בכיר בקבוצת קוטאק: "הגרוע מכל בכלכלת הודו מאחורינו"

לא רק בישראל סובלים משער הדולר; גם הכלכלה ההודית סובלת מתנודות חדות בשער הרופי. ואולם בה בשעה שבישראל הבעיה היא שקל חזק מדי שפוגע ביצואנים, בהודו הבעיה הפוכה. בשנתיים האחרונות צנח שער המטבע המקומי עד לרמת שפל של 68 רופי לדולר (לעומת 45 רופי לדולר בינואר 2011).

הצעד המרכזי שעשה בנק ישראל כדי לבלום את ירידת הדולר היה רכישת דולרים. בהודו, לעומת זאת, הבנק המרכזי הוציא לפועל צעדים יצירתיים יותר, שכבר מתחילים להניב תוצאות.

סי ג'ירם מנהל את פעילות ניהול הנכסים של קבוצת הפיננסים קוטאק, שהחלה לפעול לפני 25 שנה כבית השקעות, ונחשבת ברוקר ובנקאי ההשקעות הגדול ביותר בהודו. בהמשך נכנסה הקבוצה גם לפעילויות פיננסיות נוספות, כמו תחום הביטוח והבנקאות. בשבוע שעבר הגיע ג'ירם לביקור בישראל, ובראיון ל"גלובס" הסביר איך נלחם הבנק המרכזי בארצו בנפילת הרופי. "הבנק המרכזי נקט כמה צעדים - חלקם קונבנציונאליים, כמו העלאת ריבית, אך חלקם צעדים מיוחדים. כך לדוגמה, חלק גדול מהביקוש לדולר הגיע מיבואני נפט, הואיל והודו היא יבואנית נפט גדולה. הבנק המרכזי קבע כי יבואני הנפט לא יכולים לקנות דולרים בשוק, אלא צריכים להגיע ישירות לבנק המרכזי ולרכוש דולרים, וזה אכן בלם את היחלשות הרופי".

- מה עוד עשה הבנק המרכזי?

ג'ירם: "הודים רבים מתגוררים מחוץ להודו. בבנק המרכזי רצו לעודד אותם להכניס כספים למדינה, ולכן החלו בחודש שעבר במבצע, שלפיו אם הבנקים יגייסו בחו"ל פיקדונות דולריים, הבנק המרכזי ימיר אותם לרופי בשער אטרקטיבי של 3.5%. כך אפשר להציע פיקדון דולרי בריבית אטרקטיבית של 5%. בזכות המבצע הזה, הצליחו הבנקים לגייס בחודש אחד 10 מיליארד דולר, והמבצע אמור להימשך גם בנובמבר. צעד זה סייע להעלות את שער המטבע ולייצב אותו לכיוון ה-60 רופי לדולר".

- מה גרם להתרסקות הרופי?

"במשך תקופה ארוכה נע שער הרופי סביב 52 רופי לדולר. בהודו קיים פוטנציאל לגירעון גדול, בעיקר מכיוון שהמדינה מייבאת הרבה נפט וזהב - שתי סחורות שמחירן עלה במשך השנים. הגירעון הזה התאזן על ידי כניסת כסף של משקיעים זרים למדינה. אלא שלאחר שבארה"ב הוכרז על תוכנית הרחבה כמותית, 3QE, כל המטבעות בעולם נחלשו, והחלה יציאת כספים זרים מהשוק ההודי, שהגבירו את בעיית הגירעון והרופי צנח עד ל-68 רופי לדולר".

"פוטנציאל משמעותי"

לישראל הגיע ג'ירם כאורח של פורום הודו-ישראל שקיימה אוניברסיטת תל אביב, כחבר במשלחת ובה 30 אנשי ממשל וכלכלה, שבאו לבחון אפשרויות להידוק הקשרים בין שתי המדינות. קבוצת קוטאק נסחרת בבורסת הודו לפי שווי גבוה מ-8 מיליארד דולר, ונחשבת הגוף הפיננסי החמישי בגודלו במונחי שווי שוק.

לפני 10 שנים קיבלה הקבוצה רישיון בנקאות, ולמעשה זהו הגוף האחרון בהודו שקיבל רישיון שכזה. עשור אחרי, ולקוטאק יש יותר מ-500 סניפי בנקים בהודו, וכן פעילות מחוץ לה, במדינות כסינגפור, אנגליה וארה"ב. בתחום הבנקאות קוטאק פעילה כיום אך ורק בהודו, אך לדברי ג'ירם, הקבוצה מעוניינת לפתוח בעתיד סניפים גם מחוץ למדינה.

- איפה תרצו לפתוח סניפים?

"האפשרות המועדפת עלינו היא סינגפור. יש בה פוטנציאל משמעותי, כי יש הרבה חברות בסינגפור שפעילות בהודו, וסינגפור נהפכה מרכז כלכלי חשוב באסיה".

