"עם כמה שכואב להגיד את זה - כספי המשקיעים, ובעיקר אלה הפרטיים, שהתאדו בקידוחי האקספלורציה בים, תורמים לבגרות של השוק. עד לשרשרת הכישלונות שהתחילה ב'מירה ושרה', התחילה להתפתח תפיסה מעוותת מאוד, שנבעה מהתגליות שנובל אנרג'י הייתה אחראית להן, ולפיהן בכל מקום שאתה שם את המקדח אתה פוגע ב-100%".
את הדברים הללו אמר "לגלובס" האנליסט יואב בורגן, מנהל מחלקת המחקר של פועלים סהר, כחלק מפאנל אנליסטים שנערך לקראת ועידת האנרגיה של אקו אנרג'י, שתיערך מחר ומחרתיים בכפר המכביה. בפאנל, שנוהל על ידי שמעון סרוסי מנכ"ל אקו אנרג'י, השתתפו אלה פריד מלאומי שוקי הון, ערן יונגר ממגדל שוקי הון וגיל בשן מאי.בי.אי.
בורגן ממליץ להסתכל על מקרה מבחן דומה שקרה במקום אחר בעולם, ויכול להצביע על המשך האבולוציה בתחום החיפושים. "אחד המקומות שאפשר לגזור מהם מסקנות לגבי איך צריך להתנהל, לאור הצלחה ראשונית מרשימה ואז שרשרת כישלונות, זה באיי פוקלנד", אמר, "ב-2010 הייתה תגלית נפט יפה שלאחריה נמצאו עוד תגליות גז טבעי, ואז הגיעה סדרה של כישלונות וקידוחים יבשים, שאחד מהם היה של נובל אנרג'י. זה הוביל לשרשרת עסקאות של מיזוגים, והשחקנים החלו לאחד כוחות. זה פתרון שכדאי שיחשבו עליו גם כאן, במקביל להבאת מפעיל בעל שם עולמי".
פריד הסבירה כיצד נוצר מצב שבו נובל אנרג'י ושותפותיה בישראל רשמו הצלחות בקידוחים הימיים שהן ביצעו, לעומת יתר היזמים שבאו אחריה ונחלו רק כישלונות. "ההצלחה של נובל לא נבעה רק מהיכולות שלה, אלא גם מהעובדה שהייתה לה אפשרות לבחור את הרישיונות שהיא רוצה. כשהיא הגיעה לארץ היה הרבה מידע על האזור, והיא ניצלה את העובדה שהיא חלוצה בתחום פה ויודעת לבחון טריטוריה חדשה. היא בחרה את הרישיון שלדעתה יניב את הפירות הטובים ביותר. הציעו לה את 'שרה' ו'מירה' לא פעם, והיא לא לקחה אותם. זה מוכיח שההצלחה שלה לא נובעת רק מהסתברות בסקר סייסמי, שכן הסיכויים למצוא תגלית גז בצמד הרישיונות הללו הייתה גבוהה יותר ביחס להסתברות ב'תמר', וגם ב'לוויתן' שהגיע אחריו".
מדד חיפושי הנפט נסחר כיום ברמת שיא, לאחר שבג"ץ אישר את ייצוא הגז. בורגן אומר על השותפויות שמחזיקות בתגליות "תמר" ו"לוויתן", ש"הן הפכו לניירות לפנסיה. נייר כמו ישראמקו, שמי שמכיר אותו מימים ימימה מודע לתנודות החריפות שלו, הפך לנייר תזרימי מאוד עם רמת סיכון נמוכה מהותית, ממש כמו אג"ח".
"הדרך לעשות כסף זה לקנות בזול"
השפל המתמשך במרווחי הזיקוק באירופה הביא לכך שחברת בזן מציגה כבר שנתיים הפסדים כבדים, שהביאו אותה למצב שבו היא נזקקת להזרמת הון חיצונית ותוכנית התייעלות מסיבית, שכוללת פיטורי עובדים, על מנת לשרת את חובותיה. "תחום הזיקוק הוא עסק מחזורי, ואין אפשרות לדעת אם השפל במרווחי הזיקוק ייגמר עוד שנה או עוד ארבע שנים מהיום", אמר בשן, "הניתוח שהמשקיעים צריכים לעשות הוא אם בתנאים כאלה בזן מסוגלת לשרת את החוב. אני מוכן להמר שבזן לא תיסגר כי המדינה צריכה אותה, ובסופו של דבר יימצא פתרון".
