משחקי מלחמה: וול סטריט קרס, התקפת סייבר בישראל

משחק המלחמה נפתח בהתקפות סייבר והתקפות טרור מתואמות על ישראל: התפוצצות באסדת קידוח מול חופי ישראל; התפוצצויות רבות בתל-אביב ובחיפה; והפרעות ברשת, ששיתקו את בתי-החולים בישראל ושניתקו את התקשורת בין מגדל הפיקוח בנתב"ג למטוס נוסעים שהיה בדרכו לישראל.

ברד טילים שנורו מלבנון הומטר על ישראל, והציבור חשד מיד שחיזבאללה אחראי לכך. מחבלים בעזה ניצלו את הכאוס והמטירו על ישראל טילים משלהם, בעוד שיחידה של המחבלים חדרה לשטח שבשליטת ישראל דרך אחת המנהרות וחטפה שני חיילי צה"ל.

כך נפתחת כתבה בשבועון האמריקאי "דיפנס ניוז" על משחק מלחמה שנערך בשבוע שעבר במעבדות הסימולציה בסדנת יובל נאמן באוניברסיטת תל-אביב. את המשחק תכנן חיים אסא, מומחה לתיאוריית משחקים ויועץ ותיק למשרד הביטחון. במשחק השתתפו אלוף (מיל.) איתן בן אליהו, לשעבר מפקד חיל האוויר, שמילא את תפקיד שר הביטחון; הגנרל האמריקאי בדימוס ווסלי קלארק, לשעבר מפקד כוחות נאט"ו, שמילא את תפקיד נשיא ארה"ב; עמי איילון, לשעבר ראש המוסד, היה ראש ממשלת ישראל; שבתאי שביט, אף הוא ראש המוסד לשעבר, מילא את תפקיד נשיא איראן; וארז קריינר, שהקים את הרשות לאבטחת מידע במסגרת השב"כ, ב-2002, היה שר ההגנה של ארה"ב. היו גם "נציגים" של חיזבאללה, חמאס, סוריה, סין, רוסיה, אל קאעדה ושחקנים אזוריים וגלובליים אחרים.

בתוך זמן קצר למן תחילת המשחק, ניהלה ישראל מלחמה אווירית בשתי חזיתות, שאיימה לזלוג אל הזירה הסורית, שבה נלחמים כוחות חיזבאללה בצד כוחות שליט סוריה, בשאר אל אסד, נגד כוח של אל קאעדה שמבקש להפילו. רוסיה תומכת, כמובן, במשטר אסד.

שיתוק בוול סטריט

בתוך שעות, הפעילות העוינת התפשטה לארה"ב, לפי התרחיש שהתפתח במשחק המלחמה. הפרעות ברשת שיבשו אספקת חשמל, הפסיקו את המסחר בוול סטריט ושיתקו את תנועת המטוסים לנמל-התעופה הבינלאומי קנדי בניו-יורק ולנמלים מרכזיים אחרים. הבית הלבן הכריז על מצב חירום לאומי לאחר שכ-700 אנשים נספו בשתי נחיתות ריסוק בנמל התעופה דלאס, ליד וושינגטון הבירה, ובנמל אוהייר, בשיקאגו. פעילות דיפלומטית קדחתנית לא הצליחה לשכך את המשבר המתעצם. רוסיה וסין דרשו לראות ראיות, "אקדח מעשן" קיברנטי, שיצביע בבירור על אחריות גורם כלשהו להתקפות הסייבר, לפני שיסכימו לפעולה קונקרטית של מועצת הביטחון.

חיזבאללה, מצידו, הוסיף להכחיש שהיה לו חלק בהתקפות הקיברנטיות הראשוניות, ואילו טהראן טענה, ששרת איראני, שהמודיעין האמריקאי איתר בקליפורניה, היה למעשה שרת שישראל חטפה במאמץ להצית מתקפה אזורית אנטי-שיעית.

ובינתיים, למרות אזהרות ארה"ב, הציבה רוסיה גדוד של חיילי הצבא האדום לד דמשק במאמץ לאבטח אתרי נשק כימי. במקביל, שייטת של חיל הים הרוסי, מצוידת בסוללות של טילי יירוט מדגם אס 300, הפליגה לעבר בסיס הצי הרוסי בטארטוס, בחופה של סוריה. ההוראות של מפקד השייטת היו להגן על עיר הנמל הסורית ועל נכסים קריטיים אחרים מפני תוקפנות ישראלית.

