"הממשלה העדיפה לנהל ויכוחי סרק"

בדיוק כמו קודמותיה, החליטה גם ממשלת הליכוד להכין בנק של קרקעות מתוכננות, לריסון עלייה עתידית במחירי הדיור. התנאים היו אידיאליים - המיתון בשוק הסיר לחצים לשיווק מיידי של קרקעות, ולקרקעות ששווקו לא נמצאו קונים. אלא שבכירי הממשלה הנוכחית העדיפו לנהל ויכוחי סרק פילוסופיים, בסוגיות תיאורטיות שעיקרן הגדרת אזורי הביקוש. בנק הקרקעות נשאר (כצפוי) על הנייר, הביקושים (אם יבואו) ייפגשו בהיצעים נמוכים. את הריבית ישלמו הזוגות הצעירים.

הכרזות הממשלה הנוכחית על שווקים חופשיים ופתיחתם לתחרות לא באו לידי ביטוי בשוק המקרקעין. מחירי הקרקעות ירדו, אבל הממשלה לא הסכימה למכור במחירי הפסד. משרדי השיכון והמינהל הצליחו לפיכך לשווק קרקעות ל-20 אלף דירות בלבד בממוצע בכל שנה. קבלנים ויזמים שחיפשו מציאות נאלצו להתמקד בשוק הפרטי.

חיסול הבירוקרטיה במינהל מקרקעי ישראל, חלומה הרטוב של כל ממשלה ודגלו של משרד התשתיות הנוכחי, נשאר גם הוא על הנייר. הממשלה אמנם הקימה את ועדת רונן ואימצה חלק גדול ממסקנותיה, אבל היישום נמצא בשלבים ראשוניים בלבד. הצלחה חלקית רשמה הממשלה הנוכחית ביישום מדיניות ה'גלסנוסט' במינהל - אתר אינטרנט רשמי מציע לציבור הרחב מידע על החלטות ונהלים, אבל אין בו מידע חיוני על הדרכים לצמצם את התשלומים למינהל.

השפעתו של משרד השיכון על שוק המקרקעין הייתה בשנים אלה זניחה במיוחד. את מירב המאמצים השקיע משרד השיכון בשיווק מוצלח של קרקעות מוזלות במתחמים חרדיים. דמות המפתח במשרד השיכון לא הייתה אחד מבכירי המשרד, אלא דווקא מקורבו של הרבי מגור - יעקב ליצמן. ליצמן היה מעורב בניסיונות כושלים של משרד השיכון להפוך את העיר חריש לעיר חרדית, ולאשר בנייה והשכרה מוזלת של דירות ממשלתיות לאברכים שתורתם אומנותם. ניסיון זה עלה למשרד השיכון בביקורת חריפה של בית המשפט העליון.

הפעילות המפתיעה של משרד השיכון הייתה תמיכתו בקבלנים שסבלו מנסיונות משרד העבודה לצמצום העובדים הזרים - 'הציפורים הנודדות' נשארו באתרי הבנייה.

הכוכב האמיתי של הקדנציה הנוכחית היה דווקא הציבור - הוא התעורר, ומנע יישום הסדר קרקעות חקלאיות חדש (ערנות מבורכת שעולה לציבור ביוקר, שכן מתכונתו המוצעת של ההסדר החדש הייתה מצמצמת את ההטבות לחקלאים). מעורבות מיוחדת הפגין הציבור גם בהתנגדויות רבות שהגיש לתוכניות בנייה בחופי הים. נציגי הממשלה אמנם הכבירו בהצהרות על שמירת האינטרסים של הציבור, אך לא פעלו ברוח זו. המעורבות הבולטת ביותר של הציבור נגעה לחוק הדיור הציבורי. הממשלה אמנם הקפיאה את החוק, אבל נאלצה להכריז על מבצע מכר עצמאי.

הממשלה הבאה, אם ירכיב אותה בנימין נתניהו, לא צפויה להיות שונה מקודמתה: משרד השיכון יישאר בשליטה חרדית, ובמינהל ימשיכו לנסות לייעל את המנגנונים. אם ירכיב אותה אהוד ברק, הרי שמשרד השיכון יחזור לידיים חילוניות. על הפרק יעמדו שוב תוכניות הוזלת מחירי דיור לכלל האוכלוסייה.