סייבר-ארק תנפיק בוול סטריט בשווי חצי מיליארד דולר

חברת אבטחת המידע סייבר-ארק (CyberArk), שהוקמה ב-1999, מתכננת להנפיק את מניותיה בוול סטריט במהלך המחצית הראשונה של 2014, ומנהלת לשם כך שיחות עם בנקאי השקעות, כך נודע ל"גלובס". בכוונת החברה לגייס 100-150 מיליון דולר, לפי שווי שיעמוד על לפחות 500 מיליון דולר לפני הכסף, ואולי אף יותר.

סייבר-ארק פועלת ממשרדים בפ"ת ובמסצ'וסטס, ארה"ב, ומעסיקה 300-350 עובדים.

לפני מספר שבועות התראיין אודי מוקדי, מנכ"ל ומייסד סייבר-ארק, ל"גלובס", וכשהתבקש להתייחס לאפשרות של הנפקה אמר כי "התזמון עדיין לא נקבע ולא בוער לנו, נבוא לזה מעמדת כוח".

בסייבר-ארק הושקעו מאז הקמתה כ-70 מיליון דולר. לפני כשנתיים ביצעה החברה סבב גיוס הון משמעותי בהיקף של כ-40 מיליון דולר, במסגרתו הצטרפה קרן השקעות של גולדמן זאקס כמשקיעה לחברה, כאשר רוב הסכום שימש לרכישת אחזקותיהם של משקיעים מוקדמים בסייבר-ארק, לפי שווי חברה של כ-200 מיליון דולר. לצד גולדמן זאקס, המשקיעים העיקריים הן קרנות ההון סיכון הישראליות JVP של ח"כ אראל מרגלית ו-ורטקס.

מסייבר-ארק נמסר היום כי לא חל כל שינוי בתוכניות העסקיות שלה בחודשים האחרונים, והחברה ממשיכה להתרכז בהמשך צמיחה גלובלית.

גולדמן זאקס יוביל ההנפקה?

סייבר-ארק אינה החברה הישראלית היחידה שמתקרבת לוול סטריט, וגם אינה היחידה שנהנית מהביקושים בתחום אבטחת המידע. בהמשך לגל ההנפקות של חברות טכנולוגיה וביומד ישראליות מאז תחילת השנה, האחרונה שבהן של חברת האינטרנט Wix בנאסד"ק לפני כשבועיים, כבר הגישה חברת האבטחה ורוניס תשקיף לגיוס של 100 מיליון דולר לפי שווי של כחצי מיליארד דולר. עד כמה חם תחום האבטחה, תעיד גם רכישת טראסטיר הישראלית של שלמה קרמר, בידי IBM תמורת כ-650 מיליון דולר באוגוסט השנה.

אופייה של סייבר-ארק קרוב לזה של ורוניס. רק שהמספרים של ורוניס - שעל פי התשקיף מכרה אשתקד בכ-53 מיליון דולר, עם הפסד של כ-5 מיליון דולר - מרשימים ככל הידוע פחות מאלו של סייבר-ארק, שסיימה את שנת 2012 עם מכירות של 60-70 מיליון דולר, והיא רווחית.

סוגיה מעניינת היא הבנקאים שיובילו את ההנפקה. כאמור, אחת המשקיעות הגדולות בסייבר-ארק היא קרן של גולדמן זאקס, ומן הסתם חלק מהיתרון עבור בנק ההשקעות הוא הפיכתו לזה שגם יוביל את ההנפקה, וייהנה מהעמלות הנלוות לתהליך. נכון להיום עדיין לא ברור מי יוביל את ההנפקה.

סייבר-ארק, שהוקמה על ידי אודי מוקדי ואלון כהן, מתמקדת בניטור ובנטרול חשבונות מועדפים (Privileged Accounts) במערכות המחשוב הארגוניות. החשבונות האלה - שבאמצעותם יכול גם מי שאינו אמור להיות חשוף למידע רגיש, לקבל הרשאת גישה לקבצים ולתהליכים שהוא לא אמור לראות במערכות המחשוב - הם חלק מברירת המחדל במערכות ההפעלה, ושימשו בלא מעט מהפריצות בעולם הסייבר בשנים האחרונות.

ותודה רבה לאדוארד סנודן

לפני 14 שנה, כאשר סייבר-ארק יצאה לדרך, שם החברה נגזר מאופי הפעילות: יצירת מעין כספת וירטואלית שנועדה לשמור על מידע שמשתף ארגון עם גורמים מחוץ לרשת המחשוב הארגונית. ב-2005 שינתה החברה את המיקוד האסטרטגי, כך שהתאים יותר לדרישות השוק.

בשנה האחרונה עבר שוק אבטחת המידע טרנספורמציה מסוימת, אותה כינה מוקדי בראיון כ"שנה של המהפך הגדול בשוק האבטחה". שתי דרמות מרכזיות משוק האבטחה כבשו את הכותרות בתקשורת, ועל הדרך הועילו ליחסי הציבור של סייבר-ארק.

הראשונה עסקה בפעילות של הממשלה הסינית בתחום הסייבר, כשדוח של חברת האבטחה האמריקאית Mandiant, שהתפרסם בפברואר, זיהה לראשונה באופן ברור כי יחידה של הצבא הסינית אחראית למאות פשעי סייבר נגד מטרות עסקיות בארה"ב.

הדוח הצביע על עבודה אינטנסיבית של אלפי חיילים בתחום המחשוב, במשך מספר שנים ובמימון הממשלה הסינית, לפיתוח מתודולוגיות וכלי תקיפה. בין השאר, טכניקת העבודה של היחידה הזו מסתמכת גם על שימוש "מועצם" בהרשאות גישה מועדפות - המנגנון עליו מנסה סייבר-ארק לפקח, כדי לחדור למשאבים ברשת המחשוב הארגונית המותקפת.

את הדרמה השנייה סיפק הסיפור של אדוארד סנודן, שחשף שיטות מעקב של הממשל האמריקאי אחר אזרחים. סנודן, ששימש כמנהל רשת ב-NSA, אומר בסרטון שפרסם כי בתפקיד זה היה חשוף לדברים שלא היה אמור לראות, מה שמתאפשר בעקבות החשבון המועדף באמצעותו פועל מנהל הרשת. הסיפור של סנודן הפך באופן עקיף ל"מקדם מכירות" של סייבר ארק, משום שהוא מייתר כמעט לגמרי את הצורך להסביר את חשיבות המוצר, שאמור להגן בדיוק מפני מקרים שכאלו.

 ההנפקות הישראליות