מה חושבים מנהלי ההון סיכון על מצב ההיי-טק הישראלי?

אבי לודמירסקי, שותף בקרן ויטהלייף

"מי שיתעלם מהשקעות במדינות המתפתחות יחטוף בומבה"

- מדוע שנת האקזיטים הטובה בהיי-טק לא התבטאה בפעילות דומה בביומד?

"הרבה תלוי בבשלות החברות ובטעם הקונים, אם הם רוצים לרכוש חברות בשלב מוקדם או מאוחר. כך או כך, ב-2014 יש כמה חברות שיבשילו ויתאימו גם לחברות שמעדיפות את השלבים היותר מאוחרים. אני מאמין שהדוגמה של מדיגייד (שנרכשה על ידי סט ג'וד לפני שהגיעה למכירות או אפילו לאישור) תחלחל לחברות אחרות ותעודד אותן לרכוש בישראל מוצרים גם אם עדיין לא הוכיחו היתכנות בשוק. היום עומדים בתור לרכוש את המערכת של מדיגייד ורואים במוצר פוטנציאל למכירות של מיליארד דולר".

- מה צריך לעשות כדי לקדם את התחום?

"כיווני ההשקעה היום צריכים להביא בחשבון שני דברים עיקריים: האחד הוא ההשלכות של רפורמת הבריאות של נשיא ארה"ב ברק אובמה והדרישות שלה למכשור יקר פחות. צריך לתבל את הפורטפוליו במוצרים שימנעו מחולים להגיע לבתי חולים, כמו המוצר של חברת סנסיבל המונעת התקפי אי ספיקת לב, שסגרה אתמול (ב') גיוס מבוסטון סיינטיפיק.

"הדבר האחר הוא השקעה במדינות מתפתחות. לנו כבר יש בפורטפוליו חמש חברות שמוכרות בסין. זה שוק גדל וצומח, אם כי יש בו גם בעיות. אבל מי שיתעלם מהשוק הזה - יחטוף בומבה".

דניאל כהן, שותף כללי בכרמל ונצ'רס

"אם לא נשקיע בחינוך טכנולוגי, תהיה לנו בעיה בעוד 10-15 שנה"

- מה הוביל לשנת האקזיטים הטובה?

"השנים 2006-2007 היו שנות מפנה בהיי-טק הישראלי. אז החלו לקום חברות הפונות לשווקים חדשים וחברות שאימצו מודלים עסקיים אטרקטיביים מאוד של מכירת טכנולוגיה כשירות ומכירה ישירה ללקוח (B2C). מה שרואים היום זה בשלות של הדור ההוא ולכן גם האקזיטים גדולים יותר. מעבר לכך, היזמים הפכו עם השנים למנוסים ושאפתנים יותר, וכל אקזיט מצליח למעשה מייצר יזמים חדשים שמקימים חברות חדשות".

- האם יש באקזיטים האלה סימני בועה?

"לדעתי לא. שוק הטכנולוגיה העולמי במצב מצוין, ולכן השוויים של האקזיטים הגיוניים לחלוטין".

- מה צריך לעשות כדי לקדם את ענף ההיי-טק?

"יש בעולם ביקוש אדיר ליכולות פיתוח גבוהות, ולשמחתנו זהו משאב שישראל 'עשירה' בו. הכוח של שוק ההיי-טק הישראלי נובע משלושה גורמים מרכזיים: הצבא כבסיס להון אנושי טכנולוגי שאין כמותו בעולם, הנוכחות הגבוהה של שחקנים טכנולוגיים רב-לאומיים בישראל ורמת החינוך הטכנולוגי בישראל. המרכיב האחרון הוא שדורש הכי הרבה השקעה כדי לשמר את היתרון היחסי של ישראל. אחרת תהיה לנו בעיה בעוד 10-15 שנה.

קובי רוזנגרטן, שותף כללי בקרן JVP

"הסטארט-אפים חוזרים לרמות שהיו לפני משבר 2008"

- מה הוביל לשנת האקזיטים הטובה?

