1. ביזיון רגולטורי מתמשך - זו המהות האמיתית שמסתתרת בין שורות דוח החשבת הכללית, שמשום מה קיבל את הכותרת "סודי - לשימוש פנימי בלבד". ממשלות ישראל, שרים ופקידים בכירים הם שהובילו בעליבות רבה את חברת החשמל למצבה האבסורדי: גם גדולה מכדי ליפול, וגם שורדת למרות שבפועל כבר נפלה מזמן. סוג של פשיטת רגל שמתוחזקת מכוח אינטרסים פוליטיים של שרים המהווים כיסוי לחדלותם, חולשתם לפעמים, גם שחיתותם, של בכירים בממשלה ובמפלגות, שהחברה הנצלנית, הבזבזנית, המניפולטיבית וחסרת האתיקה הזו יודעת היטב להיות עבורם מקור לא אכזב לעבודה עתידית, כשכירים, כיועצים וכמאכערים המוציאים ומביאים בפרוזדורי השלטון.
2. איך יכולה חברה ממשלתית ש-99.85% ממניותיה מוחזקות ע"י המדינה, שמפוקחת ע"י 8 רגולטורים רבי-און וחוק - להגיע למצב של חדלות פירעון בפועל? פשוט מאוד: כל רגולטור מושך לכיוון שלו, כל אחד חושב שהוא בן יחיד, כל שר ופקיד בכיר מחפש כותרות, אין קשר בין רגולטור אחד לשני, אין תיאום, אין יד מכוונת. כל אחד חושב על עצמו, על הקדנציה שלו, הפריימריז שלו, הכותרת שלו - ושעשרות המיליארדים של הציבור ילכו לעזאזל.
וחברת החשמל - מנהליה ועובדיה - מנצלים לטובתם את המצב הזה עד טיפת הדולר האחרונה. ככה זה עובד כבר שנים. ככה זה בולט מאז 1996 כשנכנס חוק החשמל. ומאז ועד עתה: רפורמות לא עברו, עלויות לא פחתו, תעריפים לא הוסדרו.
3. מי מפקח על חברת החשמל? המפקח על שוק ההון באוצר קובע כללי השקעת מוסדיים ותקנון קופת הפנסיה הייעודית. יו"ר רשות ניירות ערך מפקח על התשקיפים, הדוחות הכספיים והדיווחים. רשות החשמל קובעת את התעריף. רשות החברות הממשלתיות מבצעת פיקוח שוטף ומאשרת העלאות שכר למנהלים. בנק ישראל מפקח על הבנקים שחברת החשמל היא כנראה הלווה הגדול ביותר שלהם. רשות הגז אחראית על הרגולציה בתחום הגז.
המשרד להגנת הסביבה על התחום הסביבתי; משרד האנרגיה והמים - המשרד האחראי גם על תכניות הפיתוח. גורם נוסף, שלא כתוב בדוח, הוא הממונה על השכר באוצר, שמתחת לעינו, במשך שנים, מבצעת החברה חריגות שכר עצומות, תמיד כלפי מעלה כמובן.
4. זו חברה תעריפית - המדינה היא שקובעת את התעריף. אבל השר לאיכות הסביבה דורש, למשל, השקעות עתק למניעת פליטת גזי חממה - ולא מדבר על זה עם השר לאנרגיה, פעם שר התשתיות, שאמור לאשר את תוכניות הפיתוח, ולא מתאם עם רשות החשמל שתפקידה לבדוק את עלות ייצור החשמל וכך לקבוע את תעריף החשמל שאמור להתאים להוצאות. מנהל אגף שוק ההון באוצר מאשר תקנון של קרן הפנסיה, אבל לא בודק את החורים השחורים שבו ולא מתאם את זה עם רשות ניירות ערך שמגלה הפרשות חריגות בסכומים של מיליארדים בדוחות הכספיים ומתקוממת. לפעמים.
כשהממונה על השכר סוף סוף מנסח ומגבש את רשימת חריגות השכר המופלגות ושולח מכתב הדורש להחזיר לקופת הציבור את הכסף הבלתי-חוקי שקיבלו בכירים, קמים עליו הפקידים הבכירים האחרים ומזדעקים: 'מה אתה קופץ..., סוף סוף הצלחנו להתיישב לשולחן הדיונים עם ההנהלה והעובדים... עכשיו הם שוב מאיימים בעיצומים'.
שלא לדבר על חולשתם המתמשכת של שופטי ביה"ד לעבודה בחיפה, שנראה להם שתפקידם להיות מפשרים, מגשרים, אנשי או"ם כאלה. שלא לדבר על ההסתדרות שבוחרת מסורתית להעלים עין מהאבטלה הפנימית המתמשכת בחברה הגדולה בישראל, שבה ליותר מ-3,000 עובדים אין באמת מה לעשות, אבל שכרם ממשיך להיות משולם גם ע"י עניי ומובטלי המדינה.
5. התוצאה היא שהתעריף לא מתאים להוצאות, וההוצאות לא מתאימות למצב. במקום לטפל בהפרש בין התעריף להוצאה, במקום ליישר את החברה המתמוטטת, העדיפו ומעדיפים השרים והפקידים הבכירים להעלים עין ולשלוח את החברה לגייס הון עתק, בריביות מטורפות, בארץ ובחו"ל.
הבעיה הלכה והחריפה משנה לשנה, והגיעה לשיא בשנה שעברה כשאותה חשבת כללית הזרימה לחברת החשמל ערבויות במיליארדי שקלים מפחד חברות הדירוג. וזוהי רק ההתחלה.
6. רק שחברת החשמל כבר לא לבד במשק החשמל. בתוך שנים ספורות נגיע לרמה של כ-30% חשמל פרטי, כאשר ההובלה ומרבית החלוקה יישארו בחברת החשמל הלא-מנוהלת והלא-מפוקחת. לכן הגיע הזמן לסדר חדש. וקודם כל שיד ימין תתחיל לדעת מה עושה יד שמאל של אותה ממשלה.
ריבוי רגולטורים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.