באירופה דווקא היו כמה בתי זיקוק שנסגרו בעקבות השפל האחרון, אבל אם יש מי שחושב שהדבר יביא להקטנת היצע התזקיקים, ובסופו של דבר לעליית מרווחי זיקוק, הרי שיונגר טוען שלא כך הדבר.
"אם מסתכלים אחורה לשנות ה-90, רואים שהקיבולת של בתי הזיקוק באירופה עולה בצורה צמודה להיקפי הפעילות ביבשת. זה שוק סגור שכמעט שאין בו ייצוא תזקיקים, ולכן היקף הפעילות של בתי הזיקוק קשור להיקף הייצור התעשייתי וצריכת התזקיקים, ולא לשום דבר אחר", אמר יונגר. "שיעור הניצולת של בתי הזיקוק באירופה עמד על 76%-80% בממוצע, ובפעמים שהוא עלה מעל לממוצע והגיע ל-83% - תמיד הייתה נפילה (היום שיעור הניצולת הממוצע של בתי הזיקוק באירופה עומד על 81% - ר' ש'). זה אומר שסגירה של בתי זיקוק לא משפיעה על מרווח הזיקוק בטווח הארוך".
יונגר גם לא צופה עלייה במרווחי הזיקוק בטווח הנראה לעין. "כשמסתכלים על מצב הכלכלה באירופה ומחפשים קטליזטורים לעלית המרווח, לא רואים אותם. במקביל, נבנים בתי זיקוק במזרח ויש היצע תזקיקים גדול יותר מהודו שמגיע לאירופה, מה שלוחץ גם כן על המרווח.
"ספציפית לגבי בזן", ממשיך יונגר, "אחרי היקף ההשקעות שהם עשו, יכול מאוד להיות שהם ישיגו מרווח גבוה יותר מהבנצ'מארק, אבל כל עוד אבסולוטית המרווח נותר נמוך, ייתכן שגם זה לא יספיק להחזר ההשקעה".
בשן מעדיף להסתכל על בזן דווקא לטווח הרחוק. "נכון להיום, השוק מתמחר את בזן סביב מרווח של 2 דולר לחבית. בראייה ארוכת טווח זה נמוך, והדרך לעשות כסף זה לקנות כשזול. מי שיכול לעמוד בזה - כלומר לקנות במחיר הנוכחי, לספוג את הסיכון ולחכות שהסייקל יתהפך - יכול לעשות כסף. נקודת האיזון של בתי זיקוק באגן הים התיכון עומדת על מרווח של 3-3.5 דולר לחבית, ולהניח שהמרווח יהיה נמוך מ-3 דולר לאורך זמן, זו לא הנחה נכונה".
חברות הדלק: "ענף שהגיע לבשלות"
אם יש ענף בסקטור האנרגיה שריכז עד לפני שנים מספר עניין רב בקרב המשקיעים אך מאז הלך ודעך, הרי שזהו תחום שיווק הדלקים. "כשבא המחוקק והוריד לחברות הדלק את מרווח השיווק שלהן, הם קיבלו ביום הראשון מכה חזקה שלקח להן שנה להתאושש ממנו, דרך האלטרנטיבות של חנויות נוחות ומתחמים קמעונאיים", אומר יונגר, "כעת זה כבר שוק של נדל"ן, שמתבסס על תחנות קיימות ורוב פוטנציאל הפיתוח בו כבר מומש על ידי החברות. זה מביא אותנו לשוק שבסיס הרווח שלו ידוע ומפוקח, ולא רואים יותר מדי אפסייד".
ידוע זה מכבר כי שתיים מתוך ארבע החברות הגדולות שפועלות בענף - סונול ופז - נמצאות על המדף. הראשונה נמצאת שם כבר תקופה לא קצרה. "צריך להסתכל על מי מוכר - לבינו אין אפשרות להחזיק את פז, כי זה או ההחזקה הזו או זו שבבנק הבינלאומי; ואצל עזריאלי לא מדובר בליבת הפעילות. הנכסים האלו הגיעו לבשלות והאפסייד שלהם מוגבל, ולכן מי שיהיה מוכן לקנות את הפעילויות הללו אלה קוני תשואה, כמו קרנות ריט בתחום הנדל"ן", אומר בשן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