"שנת 2013 היא המשך למגמה שהחלה בשנים האחרונות ולהערכתי תימשך בשנים הקרובות. ניתן לייחס אותה לשתי סיבות עיקריות: האחת היא שיותר ויותר חברות רב-לאומיות משמעותיות מכירות בפוטנציאל החדשנות של ישראל ומוצאות הזדמנויות בתחומים שבהם התעשייה כאן מובילה, כמו אחסון נתונים, סייבר סקיוריטי, מונטיזציה ואופטימיזציה של ה-web. דבר נוסף, מגמת הגידול באקזיטים היא כלל עולמית ונובעת מרמת המזומנים הגבוהה שבה מחזיקות חברות רבות. חברות אלו מוצאות בישראל הזדמנויות במחירים תחרותיים".

- האם יש באקזיטים האלה סימני בועה?

"אנחנו עדיין רחוקים מהערכים של תקופת הבועה של סוף שנות ה-90, אבל אחרי כמה שנים של ישיבה על הגדר בכל הקשור לצמיחת חברות, יש שינוי משמעותי באווירת ההשקעות והסטארט-אפים חוזרים לרמות שקדמו למשבר של 2008. בעולם שבו הריבית נמוכה ואפיקי ההשקעה מוגבלים, המשקיעים מחפשים יעדי השקעה ארוכי טווח עם אלמנט של סיכוי-סיכון גבוהים יותר. לצד המגמה הזאת אנחנו עדים גם לתרבות חיובית בקרב הסטארט-אפים עצמם, שאינם ממהרים לעשות אקזיט ומעדיפים לבנות חברות עם ביזנס משמעותי. לכן הגידול בהערכות השווי של החברות הנמכרות".

- מה יש לעשות כדי לקדם את ענף ההיי-טק?

"נדרשת מעורבות ממשלתית בעיקר בתחומים שבהם לישראל יש יתרון יחסי אך חווים כשל שוק, למשל תעשיית המוליכים למחצה העוברת בשנים האחרונות שינוי מהותי. ישראל יכולה להוביל את התחום ולעורר אותו, אבל תעשיית ההון סיכון אינה יכולה לעשות זאת ללא עזרה. תוכנית כמו 'יוזמה' (תוכנית ממשלתית שיצאה ב-1993 לתמיכה בהקמת תעשיית ההון-סיכון הישראלית) יכולה להפוך את ישראל למובילה בינלאומית".

קובי סמבורסקי, שותף מנהל בקרן גלילות קפיטל

"צריך להיות עם היד על הדופק, שהאופטימיות לא תהפוך לאופטימיות יתר"

- מה הוביל לשנת האקזיטים הטובה?

"רוב הקרדיט צריך ללכת ליזמים, למנהלים ולמשקיעים בכמה חברות מובילות, כגון ווייז, טראסטיר וויקס, שכיוונו גבוה וחזק והמשיכו בדרכן גם בשנים לא קלות בשוק ההון. יש כאן הוכחה שכשאתה בונה חברה טובה, בסוף יגיע גם אקזיט טוב.

- האם יש באקזיטים האלה סימני בועה?

"אני חושב שלא. ברוב המקרים מדובר בחברות אמיתיות שמייצרות הכנסות ונותנות ערך למגוון רחב של לקוחות. שוק ההנפקות אמנם אופטימי יותר מבעבר אבל עדיין סלקטיבי מאוד. לא מדובר בהנפקות של חברות בעלות פעילות מצומצמת כמו שראינו בימי הבועה. לגבי רכישות, חברות יודעות שהשוק יעניק אותן בחומרה על רכישות לא זהירות. מספר הרכישות קטן עדיין מהמזומנים הפנויים, וזה גם סימן לזהירות היחסית ביחס לשוק. כמובן, צריך להיות אם אצבע על הדופק בעניין הזה - ראינו כבר בעבר איך אופטימיות יכולה להפוך לאופטימיות יתר ובסופו של דבר לגרום נזק גדול לתעשייה".

- מה יש לעשות כדי לקדם את ענף ההיי-טק?

