שופינגיטיס-סלבריטיס: על הזווית הכלכלית של הניצול המיני

עזבו לרגע את הזוועה שבשידול קטינה על-ידי גבר מעל לגיל 40.

עזבו אפילו את התהום המוסרית הבלתי נתפסת של גבר כזה.

עזבו גם את תפיסת העולם השוביניסטית-קיצונית ששערוריות כאלה חושפות, לא רק אצל העברייני המין עצמם, אלא גם אצל המעריצים התומכים באליליהם אוטומטית וללא כל סייג, במפגן עדריות מביך.

בואו נתמקד דווקא בזווית הכלכלית של העניין. כן, יש כזו והיא חמורה לא פחות - כי אנחנו אשמים בה. נערות המשליכות עצמן על כוכבי-על היו ויהיו תמיד (מה שכמובן לא מפחית מאומה מאשמת הגבר הבגיר). חוברים לכך טיפשות נעורים, פער בין סקרנות מינית לבגרות נפשית וסטנדרט תרבותי כפול ומעוות הגורם לבנות, בניגוד לבנים, להגדיר עצמן בעיקר דרך היותן נחשקות או לא נחשקות בעיני המין השני.

"הנחשקוּת" נקבעת תרבותית, בין השאר, על-ידי מידת יכולתן של הנערות להידמות חיצונית לדוגמניות-על מרוטשות במגזינים. כך, הן מוּעדות לדימוי גוף והערכה עצמית ירודים, מה שמעלה את פגיעותן נוכח חיזוריהם של כוכבי-על.

עובדה זו מוקצנת במפגש עם אותם כוכבי-על, שהתמכרו לנרקיסיזם חולני נטול מצפון, המועצם עוד יותר על-ידי פמליה פרזיטית שתעשה ה-כ-ו-ל כדי לשמר את מקור פרנסתה, כולל שיתוף-פעולה, ייזום והעלמת-עין מהתנהלות של הסטאר החוצה גבולות חוק ומוסר.

למרבה העצב, לכל המצב הזה יש עוגנים מהותיים בהתנהגות הכלכלית המקובלת, על נגזרותיה הצרכניות, הערכיות והתרבותיות. כשהערכים המועלים על נס הם קניות, תוכניות ריאליטי וצריכת מידע על סלבס, מה הפלא שהרעפת תשומת לב מצד סלב-על ונגיעה ב"זוהר", בצירוף מתנות יקרות, מהווים פיתוי רציני לנערות?

היות שלא באנו לשנות כאן את הטבע האנושי, הרי שבראייה מעשית יש לחפש רק פתרונות עליהם יש לנו שליטה ויכולת שינוי מיידיים. כאן אנו חוזרים לזווית הכלכלית. כפי שלא ניתן לצמצם פשע אך ורק באמצעות מאבק בעבירות האלימות הפיזית, אלא חייביים לעשות זאת גם דרך עבירות כלכליות המזינות אותו; וכפי שתרופות מתקדמות נגד סרטן אינן מקטינות את הגידול עצמו, אלא עוצרות את זרם הדם המזין את גדילתו - כך גם בתופעה החברתית החמורה הזו (וגם באחותה הגדולה, הסחר בנשים), עלינו להתמקד בניתוק העורקים הכלכליים הישירים והעקיפים.

עורקים אלה יוגדרו להלן ככל אפיק שדרכו אתם, ההורים, מזרימים כסף שיש לכם או אין לכם, במזומן, בהלוואות או באשראי, ליצירה, הזנה והנצחה של תרבות הצריכה והסלבס, שגם אתם חלק ממנה; בקניון, קולנוע, מופעי בידור, מרצ'נדייזינג (merchandising), תכניות הטלוויזיה בהן אתם בוחרים לצפות... אין לזה סוף.

זה מכבר השתרגו עורקים כלכליים אלה כה צפוף, עד כי הם חונטים וחונקים אותנו בפלונטר סבוך. אבל, מאחר שאנחנו טווינו את הפלונטר, אנחנו היחידים שיכולים להתירו! כן, חברים, מקור הפלונטר הכלכלי-צרכני, המהווה יסוד ערכי-התנהגותי לניצול מיני של נערות, הוא אחד ויחיד: ההורים. כשהיינו קטנים קראו לזה "חינוך מהבית".

אז ההורים אשמים? חלילה. בהיבט הניצול המיני, רק הגברים שניצלו את הנערות אשמים. אבל קיימת אחריות גם על סייענות שלא מדעת, שמצטברת לכדי רשלנות פושעת - והיא לגמרי שלכם, ההורים, לא תוכלו להתנער ממנה. אם תנסו, תהיו דומים, יותר מכפי שנוח לכם להודות, בהיבט של ההיתממות והאשמת האחר, לאותם כוכבי-על המנצלים את ילדותיכם.

