ההתקשרות החשאית של מנהלי בתי-החולים הממשלתיים שיבא, איכילוב ורמב"ם עם משרד הפרסום גיתם לצורך קידום סוגיית השר"פ (שירותי רפואה פרטיים), שנחשפה לראשונה ב"גלובס", נבחנת מזה תקופה על-ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט - כך אישרו היום (א') לעיתון במשרד המשפטים.
לאחר בחינה ראשונית של הדברים, הוחלט במחלקת ייעוץ וחקיקה להעמיק את הבדיקה, לאור החשש כי מדובר בהתקשרות בעייתית, ולפנות לגורמים הרלוונטיים כדי לקבל הסברים. במקביל, נודע כי גם סגן החשבת הכללית במשרד האוצר, יאיר טל, דרש מהמנהלים הבהרות בעניין.
כפי שחשפנו, עם הקמתה של ועדת גרמן לבחינת חיזוק הרפואה הציבורית בישראל, התקשרו מנהלי בתי-החולים הגדולים - פרופ' זאב רוטשטיין משיבא, פרופ' גבי ברבש מאיכילוב ופרופ' רפי ביאר מרמב"ם - עם משרד הפרסום והייעוץ גיתם.
ההתקשרות נעשתה בחשאיות במטרה לשכנע את חברי הוועדה ואת הציבור הרחב שיש לאפשר לבתי-החולים הממשלתיים לספק שירותי רפואה פרטיים. זאת, אף שהדבר נאסר על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בתחילת העשור הקודם.
במילים אחרות, כפי שטוען גורם ממשלתי בכיר, "עובדי מדינה בכירים שילמו כסף למשרד פרסום לצורך קמפיין שמטרתו הכנסת שירות שנאסר על-ידי אותה מדינה".
בין היתר, כך טוען הגורם, ההתקשרות הזו נעשתה לכאורה שלא בהתאם לקבוע בתכ"ם (תקנות כספים ומשק), שם כל התקשרות עם יועץ תקשורת מחויבת אישור של ועדה מיוחדת הכפופה לחשב הכללי באוצר.
תחילה, מנהלי בתי-החולים הכחישו כל קשר למשרד הפרסום, אולם בהמשך נאלצו להודות כי אכן שכרו את שירותיו. "המשרד של גיתם סייע לנו בייעוץ, בבניית יעדים ובהכנת מצגות שהוצגו בהמשך בפני ועדת גרמן", הודה מנכ"ל איכילוב.
מנכ"ל שיבא טען כי מקובל לכאורה להיעזר בגורם מקצועי במקרים כאלה, אולם לתחושתו הוא באופן אישי עשה הרבה יותר מהיועצים. "98% מההופעות שלי בתקשורת היו ביוזמתי שלי. לפני הכתבה הגדולה ב'7 ימים' נפגשתי עם עורך 'ידיעות אחרונות' ודיברתי עם נוני מוזס, וגם ב'גלובס' אני פניתי לעורך כדי להכניס מאמר".
באיכילוב וברמב"ם טענו כי מימון ההתקשרות נעשה באמצעות תרומות, ואילו מנכ"ל שיבא טען כי לא שילם דבר לאור חברותו עם בעלי המשרד. הכוונה היא למשה תאומים ומודי כידון, החברים ב"חוג הידידים" של בית-החולים.
ראשית הסיפור בתוצאות סקר שהגיעו לידינו באמצעות אחד מבתי-החולים הגדולים, שבחר שלא לחשוף מי הזמין את הסקר למרות בקשות חוזרות. הסקר הראה כי הציבור תומך בהכנסת שירותים פרטיים בתשלום (שר"פ) לבתי-החולים הציבוריים, כאשר התמיכה הולכת וגדלה ככל שמדובר בפרוצדורה רפואית מורכבת יותר.
לאחר בירור עם מכון המחקר "פאנלס" שערך את הסקר, הסתבר כי הסקר הוזמן על-ידי גיתם, אולם לא ניתן היה לדעת מי עומד מאחורי משרד הפרסום.
אז קרה דבר יוצא דופן: ממשרד גיתם פנו אלינו באופן יזום וטענו כי מדובר בסקר שהם יזמו בעצמם, כפי שהם נוהגים לעשות "מפעם לפעם". הטענה הזו הופרכה במהרה.
עמדה מעורפלת
באופן אירוני, דווקא במשרד הבריאות, שאמור לפקח על בתי-החולים הממשלתיים, סירבו להגיב על פרסום הידיעה המקורית. גורמים במשרד הסתפקו בכך שהם "אינם נלהבים" מההתקשרות הזו.
היעדר התגובה של משרד הבריאות רק מחזקת את הבעייתיות במודל השר"פ שמציעים שלושת מנהלי בתי-החולים הגדולים - מודל שבמרכזו "רגולציה קפדנית ופיקוח הדוק". אם משרד הבריאות לא מצליח או לא רוצה לפקח על בתי-החולים כבר כיום, שואלים בכירים במערכת הבריאות, איך יצליח המשרד לפקח על מודל מורכב של רפואה פרטית בכותלי בית-חולים ציבורי?
גורם מקרב שלושת בתי-החולים המדוברים אמר ל"גלובס" כי עם כניסתה של יעל גרמן לתפקיד שרת הבריאות, היא נתנה להבין בשיחות סגורות כי היא תומכת חד-משמעית בהכנסת השר"פ, אולם עמדתה הפכה מעורפלת יותר בחודשים האחרונים.
באיכילוב ובשיבא סירבו להתייחס לידיעה.
מרמב"ם נמסר כי "קיבלנו את שאלת סגן החשב וענינו לו תשובה מפורטת בנושא".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.