המלצה לטיול: בור יוסף - אתר הממתין שנגלה את קסמיו

עונה מומלצת: כל השנה

התאמה: כל המשפחה

קושי מסלול: קל מאוד

אורך מסלול: קצרצר

משך מסלול: כמה שרוצים (יותר משזה מסלול, זו נקודה יפה ששווה להכיר).

מפה: מפת סימון שבילים מס' 1 "החרמון, הגולן ואצבע הגליל" (מהדורה אחרונה ומעודכנת ביותר הודפסה ב-2007)

הגעה מצומת עמיעד: נוסעים צפונה בכביש מס' 90. כעבור כקילומטר וחצי פונים שמאלה לקיבוץ עמיעד. נכנסים לקיבוץ ולאחר שחולפים על-פני צריף מוארך משמאל, פונים שמאלה, לעבר המפטמה (מלשון פיטום..). חוצים שער בגדר ונוסעים לעבר מטעי אבוקדו. פונים שמאלה בפנייה הראשונה. ממשיכים דרך המטעים עד שרואים משמאל מבנה גדול חרב. כאן חונים.

הכניסה לאתר אפשרית רק בימי חול. במהלך סופי שבוע השערים נעולים. הפעם נבקר באתר נסתר ועלום, הממתין שנגלה את קסמיו; בור יוסף. מה פתאום בור יוסף נמצא כאן, שהרי בתנ"ך כתוב שהוא נמצא בעמק דותן שבצפון השומרון. כדי לענות על כך נצטרך תחילה לברר מיהם בוני האתר.

המבנה החרב הוא למעשה חאן דרכים ממלוכי עתיק. אף שהאתר אינו מתוחזק ניתן להיכנס אליו דרך שער הכניסה המקורה.

מדוע נבנה החאן דווקא כאן ומה בדיוק הקשר ליוסף ולבור? בתקופה שבה נבנה החאן היה האזור נתון לשלטון הממלוכים. תחת שלטונם היו שתי ערים מרכזיות - קהיר ודמשק. כדי לקשר בין הערים נבנתה דרך דואר מהירה שכונתה דרב אל-בריד (דרך הדואר). הדרך עברה בבירות שני המחוזות שהרכיבו את הארץ באותם ימים: עזה וצפת. הממלוכים, שביקשו להיתפס כשליטים נאורים, המקדשים את ערכי הדת, רצו לשוות לדרך חשיבות היסטורית ודתית. את החאן הסמוך לצפת קידשו בקישורו להשלכת יוסף לבור (בראשית פרק ל"ז).

איפה הבור עצמו? נעלה אל ראש הגבעה שנמצאת מזרחית לחאן. בראש הגבעה נמצא מבנה קטן מקורה. בחלקו המערבי קבוע לוח שיש לבן שבו חקוקה כתובת באורדו, הקדשה של עולה רגל מוסלמי מהודו. מבט אל הבור יגלה שהוא איננו טבעי אלא חצוב, וכי שימש בעבר כבור מים. עובדה זו מעמידה באור מעניין את הכתוב בבראשית כי "הבור ריק אין בו מים". פרשנות חז"ל לדבר היא כי אמנם לא היו בו מים, אך שפע עקרבים ונחשים רחשו בו.