כמה קשה ייפגעו המשקיעים החדשים שקנו לאחרונה מניות?

שקיעים קטנים כמו אבא ואמא שלנו נוטים להיות האחרונים במסיבה, ונראה שגם הפעם זה יהיה כך, מפני שהם מזרימים לשוק כספים באמצעות קרנות נאמנות מנייתיות בקצב קדחתני השנה. אבל איזה מחיר הם ישלמו?

לפי חברת המעקב TrimTabs, משקיעי קרנות הנאמנות הללו בארה"ב כבר השקיעו השנה 277 מיליארד דולר. עושה רושם שהם ישברו את השיא שנרשם בשנת 2000 - של 324 מיליארד דולר.

ההזרמה האדירה הזו מטרידה אותי מאוד, מפני שהרבה מהכסף הזה מגיע מאמריקאים מהמעמד הבינוני, שנכנעים כנראה לחשש של להחמיץ את העליות בשוק. הסוג הזה של הפחד, כמו רוב סוגי הפחד, הוא תמיד המרשם הבדוק לאסונות.

בשבוע שעבר פרסמתי את האיגרת הרבעונית שלי למשקיעים. הכותרת הייתה "תנודתיות, הזדמנות והמשבר הבא". אני כותב בה, כפי שכתבתי כאן במרקטווץ' כמה פעמים השנה, שיש הרבה סיבות לכך שלא צריך להיות לנו אמון רב בשוק המניות הנוכחי. למשקיעים חייבת להיות אסטרטגיה להגן על עצמם כאשר השוק יעבור מפנה.

למשקיעי קרנות נאמנות ברובם הגדול אין אסטרטגיה כזו. הם חושבים בדרך כלל שמנהלי הכספים שלהם יגנו עליהם, למרות שאפילו חברת מורנינגסטאר ציינה כמה בעיות בתפיסה הזו. מה שהמשקיעים לא מבינים הוא שרוב קרנות הנאמנות נעולות על חוקי עבודה, שבמהותם מונעים אפילו מהמנהלים הטובים (המנהלים הטובים ביותר אינם בתעשייה הזו, דרך אגב, מלבד כמה יוצאים מהכלל) להגן על לקוחותיהם.

מחצית שנייה של שוק שורי מחזורי

בואו נבדוק את ההקשר. המשקיעים החדשים הללו ישבו בדרך כלל על הגדר בשנים האחרונות, כאשר שוק המניות הכפיל את עצמו. אלו לא האנשים שמשקיעים את כספם בהדרגה, כפי שצריך. זהו מעבר חד מהפחד של להפסיד לפחד של להחמיץ. זו פאניקה של קנייה.

הנה שאלה שכדאי למשקיעי הקרנות לשאול את עצמם: כמה ימים או חודשים אני יכול להרשות לעצמי להפסיד במקרה של הפסד גדול בתיק?

הקרן האמריקנית הפופולרית Growth Fund of America (ר"ת: GFACX) הפסידה רק 39.56% ב-2008. היא כבר מחקה את כל ההפסד הזה בארבע שנים בערך, ומפגרת אחרי ביצועי 500 S&P בנקודת אחוז אחת בלבד. אם סוג כזה של הפסד יקרה שוב בשנים הקרובות, מה יעשו משקיעים שמנסים לפרוש לפנסיה בקרוב?

אני לא אומר שהשקעה בשוק המניות היא רעיון גרוע. מה שאני אומר הוא שלהיות בלי אסטרטגיית יציאה מחושבת מראש, זה רעיון גרוע.

באסטרטגיות ניהול הנכסים הטקטיות שלנו, אנחנו למעשה בפוזיציית לונג גדולה מאוד על שוק המניות, כפי שהיינו מאז 2009. אנחנו משתמשים במידה רבה בתעודת הסל הפשוטה על S&P (SPY), ובכמה תעודות סל נזילות נוספות שתופסות די טוב את האפסייד. אבל מה שחשוב יותר הוא שאנחנו משתמשים בגישה מתמטית של שקלול גורם סיכון, שעוזרת לנו להימנע מרוב הירידות בשוק.

הגישה שלנו מתאימה לכם? מי יודע? אבל תשאלו את עצמכם - האם אתם יכולים להפסיד יותר שנים מתוך תכנון ההשקעה הרב-שנתי שלכם? אם התשובה היא לא, אתם צריכים להתמקד בהימנעות מהפסדים יותר מאשר בהחמצה של מה שהוא בבירור המחצית השנייה של השוק השורי המחזורי.

מה עושים כשמשהו רע קורה

אני הולך להשמיע כאן עוד נקודה אחת שאולי תגרום לכמה אנשים לחשוב על מה שהם עושים עם קרנות הנאמנות שלהם.

יש מתאם גבוה מאוד בין הרחבת המאזן של הפדרל ריזרב ועליית שוק המניות. בסופו של דבר הפד יפסיד פחות כסף, ושוק המניות יגיב כנראה בצורה שלילית. בנוסף לכך, קיימות כל הבעיות הכלכליות המדאיגות שהצגתי בעבר. הסיכון הפיננסי שאני חושש ממנו יותר מכל, הוא קריסה פיננסית אפשרית ביפן. אני כן חושב שזה מה שהולך לקרות בסופו של דבר. השאלה היחידה היא מתי יהיה להם את הרגע היווני שלהם.

האם נציג המכירות של קרן הנאמנות דיבר אתכם על זה, או על מה עושים כשמשהו רע קורה? אני בטוח שהוא אמר משהו כמו "פשוט כדאי לחכות עד יעבור זעם" ו"להישאר במסלול". שוב, מה יקרה אם אין לכם את השנים לעשות את זה?

יש לי עוד מוטיבציה אחת להשמיע צלצולי אזהרה. אני לא חושב שנוכל להתגבר בפרק זמן סביר על עוד "שחיטה" של משקיעי האבא-אמא. אם הבייבי בומרס (ילידי 1946-1964) שוב ייפגעו, מה יקרה? הילדים שלהם כבר אינם משקיעים. אני חושב שנאבד עוד עשור כלכלי, וההשלכות החברתיות יהפכו את תנועת "לכבוש את וול סטריט" למשחק ילדים תמים.

הנה העצה שלי למשקיעים בקרנות הנאמנות המנייתיות: מצאו מישהו שאתם מבינים ומאמינים לו, שיש לו רקורד של הגנה על לקוחותיו, וצאו מהמשחק הזה של "נחכה שהסערה תחלוף".

* כל הזכויות שמורות ל-MarketWatch.com 2013