"אני לא חסיד גדול של מעורבות ממשלתית. במדינות רבות ניסו ועדיין מנסים ליצור תרבות מעודדת יזמות, לרוב לא בהצלחה מרובה. הכוח היזמי האדיר שיש כאן לא נוצר בזכות המדינה, הוא נובע מערך מוסף תרבותי עמוק שיש לנו כאומה. מה כן אפשר וצריך לעשות? צריך להשקיע יותר בחינוך טכנולוגי כדי שלכל ילד בעל פוטנציאל יהיה החינוך הבסיסי הדרוש כדי לממש אותו. אם המדינה תשכיל להקל על יזמים ולסייע לאקו-סיסטם התומך במאמץ היזמי (משקיעים וקרנות הון סיכון, חברות בינלאומיות וכדומה) נוכל לשמר את מעמדנו כמעצמת היי-טק. בהקשר הזה חייבים להזכיר את שער הדולר הנמוך. מדובר במכה כואבת מאוד לתעשיית ההיי-טק. חייבים למצוא פתרון לעניין הזה לפני שיהיה מאוחר מדי".

ירון קניאז'ר ועודד חרמוני, חברת ההשקעות רודיום המתמקדת בישראל ועמק הסיליקון

"לצד האקזיטים הגדולים, יש לפתח תרבות של רכישות מבוססות כישרונות"

- מה הוביל לשנת האקזיטים הטובה?

"השינוי הבולט בתעשייה הוא דור חדש ומנוסה של יזמים ומנהלים בחברות סטארט-אפ, שאינו רעב לאקזיט מהיר, אלא מחפש לבנות חברה גדולה ומשמעותית. ווייז ואאוטבריין הן דוגמאות לכך ב-2013.

"שינוי נוסף הוא הדומיננטיות של קרנות זרות איכותיות בשוק ההון סיכון הישראלי לצד המשקיעים המקומיים. קרנות אלה משוות את ההשקעות הישראליות שלהן להשקעות בעמק הסיליקון. ההצלחה של מרכזי הפיתוח הישראלים בחברות הזרות, יחד עם המעורבות של המנהלים הישראלים, השפיעו על חלק מהרכישות שנעשו כאן".

- האם יש באקזיטים סימני בועה?

"הרכישות האחרונות מצביעות דווקא על הבשלות והעומק של השוק הישראלי. אם כבר, אז לדעתנו דווקא בעמק הסיליקון קיימת יותר בועתיות, המתבטאת בשווי גבוה של חברות מאוד צעירות. חלק מכך נובע מעלות ה'כישרונות' בעמק שמובילה לרכישות בשווי של כ-1 מיליון דולר לעובד".

- מה צריך לעשות כדי לקדם את ענף ההיי-טק?

"יש כמה מהלכים שיכולים לחזק את ההיי-טק, למשל השקעה עקבית בחינוך והגדלת מספר המהנדסים, פישוט הטיפול בהעברת קניין רוחני בין האקדמיה לתעשייה והכנסת מגזרים חדשים שכיום אינם זוכים לייצוג נאות כגון חרדים וערבים וגם נשים.

"לצד אלה יש להעמיק את הנוכחות של חברות ישראליות בארה"ב (יש הבדל ברור בין חברות הפועלות מישראל בלבד ובין חברות הפועלות באופן רציף בארה"ב, מעסיקות כוח אדם מקומי וחשות את הטרנדים), ויש ליצור אקו-סיסטם מאוזן של אקזיטים, כלומר, לצד האקזיטים הגדולים, יש לפתח תרבות של רכישות מבוססות כישרונות. בטווח הארוך, זה יתרום ליצירת שכבת יזמים חדשה שתבנה את הדור הבא של החברות הישראליות".

ארי בורנשטיין, מנכ"ל אלרון

"יש כסף שמחפש רעיונות חדשניים, צריך להשקיע במוצרים שמייצרים שינוי אמיתי"

- מדוע שנת האקזיטים הטובה בהיי-טק לא התבטאה בפעילות דומה בביומד?