במסגרת ביקורו בישראל, נפגש ג'ירם עם נציגים של הבנקים ושל המוסדיים בישראל, כדי לחזק את הקשרים עמם ולשכנעם בכדאיות ההשקעה בהודו. "בשלוש השנים האחרונות אנו פעילים בישראל", אומר ג'ירם ל"גלובס". "ההישג המרכזי שלנו היה כשמגדל החליטה להשקיע באחת הקרנות שלנו. מאז התחלנו לדבר עם בנקים, וכן עם חברות ביטוח ישראליות, כי אנו מאמינים שהישראלים יגדילו את השקעותיהם בהודו. כשזה יקרה, אנו רוצים להיות אלה שעושים את זה בעבורם".

- להערכתך, מהו הפוטנציאל של השקעות מוסדיים ישראליים בהודו?

"קשה לדעת מה היקף ההשקעות. אני מאמין שגם ייקח עוד שנתיים-שלוש עד שנראה את ההשקעות גדלות באופן מהותי. ואולם ברגע שהמשקיעים הישראלים יאמינו ויבטחו בכלכלה ההודית, להערכתי נראה השקעות משמעותיות בהודו".

"תהיו סבלניים"

הרוד-שואו שג'ירם עושה לכלכלת הודו אינו טריוויאלי בימים אלה. הודו, שהייתה בעבר חביבת המשקיעים הזרים, סובלת בשנה האחרונה מסנטימנט שלילי. הכלכלה אמנם צומחת עדיין, אבל הרבה פחות מהתחזיות - 5% צמיחה לעומת תחזיות ל-8%. כמו כן, האינפלציה גבוהה יחסית, מה שהביא לעלייה בריבית, העומדת כיום על 7.75%. הגרוע ביותר, כאמור, הוא נפילת הרופי, שמרתיעה גם כן משקיעים.

ולמרות כל זאת, ג'ירם אופטימי: "אנו מאמינים שהגרוע מאחורינו, ובשלוש השנים הקרובות נראה שיפור של הכלכלה. התחזיות הן שהאינפלציה צפויה לרדת, ובעקבות זאת המדיניות המוניטארית המרסנת תירגע, ונראה שיעורי צמיחה טובים יותר".

ג'ירם אופטימי גם בגלל הבחירות בהודו, הצפויות להתקיים במאי 2014. "הרפורמות בהודו מתרחשות בעיקר ב-3 השנים שלאחר הבחירות. הסיבה לכך היא שהממשל לא רוצה לקבל החלטות קשות לפני בחירות, ולכן לא ראינו בשנה האחרונה צעדים דרמטיים, אבל אנו מאמינים שיהיו רפורמות לאחר הבחירות".

- אילו רפורמות בקנה?

"אחד הנושאים המרכזיים שבהם צפויה רפורמה הוא תחום הקרקעות. להערכתי, כשנראה בתחום זה רפורמה שתסיר את האי-ודאות שמאפיינת אותו בנושאים שונים, ובהם שערוך קרקעות, נראה תנופה בבניית מיזמי נדל"ן".

- האם זה הזמן להיכנס להשקעה בהודו?

"זה זמן טוב להתחיל להסתכל על הודו. אני לא חושב שהשווקים בהודו ירשמו תשואות דרמטיות בקרוב, אבל בהסתכלות של 3-5 שנים קדימה, זו השקעה טובה".

- איפה כדאי להשקיע?

"יש כמה סקטורים מומלצים. הראשון הוא פרמצבטיקה. יש אמנם שחקניות בינלאומיות, כמו פייזר, שפעילות בהודו - אבל מרבית חברות התרופות מקומיות, ונהנות מביקוש מקומי גבוה. כמו כן, הואיל ובהודו ניתן לייצר בעלות נמוכה תרופות גנריות, המחירים של החברות המקומיות תחרותיים, והחברות צפויות להתרחב מחוץ להודו לאזורים כדרום אמריקה. סקטור נוסף הוא חברות טכנולוגיה, שמייצאות בעיקר לארה"ב. אנחנו רואים התאוששות של הכלכלה האמריקאית, ועלייה בצבר ההזמנות של החברות הללו. עוד תחום בעל פוטנציאל הוא הבנקאות. הבנקים בהודו לא נפגעו מהמשבר הפיננסי, כי יש כאן רגולציה שמרנית מאוד, ורובם מתרכזים בפעילות קמעונאית".

- ואילו סקטורים אינם מומלצים להשקעה?

"עדיין כדאי להתרחק מחברות הקשורות במחירי הסחורות ומחברות בתחום מוצרי היוקרה. אלו סקטורים שרמת הסיכון שלהם עדיין גבוהה".

- ישראלים רבים נכוו מהשקעה בהודו, וטענו כי רימו אותם או שמיזמים שלהם נתקעו בגלל קצב העבודה. מה דעתך על טענות אלה?

"הכי חשוב זה לעבוד עם השותף הנכון, וזה נכון לכל השקעה גלובלית. כמו כן, יש משקיעים שלא מספיק משקיעים בשלב בדיקת הנאותות, ואז נופלים. חשוב מאוד לחקור את השותף והעסקה לפני שחותמים עליה. בקשר לקצב העבודה, צריך להביא בחשבון שדברים בהודו מתנהלים בקצב איטי יותר, ואישורים לוקחים זמן. כשבאים להשקיע בהודו, צריך להיות סבלניים יותר מאשר בהשקעה במדינות אחרות".

 רופי