המספרים המלאים: מה עשה היי-טק הישראלי בוול סטריט?

1.6 מיליארד דולר זהו סך ההון שחברות ישראליות גייסו מתחילת השנה בשוק ההון האמריקאי, דרך הנפקות ראשוניות, משניות והצעות מכר - והיד עוד נטויה.

עד סוף השנה, וכל עוד השוק האמריקאי ימשיך להחזיק מעמד בפסגה שאליה העפיל, ייתכן שחברות נוספות (למשל אבוג'ן, אאוטבריין, ורוניס ואחרות) יהפכו לציבוריות בוול סטריט.

במבט של עשור אחורה, שנת 2013 אינה שנת שיא (שוב, נכון לרגע זה. עד סוף השנה נותרו עוד חודש וחצי). קדמה לה שנת 2007 (ראו גרף), שבמהלכה גויס הון כולל של 1.8 מיליארד דולר. ובכל זאת, זו כן שנת שיא מאז 2008, השנה שבה נפלו שוקי ההון לרמות שפל בגלל משבר האשראי.

למעשה, שלוש השנים האחרונות (2011-2013) היו די פוריות בגזרה הישראלית של השוק הראשוני בארה"ב, וגויסו במהלכן 3.2 מיליארד דולר.

65% זהו החלק מתוך הסך שגויס בהנפקות של חברות שאינן חברות טכנולוגיה או ביומד טהורות, וזה אומר חברות שבהגדרתן הן יותר תעשייתיות מהייטקיסטיות (נתון ראשון הממחיש את היבול הדל יחסית של הנפקות טכנולוגיה ישראליות טהורות ראשוניות). 1 מיליארד דולר בקירוב גויסו על ידי שלוש חברות, שתיים מהן דרך הצעות מכר (דלק US ואבן קיסר) ואחת דרך הנפקה משנית (סטרטסיס).

רק 12% מתוך הסך גויסו בהנפקות של חברות טכנולוגיה (רובן קטנות, שהנפקותיהן לא ממש עוררו הדים), והיתר - 23% - גויס בהנפקות של חברות ביומד - הסקטור שלמעשה שנת 2013 הייתה השנה שלו.

22% זה שיעור הגיוס שמקורו בהנפקות ראשוניות, כלומר הנפקות של חברות שהיו פרטיות עד לרגע ההנפקה. 22% בלבד. זהו נתון שני הממחיש את היבול הדל יחסית של הנפקות ישראליות ראשוניות. למעשה, בנטרול ההנפקות של קמהדע ומזור רובוטיקה (שהיו ציבוריות בשוק ההון המקומי לפני ההנפקה בארה"ב) - מדובר על אחוז יותר נמוך, 15% בלבד.

מצד אחד, ייתכן מאוד שיותר ויותר חברות מעדיפות את אופציית המכירה על אופציית ההנפקה (ראו התייחסות נפרדת לחברות הישראליות שנמכרו השנה). מצד שני, ייתכן כי אלה שעדיין לא הספיקו להנפיק יעשו זאת במהלך החודש וחצי הקרובים או ברבעון הראשון של 2014, ואז היבול יהיה גדול.

כך, 78% מהסך מקורם בהנפקות משניות (כולל הצעות מכר), דהיינו הנפקות של חברות שכבר היו ציבוריות בעת ההנפקה, וזה אומר שהשוק כבר הכיר אותן.

הצעת מכר זה הביטוי שהיה לו חלק משמעותי בפעילות הישראלית בשוק הראשוני בארה"ב. 599.9 מיליון דולר גויסו במסגרת הצעות מכר (38% מהסך הכול), ואחראיות לו ארבע חברות: דלק US, אבן קיסר, סימטרון ו-Wix - ארבע חברות די שונות זו מזו, שחיברה ביניהן הגאות הבלתי פוסקת בשוקי ההון.

הצעת מכר (מכירת מניות על ידי בעלי עניין ולא על ידי החברה עצמה) היא הנפקת מניות לכל דבר ועניין, אך להבדיל מהנפקת מניות חדשות על ידי החברה, יש בה היכולת להוות סממן לעתיד המניה. בעלי עניין, וזה לא דבר חדש, יודעים קצת יותר מהמשקיע הקטן, ולא פעם ההיסטוריה לימדה אותנו שכאשר בעל עניין מוכר מניות - השיא של המניה מאחוריה וצריך לנהוג כמוהו. כרגע, הדבר בא לידי ביטוי בהצעת המכר של דלק US אך ממש לא בא לידי ביטוי בזו של אבן קיסר.

6 זהו מספר ההנפקות הראשוניות שבוצעו השנה (או 4 בנטרול אלו של קמהדע ומזור רובוטיקה) - נתון שלישי הממחיש אותו יבול דל יחסית. כן, זהו שיא מ-2008 אך ב-2007 בוצעו 14 הנפקות ראשוניות (יותר מכפול), ובשנים שקדמו לה מדובר פחות או יותר על אותו מספר של השנה הנוכחית. מספר ההנפקות המשניות, לפיכך, עומד על 11, ולשלוש מהן אחראית חברה אחת ויחידה (סימטרון).