"השונות בין התחומים בתוך הביומד היא כל כך גדולה, שקשה להגדיר את 'מצב התחום'. המגמות בתרופות לעומת מכשור רפואי הן שונות. אנחנו מאמינים ששנת האקזיטים הפחות מלהיבה השנה היא עניין זמני ומקרי, ותחום המכשור הרפואי שבו אנחנו פועלים הוא עדיין התחום המועדף בישראל מבחינת סיכון לעמת סיכוי.

"יש לנו כמה חברות שאמורות להשיג אישורי שיווק בשנה הבאה, ולכן אנחנו מאמינים שיחזרו אקזיטים משמעותיים, לחברות שלנו ולחברות אחרות המבשילות סביבנו. בניגוד לענף התקשורת, שהייתה עליו השתלטות של חברות סיניות, ולכן הרבה מוצרים הפכו לתחרותיים מדי וקשה לחברה ישראלית לבלוט בהם, בתחום המכשור הרפואי, עדיין הטכנולוגיה בישראל היא ייחודית ומנצחת ונטולת תחרות".

- מה עוד צריך לעשות כדי לקדם את התחום?

"צריך לעודד רעיונות וגם להביא את הרעיונות הללו לקהילת הון הסיכון, כי יש כסף שמחפש רעיונות חדשניים. צריך לא לפחד ולהשקיע במוצרים שמייצרים שינוי אמיתי ולא רק שיפורים קלים של הקיים, גם אם זה מעט יותר מסוכן. אמנם הפער בין ההשקעה לאקזיט מתארך, אבל אסור להתייאש, כי כל עוד הטכנולוגיה והידע פורצי דרך ומתאימים לשוק, התמורה תגיע בסופו של דבר".

יואב שלוש, יו"ר האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות IATI ושותף בקרן אביב

"צריך להגביר את השקעות של הגופים המוסדיים בתעשיית ההיי-טק"

- מה הוביל לשנת האקזיטים הטובה?

"גרמו לכך שני תהליכים שהתרחשו במקביל, בארץ ובחו"ל: בחו"ל צמצמו החברות הרב-לאומיות את תקציבי המו"פ כדי להגדיל רווחיות וצברו במשך השנים הון של כטריליון דולר במאזנים שלהם. חלק מהסכום הופנה לרכישות של חברות בחו"ל, גם הודות ליתרונות מיסוי של השקעות מחוץ לארה"ב. הצורך של החברות האלה לחפש מנועי צמיחה קיבל מענה בדמות חברות היי-טק בשלות שקמו בישראל, ומכאן הסיבה לגאות בענף".

- האם יש באקזיטים האלה סימני בועה?

"לא נראה כרגע שהאקזיטים הללו יתפתחו לבועה, מאחר שיש הבדל משמעותי מהבועה של שנת 2000 - בתקופה ההיא רבות מההנפקות היו בחברות עם בסיס עסקי רעוע - ללא הכנסות וללא ללקוחות. היום חלק גדול מההנפקות הן בחברות שיש להן מיליוני לקוחות (wix) או לחלופין הכנסות יפות שמעידות על פוטנציאל הצמיחה של החברה. גם האנשים שעומדים היום בראשלות של סטארטאפים וחברות היי טק הם בעלי פרופיל שונה - רובם בעלי ניסיון בחו"ל או בחברות רב-לאומיות".

- מה צריך לעשות כדי לקדם את ענף ההיי-טק?

"בטווח הבינוני - ליזום תהליך שיביא להגברת ההשקעות של מוסדיים ישראליים בתחומי הטכנולוגיה ומדעי החיים. מכירת ווייז לגוגל העלתה שוב לסדר היום את היקף ההשתתפות המוגבל של גופי הפנסיה והגמל הישראליים, חברות הביטוח ושאר המשקיעים המוסדיים בתעשיית ההי-טק ומדעי החיים המהוות יותר מ-50% מהיצוא ומנוע הצמיחה הכלכלי המהותי ביותר בישראל. אין סיבה שאזרחי ישראל שכספם מושקע בגופים אלו לא ייהנו מפריחת תעשיית ההיי-טק ומדעי החיים הישראלית.