תרבות הצריכה והסלבס

ספרו לי: מאיפה יש לנער/ה כסף לכניסה למועדון, קניית שתייה ומונית הלוך-חזור? ואם הם בגיל נהיגה, מאיפה יש להם אוטו, בו ינהגו גם שיכורים ומסוממים ובמהירות עצומה כדי לעשות רושם על החבר'ה? מאיפה יש להם כסף לבגדים חדשים, גם כשהארון מתפקע, רק כי הפציע טרנד חדש? מאיפה יש להם כסף לאיפור, לאקססוריז, לנעלי סטילטו/ספורט ממותגות? לבושם, אפטרשייב? לסמארטפון הכי עדכני, כולל הורדת אפליקציות, שירים וסרטים, וזה עוד לפני תשלום חשבון הטלפון עצמו?

התשובה פשוטה וידועה לכולנו: אין להם. רק לכם יש וגם אם אין, אתם תגדילו את המינוס או תיקחו הלוואה, לתפארת הערך החינוכי המופלא "אכול ושתה כי מחר נמות". אתם, הורים יקרים, אתם אבי-העורקים הכלכלי!

אתם שמולידים ילדים, שאין לכם חוסן נפשי ומצפן ערכי ללמדם איזון רגשי, שביעות רצון ואף אושר, שאינם תלויי כסף וצריכה.

אתם שמפריטים את הורותכם מסמכות וחינוך בבית, להאשמת בית הספר, התקשורת, האינטרנט, הממשלה והיקום.

אתם שבמקום מנהיגות הורית דוגלים בסחבקייה ונגררים לשוחד באמצעות קניות.

אתם שלא מסוגלים לתת דוגמא אישית, כי גם אתם, כמו הילד שיצרתם, הנכם מכורים לתרבות הצריכה הקיצונית.

רגע אחד. נעלבתם? זה נוגע לאחרים אך לא לכם? אתם מוחים על הקשר הישיר בין התנהלותכם זו לבין פגיעוּת בתכם הנערה לכוכבי-על? בואו נבדוק.

1. דימוי גוף

האם אתם קונים מגזינים ו/או גולשים באתרים המבטאים סגידה לגופן של דוגמניות? האם כמתנת יום הולדת לבת המתבגרת קניתם לה ניתוח פלסטי להגדלת חזה, אף שגופה הטבעי תקין לחלוטין? הנערה למדה: אני נראית נורא, מי ירצה אותי בכלל? וגם: עלי לסכן את גופי ובלבד שגברים יאהבו אותו.

2. גדג'טים וטרנדים

האם אתם מחליפים את הסמרטפון ו/או טאבלט רק כי יצא דגם חדש? האם הפצעת טרנדים חדשים גורמת לכם להחליף מוצרים בני קיימא שמצבם טוב כמו ריהוט, כלי מטבח, מכונית? הנערה למדה: אף פעם לא להסתפק בקיים, גם אם הוא מצוין. התקדמות והצלחה מושגות על-ידי קניית הדגם הבא.

3. אופנה

האם אתם רוכשים פריטי אופנה גם כשהארון מלא כל טוב, בתירוץ של "כבר מזמן לא התחדשתי במשהו"? הנערה למדה: אדם לא מתחדש מבפנים, על-ידי התפתחות ולמידה, אלא רק מבחוץ, על-ידי קניות.

4. כושר קנייה

האם אתם רוכשים שלל מוצרי כושר שאחר-כך מעלים אבק, ו/או פוצחים כל ניסיון ספורטיבי חדש בקניית מלתחה ואביזרים עוד לפני שהוכחתם לעצמכם שתתמידו בו? הנערה למדה: חווית הקנייה עולה על פעולה ממשית.

5. סלבס

האם אתם צורכים את מדורי הרכילות ויודעים מי יוצא עם מי מתי ולמה, כמו גם מדקלמים על-פה את פניהם ושמותיהם של סלבי הביצה? האם אתם יודעים ולו רק חלקיק מכמות הידע הזו, גם על דמויות היסטוריות או עכשוויות, שלהן מטען תרבותי, כלכלי או מדעי משמעותי יותר? הנערה למדה: סלבריטיות זה מה שחשוב בחיים.

6. מודל חיקוי

מיהם המודלים שלכם לחיקוי והערכה? למי הייתם רוצים שילדיכם ידמו? את האמת! הנערה למדה: אני רוצה להיות סלב.

7. הבילוי המשפחתי

מהו בילוי הזמן השכיח בביתכם בכלל, ועם הילדים בפרט? האם צפייה משותפת בתכניות הריאליטי, עם הפורנוגרפיה הרגשית והפיזית, והאתוס המעוות על זוהר? האם צפיתם, יחד עם הילדים, בתכנית האחרונה בהשתתפותו של זה-שאסור-לומר-את-שמו כשופט? הנערה למדה: לא צריך השכלה וכישורים, כשאפשר להשיג תהילה-ברגע. אני חייבת להיכנס לעולם הזה. אולי כדאי לי להתקרב לאיזה סלב... והנה, סגרנו מעגל.

זו הזווית הכלכלית של הניצול המיני. וזה חלקם של ההורים, המאפשר אותה. כל עוד לא תשנו אצלכם בבית, תמיד ימצא כוכב-העל שיידע לנצל זאת לצרכיו.

■ הכותבת היא מנכ"ל BossProblem, הפורטל להצלחה בעבודה יועצת ארגונית בכירה ופסיכולוגית חברתית