המדינה תובעת את מפעילי חניון "טסים" הסמוך לנתב"ג

"בשנים האחרונות אנו עדים למגמה הולכת ומתרחבת של פעילויות מסחריות בלתי חוקיות המתקיימות במרחב הכפרי של מדינת ישראל, ובריכוז גבוה של פעילויות אלה בייחוד במרכז הארץ. לפעילות מסחרית בלתי חוקית אינטנסיבית זו במרחב הכפרי יש השלכות שליליות קשות - סביבתיות, תרבותיות, כלכליות וכיוצא בזה. שימוש בלתי חוקי זה הפך, לדאבון לב כל, לתופעה נרחבת, אשר הרשויות מנסות להילחם בה ולמגרה".

במילים אלה נפתחת תביעה בהיקף של כ-24 מיליון שקל, שהגישה לאחרונה רשות מקרקעי ישראל כנגד בני הזוג קלקודה, המפעילים את חניון "טסים" בכפר טרומן, המשמש את באי שדה התעופה בן-גוריון, וכנגד אגודת מושב כפר טרומן, בגין הפעלה בלתי חוקית של החניון ועסקים נוספים על אדמת מדינה.

בתביעה, שהוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז, תובעת המדינה מהנתבעים את השבת הנחלות למינהל, ומבקשת להורות על הריסת המבנים הבלתי חוקיים שנבנו עליהן וכן תשלום עבור הרווחים שהופקו שלא כדין מהפעלת החניון והעסקים הנוספים במקרקעין, בסך עשרות מיליוני שקלים.

התעלמות מצווים שיפוטיים

בתביעה מתוארת תמונת "התעשרותם" של בני הזוג קלקודה מהשימושים הבלתי חוקיים בקרקע החקלאית שהוקצתה להם, כאשר כבר משנת 2002 מתנהלים נגדם הליכים לסגירת העסקים הבלתי חוקיים בנחלות שלהם.

מכתב התביעה עולה כי יצחק קלקודה, המחזיק יחד עם אשתו בשתי נחלות בכפר טרומן שייעודן חקלאי, עושה בהן זה שנים רבות שימושים מסחריים בלתי חוקיים, בהם הפעלת חניון לכלי רכב "חניון טסים", המשמש את באי שדה התעופה בן-גוריון, מתקן לשטיפת כלי רכב, יחידות נופש, משרדים, מחסנים, מוסכים, מסגרייה, נגרייה, מפעל אריזה ועוד.

בתביעה נטען כי על אף שבמהלך השנים ננקטו הליכי אכיפה אזרחיים ופליליים כנגד קלקודה, הם לא הניבו שום תוצאה מעשית. "קלקודה, מצידו, הפיק ומפיק מן השימושים הבלתי חוקיים רווחי-עתק, ודומה כי במצב דברים זה אין בשורת ההליכים הפליליים, אשר התנהלה ומתנהלת כנגדו, כדי להרתיעו מהמשך פעילותו העבריינית, כל עוד כדאיותה הכלכלית של מעשיו עומדת בעינה", נכתב בתביעה.

מהתביעה עולה כי קלקודה מתעלם מגזרי דין וצווים שיפוטיים, המחייבים אותו להפסיק את השימוש החורג בקרקע, ועשה ככל שניתן על מנת "למשוך זמן על מנת להימלט מהדין". זאת, היות שהתמריץ הכלכלי בהמשך הפעילות הבלתי חוקית גבוה מאוד.

בנסיבות אלה, צוין בתביעה, לצד האינטרס הציבורי שבהגנה על הקופה הציבורית, מכוונת התביעה להפסקת התמריץ הכלכלי הטמון בפעילות העבריינית של קלקודה.

עוד צוין כי הבנייה הבלתי חוקית בנחלות מסכנת את הציבור, וקלקודה אף הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות של עובד שנהרג במהלך עבודתו, בעת קריסת סככה ב"חניון טסים", ונפסק לחובתו פיצוי כספי.

בתביעה צוין כי בשונה מהמדיניות בנוגע לקרקע עירונית - שבעת חכירתה חב החוכר דמי חכירה מהוונים בנוסף לתשלום דמי חכירה שנתיים המבוססים על הערך הריאלי של הקרקע - נהנה המגזר החקלאי מתשלום דמי חכירה בסכום סמלי קבוע בסך 800 שקל לשנה בלבד, ללא קשר לערך הקרקע. הפער בין סכומים אלה הוא עצום ומשקף לעתים "הנחה" של מאות אלפי שקלים בשנה דמי החכירה.