"בטווח הארוך יותר - דרושה השקעה גדולה בחינוך ובעידוד למקצועות כגון מתמטיקה ומדעים כבר משלב לימודי התיכון. כל שקל שמשקיעים בחינוך בתיכונים או במרכזי מצוינות באוניברסיטאות ייצור כאן בסופו של דבר דור של טאלנטים, שבזכותו יקומו כאן עוד מרכזי פיתוח של חברות רב-לאומיות ועוד משקיעים שיבואו להתעניין בחברות ישראליות ".

אורי ארזי, מנהל השקעות בקרן הון סיכון אינטל קפיטל

"רואים סימני בועה, בחלק מהאקזיטים לא ברור על סמך מה נקבע השווי"

- מה הוביל לשנת האקזיטים הטובה?

"ראשית, המצב הכלכלי טוב יותר. הכלכלה האמריקאית משתפרת וזה משפיע גלובלית. גם בורסת הנאסד"ק נמצאת במגמת שיפור, וזה משפיע. הסיבה השלישית היא העובדה שחברות גדולות כמו אינטל, שמשקיעה בישראל מדי שנה בחברות סטארט-אפ ישראליות מתחומים שונים, ממשיכות לחפש כאן חדשנות. בישראל יש הרבה מאוד חדשנות, והדבר מביא לשוק הישראלי חברות גדולות שמחפשות רכישות".

- האם יש באקזיטים האלה סימני בועה?

"לדעתי כן רואים סימני בועה. חלק מהשוויים של האקזיטים הישראליים מבוססים על עסקאות של חברות עם רמת הכנסות נמוכה, ולא ברור על סמך מה נקבעו אותם שוויים. מצד אחד אני מצדיע לחברות האלה, כי בסופו של דבר התבצעה עסקה, אבל אם בוחנים חלק מהעסקאות לפי מדדי הכנסות ורווחיות של חברות, אז רואים שהסכומים ששולמו עבורם הם קצת בועה. אולי זאת התחלה של בועה. חשוב לציין בהקשר הזה את וויקס - חברה מבוססת עם הכנסות, שמצדיקה את האקזיט שלה".

- מה צריך לעשות כדי לקדם את ענף ההיי-טק?

"להמשיך להשקיע ולבנות חברות אמיתיות, שמוכרות ללקוחות אמיתיים, שמפתחות מוצרים אמיתיים. וכמובן קרנות, כמו אינטל קפיטל, שממשיכות להשקיע בסוג כזה של חברות ויזמים".

דני נווה, מייסד קרן Agate

"ב-2014 נראה גם חברות של טכנולוגיות רפואיות מגיעות לאקזיטים"

- מדוע שנת האקזיטים הטובה בהיי-טק לא התבטאה בפעילות דומה בביומד?

"רוב הפורטפוליו של קרנות הון הסיכון בארץ בתחום הביומד הוא מתחום המכשור הרפואי. האיכות של רובן טובה, אבל זמן ההגעה שלהן לשוק התארך, בגלל דרישות הרגולציה שהפכו קפדניות יותר. במקביל, חברות המכשור הרפואי הגלובליות שינו אסטרטגיה.

"בעבר יכולת לראות חברות שנרכשו על סמך היתכנות טכנולוגית ו-First in man (ניסוי קטן בבני אדם). זה כבר כמעט לא קורה. לכן היום יותר מ-30 חברות טובות שבהן מחזיקות 6-7 הקרנות הבולטות בתחום בארץ עדיין לא הגיעו לאקזיט".

- מה צריך לעשות כדי להשוות את המצב בביומד לרמת האקזיטים בהיי-טק?

"המשקיעים בתחום המכשור הרפואי צריכים לדעת לתמוך בהשקעות לאורך זמן רב יותר, במשאבים רבים יותר ובמשך סבבי גיוס רבים יותר. על הקרנות לדעת להוביל את החברות לא רק בתחום הקליני והרגולטורי, אלא גם להוביל אותם לשיפוי ביטוחי, מכירות וחדירה לשוק. אני מעריך שב-2014 נתחיל לראות גם חברות של טכנולוגיות רפואיות מגיעות לאקזיטים. נראה גם הנפקות ורכישות ומיזוגים".