כאשר מנהלי משחק המלחמה החליטו להפסיקו, לאחר חמש שעות פעילות, נמצאו וושינגטון ומוסקווה בשלב הכנת כוחות כדי להגן על בעלות הברית שלהן באזור. המזה"ת נמצא על סף מלחמה אזורית. "אם לא היינו מפסיקים את המשחק, האזור כולו היה עולה בלהבות", אמר אסא ל"דיפנס ניוז". הוא אמר שהתרחיש שעליו היה מבוסס המשחק היה קיצוני אך מציאותי בהחלט. הוא שיקף יכולות קיברנטיות שכבר קיימות, או שיהיו קיימות בשנים הקרובות, בידי מדינות וגורמים לא ממלכתיים בזירה.

"כולנו למדנו (מהמשחק) כיצד אירועים קיברנטיים ברמה המקומית יכולים לתפוס תאוצה מסוכנת כאשר למנהיגים אין מספיק ידע כיצד להתמודד עם הזירה הקיברנטית", אמר אסא. "למדנו גם שצריך לבדוק כל דבר 70 פעמים ושאסור לקבל החלטות על סמך דיווחים עיתונאיים".

בכך התייחס אסא לאחת מההתפתחויות במשחק המלחמה כאשר צילומים חדשותיים בטלוויזיה, שהראו קרבנות שמתקשים לנשום

ובעוד שוושינגטון הצליחה, במידה סבירה, לזהות את המקורות של התקפות קיברנטיות על מטרות אמריקאיות, מקבלי החלטות בישראל היו מתוסכלים ממאמצי השווא שלהם לזהות "אקדח מעשן" שיוכיח את זהותם של מחוללי ההתקפות הקיברנטיות על מטרות ישראליות. עד סוף המשחק, היו החלטות ישראל מבוססות רק על חשדות חזקים, והמנהיגים בירושלים נטו להסתמך על דפוסי חשיבה קונוונציונלים מוכרים, שלא תמיד היו רלוונטיים לזירה הקיברנטית.

"כאשר נאלצנו להתמודד עם המצב הקיברנטי החדש, התגובות שלנו פשוט לא היו מספיק טובות", אמר בן אליהו, "שר הביטחון".

וכך, בשלב מוקדם במשחק, לחץ "ראש הממשלה" איילון על המומחה שמילא את תפקיד ראש המודיעין הצבאי בצה"ל, ודרש הוכחות שיצביעו על זהות מבצעי ההתקפות הקיברנטיות על ישראל. "ראש המודיעין הצבאי" השיב: "אין לנו אקדח מעשן ברמה ההוכחות המשפטיות, אך כל הסימנים מצביעים על איראן".

בהעדר ראיות חותכות, ולנוכח העובדה ש"נשיא איראן" שביט טען בעקביות עד סוף המשחק שארצו אינה אחראית להתקפות הקיברנטיות על ישראל, ושאיראן בעצם נופלת קרבן להאשמות שווא של הישראלים, סרב "נשיא ארה"ב" קלארק לתת יד למתקפה מתואמת על איראן, אם כי הוא הביע תמיכה נמרצת בזכותה של ישראל להגן על עצמה.

ואולם בסופו של דבר התברר שמנהיג אל קאעדה, איימאן אל זאוואהירי, וארגונים שמקורבים לארגון במזה"ת הם שתכננו את ההתקפות הקיברנטיות הראשוניות על ישראל, שירושלים ייחסה אותם בשוגג לחיזבאללה. אל זאוואהירי תכנן את ההתקפות כאמצעי שידחוף את ישראל לתקוף את חיזבאללה, האויב המושבע של אל קאעדה בחזית הסורית.

אך מי היה אחראי להתקפות הקיברנטיות?

"איראן היא שגרמה לנפילת הבורסה ולאסונות המטוסים", אמר אסא. "במאמץ לבודד את ישראל לקראת עסקה לפירוק נשק גרעיני, ביצעה טהראן תרגיל מלוכלך כדי להראות לעולם שישראל לא תירתע מנקיטת שום צעד כדי לדחוף את ארה"ב למתקפה מתואמת על אויבי ישראל".

בסוף המשחק, לוחמי סייבר אמריקאים הצליחו לחשוף את התרמית האיראנית ולזכות את ישראל.