף הרבעון השני.

היקף החוב של אורמת טכנולוגיות בסוף הרבעון השלישי עמד על 950 מיליון דולר, רובו חוב לטווח ארוך, אשר הביא להוצאות ריבית בהיקף של 18.5 מיליון דולר. בקופתה של אורמת בסוף חודש ספטמבר מזומנים בהיקף של 35.4 מיליון דולר, וקווי אשראי לא מנוצלים בהיקף של 145 מיליון דולר. בסך הכול מתחילת השנה הרוויחה אורמת טכנולוגיות 33.1 מיליון דולר, רווח הכפול מהרווח שהושג בתקופה המקבילה אשתקד.

אורמת אף העלתה במעט את תחזית ההכנסות השנתית שלה: ביחס לטווח של 510-530 מיליון דולר, שאותו חזתה בחודש אוגוסט, מעריכה כעת החברה כי תסיים את השנה עם הכנסות של 525-535 מיליון דולר. מדובר בנתון המבטא צמיחה של 3% בהכנסות ביחס לשנת 2012.

 אורמת

מפעל החיים של הברוניצקים

יהודית ברוניצקי בת ה-72, שמכריה מכנים אותה "דיתה", גדלה בשכונת בורוכוב בגבעתיים. את בעלה לעתיד, יהודה ברוניצקי, פגשה בצעדת ירושלים בתחילת שנות ה-60, כאשר הייתה סטודנטית למדע המדינה באוניברסיטה העברית. יהודה, מדען לפיסיקה, היה זה שהגה בהמשך את רעיון ההקמה של אורמת, שנוסדה ב-1965, בזכות פרויקט שלו היה שותף בשנות ה-50 של המאה הקודמת שעסק בניצול יכולות של טורבינות חשמל להפקת אנרגיה ממקורות שונים.

את הפיתוח של בעלה, שנחשב למהפכני בתקופתו, תרגמה ברוניצקי להקמתה של אורמת על חורבותיו של מפעל נעליים ביבנה שהקים הזוג ברוניצקי קודם לכן. את דרכה באורמת החלה ברוניצקי כמנהלת כספים וכמנהלת אדמיניסטרטיבית, ורק לאחר שמונה שנים היא הצטרפה להנהלה הבכירה של החברה. בשנות ה-70 וה-80 הייתה לכאורה חלוקת תפקידים ברורה בינה לבין בעלה: יהודה שימש כיו"ר וכמנכ"ל והתרכז בניהול ההנדסה והצדדים הטכנולוגיים בחברה, ויהודית נחשבה למוציאה לפועל של המדיניות העסקית, והתמקדה בכספים ובלוגיסטיקה.

הקריירה הבאה: שפית במסעדה?

לאורך השנים שחלפו מאז - לצד צמיחתה של אורמת שנסחרת כיום לפי שווי של 2.7 מיליארד שקל - הוכשרה יהודית לתפקיד המנכ"ל, אליו התמנתה ב-1991. בשנת 2004, השנה שבה הונפקה חברת הבת אורמת טכנולוגיות בוול-סטריט, נבחרה ברונציקי על ידי מגזין פורבס כמנהלת הטובה ביותר במשק הישראלי. זאת, לאחר שהניבה את התשואה הגבוהה ביותר למשקיעים ביחס לשכרה.

"אני בהחלט מוכנה להוריד הילוך, אבל אני עדיין עובדת 7 ימים בשבוע ולא היה לי עוד זמן לעשות תוכניות", אמרה היום ברוניצקי ל"גלובס" כשנשאלה מה היא מתכוונת לעשות כעת, עם סיום דרכה כמנהלת בחברה. רמז לעיסוק עתידי אפשרי עבורה, מצאנו בתשובות נדירות שנתנה בתגובה לשאלון קצר שהציג לה "גלובס" ב-2005. בתשובה לשאלה "איזו קריירה חלופית היית שוקלת", השיבה יהודית: "שפית במסעדה שלי".