מצחיק אבל פחות

"קאובויז בגן עדן", ה' 22:50, "יס דוקו"

את עלילת הסרט הזה אפשר לסכם במשפט ורבע: נשים מערביות אמידות נוסעות לחופשה בבאלי, חופשה שאינה כוללת רק דקלי קוקוס, חופים לבנים וקוקטיילים עם מטריות נייר צבעוניות, אלא גם גברים מקומיים לוהטים.

צא ולמד עד כמה אפילו החברה הליברלית ביותר לא התנתקה מהמוסר הנפרד לגברים ולנשים. בעוד נשים שכאלה נחשבות ל"נועזות" הרי שגברים שמגיעים לחלקים נידחים של העולם לאותה מטרה בדיוק, מעוררים בנו גועל והמקומיות שמבלות עימם תמורת תשלום - מוצגות כקורבנות של ניצול גברי מתמשך.

לעומתן, כמובן, נערי החוף של באלי משלבים עסקים והנאה. ייאמר מיד: "קאובויז בגן עדן" אינו סרט תיעודי מרתק במיוחד, אבל הוא מעורר מחשבה על כך שאולי יש כאן בכל זאת ניצול משותף לשני המינים: בעולם הזה החלוקה בין עשירים לעניים הופכת למובהקת יותר מאשר החלוקה לגברים ונשים (הגם שנשים, לפחות על-פי הסרט הזה, נהנות יותר מהפנטזיה הרומנטית מהחיזור, בעוד שגברים הם יותר ממוקדי מטרה). אם כן, קבלו נא את החלוקה המובהקת החדשה: מי שיש לו כסף קונה בזול את כל מה שמי שאין לו מוכן למכור.

מופרעים בשירות החוק

"תפיסה", ו' 21:30, "הוט ZONE"

היו שנים שבהן הציגו הקולנוע והטלוויזיה את הפושע הפסיכופת. בשנים האחרונות, כך נדמה, התהפכה המגמה הזאת והצופים כבר לא מסתפקים באי-השפיות של הפושעים ודורשים שגם אנשי החוק יהיו מופרעים לפחות באותה מידה. אם פעם היה מספיק להיות קצת משוגע וממוקד-משימה, כמו למשל הארי קלאהאן ("הארי המזוהם"), היום אתה מוכרח להיות מופרע של ממש. אולי בכל אשם ד"ר חניבעל לקטר (אנתוני הופקינס), מ"שתיקת הכבשים" שסייע לחוקרת קלאריס (ג'ודי פוסטר), לתפוס רוצח משוגע כמעט כמו הפסיכולוג הקניבל, אבל מאז התוודענו ללא מעט כמותו - משרלוק הולמס הקולנועי (רוברט דאוני ג'וניור) של גאי ריצ'י ועד ליו לורי בתפקיד "האוס". גם ב"תפיסה" יש רופא מומחה שהוא גם חולה: ד"ר דניאל פירס (אריק מקורמיק שלנצח ייזכר כוויל מ"וויל וגרייס"), מומחה למצבים נפשיים מסובכים שלוקה בסכיזופרניה פרנואידית בעצמו וסובל מהתקפי חרדה והזיות. אחת מתלמידותיו לשעבר שהפכה לסוכנת FBI, נעזרת בו לפתרון תעלומות פשע סבוכות במיוחד. עוד עניין שראוי לשים אליו לב, בגלל מחלת הנפש שלו, פירס לא מצליח לקיים יחסים אינטימיים, עוד תנאי הכרחי לגיבור החדש של הקולנוע והטלוויזיה כיום. א-מיניות היא הסקס-אפיל החדש.

טובה אבל פחות

"שני גברים וחצי", ש' 19:30, "יס קומדי"

השורה הפותחת היא גם התחתונה: אין תחליף לצ'ארלי שין. לפני כשנתיים, התחפף שין ונזרק מהסדרה ומהתפקיד שהיה בצלמו ובדמותו. אשטון קוצ'ר הפופולרי אמנם גרם לעלייה באחוזי הצפייה בארצות-הברית (בעיקר בקרב נשים), אבל מבחינה אמנותית לא הצליח להיכנס למה שהיה תפקיד חייו של שין: שתיין הולל, חובב פורנו ופרוצות שכסף בא לו בקלות והולך בקלות רבה אפילו יותר.

בשלהי העונה הקודמת התחרפן גם ג'ייק, בנו של אלן (אחיו הלוזר של צ'ארלי הרפר שגר בביתו ואחר כך עבר לחיות על חשבון הדייר החדש וולדן שמידט), הנער שחזר בתשובה והיה לנוצרי אדוק, התבטא נגד הסדרה ופוטר ממנה (התסריט שלח אותו כחייל לבסיס אמריקני ביפן). במקומו, הפך ה"חצי" לנשי, בדמות בת לא ידועה של צ'ארלי המנוח. הבת האובדת מתבררת כביתו של אביה: שתיינית ופתיינית, לסבית תאוותנית שמגרשת את מאהבותיה ממיטתה בבוקר שאחרי ולא מתקשרת אליהן לעולם - אבא צ'ארלי היה בוודאי גאה.

"שני גברים וחצי" הייתה ונשארה סדרה בוטה, מצחיקה ובעלת צוות שחקנים מוכשר, אלא שבעידן שאחרי צ'ארלי שין, היא נראית יותר כסדרת "ספין" שבה דמויות המשנה משתלטות על העלילה, או במשפט אחד: מצחיקה אבל פחות.