1 הנפקת אינטרנט ישראלית טהורה, אחת ויחידה, בוצעה מתחילת השנה בשוק ההון האמריקאי. אחת ויחידה, ולא יותר מזה - למרות כל הבאזז של גוגל, פייסבוק, טוויטר, טוויטר ושוב טוויטר. החברה שהצילה את כבודו של מגזר האינטרנט הישראלי היא וויקס (Wix), שפיתחה פלטפורמה להקמת אתרי אינטרנט בצורה ידידותית למשתמש.

וויקס גייסה (כולל הצעת מכר, כמובן) 127.1 מיליון דולר, והיא נסחרת כעת לפי שווי מכובד של 657 מיליון דולר. לא רע לחברה שעדיין אינה רווחית.

הפתעת השנה היא מגזר הביומד הישראלי שהחל לפרוח עוד לפני 2013, אך רק השנה הוא הוכיח עד כמה הוא שולט בגזרה הישראלית של השוק הראשוני בארה"ב. מתוך אותן 6 הנפקות ראשוניות, 4 הן של חברות ביומד - החל בחברות שמנסות לפתח תרופות למחלות כרוניות, דרך חברה שבנתה רובוט שמסייע בניתוחי גב וכלה בחברה שמוכרת בעיקר תוספי תזונה.

דומיננטיות זו של סקטור הביומד באה לידי ביטוי במקביל בגזרת ההנפקות המשניות. מתוך אותן 11 שבוצעו - 4 הן של חברות ביומד.

הסינדרלה של השנה האחרונה, לפחות בעינינו, היא אבן קיסר, יצרנית משטחי הקוורץ הקיבוצית שכבר שווה 1.5 מיליארד דולר (5.3 מיליארד שקל). אבן קיסר, נזכיר, הונפקה לראשונה במארס 2012, בתקופה לא ממש טובה בשוקי ההון. החברה קיבלה כתף מעט קרה ומכרה את מניותיה לציבור לפי מחיר של 11 דולר למניה. כבר אז טענו שלא מדובר בכישלון, ובדיעבד לא טעינו: המניה נסקה לרמות שיא, ובאפריל השנה ביצעה הצעת מכר נאה לפי מחיר של 23.25 דולר.

בניגוד גמור להצעת המכר של דלק US, מניית אבן קיסר המשיכה לטפס במעלה ההר לאחר הצעת המכר שלה, וכעת עומד מחירה על 42.98 דולר - תשואה של 291% על המחיר בהנפקה הראשונית. אין ספק - לכלוכית שהפכה לסינדרלה.

הכוכב הבא ובלי מסע יחסי ציבור של רני רהב, היא סטרטסיס (Stratasys), יצרנית מדפסות בתלת ממד שעד לפני קצת יותר משנה הייתה די אלמונית, ואילו עכשיו היא החברה הישראלית הרביעית בגודלה בוול סטריט (במונחי שווי שוק). סטרטסיס הנוכחית היא תוצר המיזוג בין סטרטסיס האמריקאית לאובג'ט הישראלית. זו, למעשה, בחרה באופציית המכירה על אופציית ההנפקה ונראה שהבחירה הזאת פועלת לטובתה.

בספטמבר האחרון השלימה סטרטסיס הנפקה משנית כבדת משקל (ההנפקה הגדולה ביותר בהיקפה בין אלו שבוצעו השנה, שלא כללה הצעת מכר), וגייסה לקופתה 481.3 מיליון דולר. אף שהחברה כבר הייתה ציבורית בזמן ההנפקה הזאת (סטרטסיס האמריקאית הייתה ציבורית כשמיזגה לתוכה את אובג'ט הפרטית), אפשר להתייחס להנפקה כאל הנפקה ראשונית כי סטרטסיס של 2013 אינה סטרטסיס של 2012.

מיליונר הגאות הבלתי נפסקת בשוקי ההון הפכה עוד ועוד יזמים ומנהלים שכירים למיליונרים כבדים - אפילו אם רק "על הנייר" - ותרמה את חלקה לפער המתרחב בין העשירון העליון לעשירונים שזוכים להגדרה "מעמד הביניים". יוס שירן, מנכ"ל אבן קיסר, הוא מיליונר כזה; דוד רייס, מנכ"ל סטרטסיס, הוא מיליונר כזה; אריאל כץ, מנכ"ל אנזימוטק, הוא מיליונר כזה, וכן יזמי ומנהלי וויקס.

בועה היא המילה, וסימן שאלה בצדה, המתנוססת מעל כל המספרים שמנינו עד כה. יש או אין בועה? קטנה או גדולה? מתפתחת או כבר התפתחה? עומדת להתפוצץ או רחוקה מרגע הפיצוץ? דומה לזו של 2000 או 2007 או שונה מהן? קטונו מלנבא.

 מי גייסה וכמה