התנופה בתיקים המנוהלים נמשכה באוקטובר בכל המסלולים

חודש אוקטובר המשיך את התנופה שהחלה בספטמבר האחרון, בכל מסלולי ההשקעה. למעשה, החודשיים האחרונים הכפילו את תשואת שמונת החודשים הראשונים של 2013.

תיקי האג"ח ללא מניות, שכבר החלו את השנה עם תשואה פנימית נמוכה במונחים היסטוריים, נהנו מרווחי הון נאים, שנמשכו באוקטובר הודות להודעתה המפתיעה של הנגידה על הורדת הריבית ב-0.25%. איגרות החוב הממשלתיות הוסיפו לערכן כ-0.9% בממוצע, ואילו הקונצרניות טיפסו ב-0.7% ותרמו לתשואה החודשית בשיעור של 0.76% לתיקים המנוהלים שבמסלול האג"ח. תשואת מדדי מסלול זה מתחילת השנה עומדת על 5.11%.

נכון לעשרת החודשים הראשונים של השנה, תיקי המניות התנודתיים הצדיקו את הסיכון הגלום בהם כשעלו בשיעור של 11.32%, לאחר תשואה חודשית של 2.18% באוקטובר האחרון. שילוב של שני מסלולי ההשקעה הניב לתיקים המנוהלים במסלולים הפופולריים המעורבים תשואות נאות הן בתיקי 20/80 (6.4% ב-2013) והן בתיקי 30/70 (6.91%).

מדד אג'יו, נזכיר, נועד לאמוד את ביצועי השוק של התיקים המנוהלים בבתי ההשקעות. הוא אינו מפרסם תשואות של תיקים, אלא את תשואות מדדי הבורסה המרכיבים את תיקי ההשקעות, כפי שנבנו בכל מסלול השקעה ע"י תשעת בתי ההשקעות מהגדולים בתעשיית ניהול תיקי ההשקעות, אשר היקפן המצרפי המנוהל עולה על 150 מיליארד שקל.

מבט על הקצאת הנכסים של החברות הללו מבליט את תפיסות ההשקעה השונות של המנהלים בתוך אותם מסלולי השקעה המשקפים את פרופיל סיכון של הלקוחות. מבחינת לקוחות התיקים המנוהלים פיזור הסיכון מתקשר לא רק לפיזור בין האפיקים בתוך תיק ההשקעות אלא גם - ואולי בעיקר - בפיזור כלל ההשקעות בין מספר מנהלי תיקים.

פיזור הנכסים בין המנהלים מעניק יתרונות לא מבוטלים, ובראשם היכולת לבחון את ביצועי המנהל ביחס לאלטרנטיבות.

חיסרון אחד הנובע מהשיטה הוא הקושי בראיית התמונה המצרפית של הנכסים, המפוזרים כאמור בין כמה מנהלים. הדבר מתחדד עוד יותר כאשר מדובר בחברות ומוסדות, המפזרים היקף נכסים גדול בין מספר מנהלים, למרות שיש להם שיקולים וצרכים שונים בכל תיק, עם סיכון וטווח השקעה שונה. פיזור זה מקשה על ניהול מרוכז התואם את תפיסת הסיכון של החברה בניהול הנכסים.

ליכולת לראות את התמונה הכוללת ולהתאים אליה את מרכיבי התיק יש השפעה עצומה על הביצועים ואיכות ניהול הכסף.

בטבלה המצורפת מפורטת הקצאת הנכסים של שתי חברות מנהלות מהגדולות בתעשייה באותו פרופיל סיכון של תיקי 20/80. האם לקוח המנהל נכסים אצל שני המנהלים במקביל יכול לדעת מהי הקצאת הנכסים המצרפית שלו ולגזור ממנה החלטות השקעה?

כל מנהל תיקים יוכל להתייחס לנכסים שהוא מנהל במסגרת המנדט שקיבל מהלקוח, אך אין לו את היכולת לראות את החשיפות השונות בתיקים המקבילים. החיסרון מתעצם ככל שמספר מנהלי התיקים גדל, ורק לקוח אשר יכול לראות את ההקצאה הכוללת והמדויקת של כלל נכסיו, יכול להבין ולאמוד את כלל החשיפות והסיכונים שלו, ולפעול להקטנתם. ללא יכולת זו, לקוח עלול למצוא את עצמו בחשיפת יתר או חסר לאחד מהאפיקים בשל כפילויות.

הפתרונות שחברות או לקוחות בעלי היקף נכסים גדול נוהגים בנכסיהם נעים בין ריכוז סך היתרות לניהול אצל מנהל אחד, תוך הגדרת מטרות לבחינת ביצועי המנהל, דרך קביעת מסגרת מדיניות פרטנית ומדוקדקת לכל מנהל ומנהל, וכלה בחלוקת התיקים בין המנהלים לפי אפיקים.

*** הכותב הוא סמנכ"ל אג'יו ניהול סיכונים והחלטות פיננסיות, העוסקת בניהול סיכונים פיננסיים וליווי חברות, קיבוצים ומשפחות

 מדדים