בתביעה מפורטים כל השימושים החורגים בקרקע החקלאית, הכוללים הקמת עשרות מבנים לצרכי הפעלת עסקים, קונטיינרים, בריכה, מחסנים וכן עשרה צימרים לנופש - כל זאת, ללא היתרי בנייה.

בתביעה נכתב כי "לא יעלה על הדעת לגבות ממי שעשה בקרקע חקלאית שימושים למגורים, תעשייה או מסחר - דמי שימוש לפי ערכה של הקרקע למטרות חקלאיות (ככל שזהו ייעודה), ואך מובן הוא כי על דמי השימוש להיגזר מן השימוש שנעשה במקרקעין בפועל", וכי "למדינה עומדת עילת תביעה עצמאית להשבת הרווח שהופק מן המקרקעין, מכוח דיני עשיית העושר".

עוד צוין כי ערכם של מקרקעין מורכב מערך הקרקע, ערך מחוברים והרווח היזמי. הרווח היזמי מהווה את הפער בין שווי הנכס כבנוי, לבין סכום עלות ההקמה ומרכיב הקרקע עליה נבנה, והוא מבטא את התמורה שדורש לעצמו היזם עבור הסיכון שהוא נוטל על עצמו, הפסד התשואה האלטרנטיבית להונו העצמי ועבור יגע כפיו האישי.

לטענת המדינה, יש להוסיף את הרווח היזמי לערך הקרקע, באופן שבו דמי השימוש ייגזרו מערכם המשולב של הקרקע והרווח היזמי. כך, החלק הנגזר משווי הקרקע "נטו" - ישקף את דמי השימוש ה"רגילים" שעל המינהל לגבות; והחלק הנגזר מהרווח היזמי - ישקף את עשיית העושר.

להערכת המדינה, על בסיס חישוב זה, דמי השימוש והרווח היזמי שקלקודה צריכים לשלם בגין הפעלת החניון מיוני 2006 ועד ספטמבר 2013 עומדים על סך של כ-15 מיליון שקל; הסך שהם צריכים לשלם עבור הפעלת הצימרים במשק עומד על סך של כ-656 אלף שקל; ובגין השכרת מבנים חריגים במשק לטובת הפעלת עסקים עוד סך של כ-4.4 מיליון שקל.

"תביעת השבת הרווח בנוסף לדמי השימוש ה'רגילים', כבמקרה זה, משקפת מדיניות שנועדה להתמודד עם תופעות אלה. על-פי מדיניות זו יש לדרוש את השבת הרווחים של המפרים את הדין ובכך ליצור הרתעה כלכלית - על מנת שלא ייצא החוטא נשכר ושלא יחויב, בסופו של יום, בסכום דמי השימוש שהיה מחויב בהם ממילא, אילו פעל מראש כדין", נכתב בתביעה.

מאבק בתופעה

התביעה מהווה נדבך נוסף במאבקה של המדינה בתופעה הפסולה של פעילויות מסחריות בלתי חוקיות המתקיימות במרכז הכפרי של המדינה.

"תביעה זו עניינה במקרה המהווה חלק מתופעה נרחבת של הפרת חוק, תוך ניצול לרעה של מקרקעי המדינה וזכויות אשר הוענקו על-ידי רשויות המדינה לאגודות שיתופיות ולמתיישבים, לשם יישוב הארץ ועיבודה החקלאי - והכול לשם הפקת רווחים אישיים לטובת הפרט, על חשבון כלל הציבור", נטען בתביעה.

התביעה הוגשה על-ידי עו"ד רינה מיוחס, מנהלת מחלקת מקרקעין, ועו"ד ליטל בן-דוד-סדובסקי מפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), ובשיתוף עם עורכות הדין דקלה שלו-אמסלם ואסנת דפנה מהיחידה לתביעות אזרחיות ומיקור חוץ בפרקליטות המדינה.

העסקים בנחלות

* מתחם חניה גדול בשם "חניון טסים", בשטח של כ-500 מ"ר

* שני משרדים

* 16 צימרים

* מבנה מגורים בן שתי קומות ובריכה

* מתקן לשטיפת רכבים של החניון

* מפעל אריזה וייצור

* מכולות, ציוד בנייה וסולמות בנייה

* נגרייה, ייצור פרקטים וטפטים, שילוט ובית דפוס

 קלוקדה