זה יישמע מתנשא, אבל אין ברירה. אלי זינו, אפילו אלי להב ורן פסח, יצטרכו לקרוא את האייטם הזה לפרטיו, אולי בעצם כל פרנסי העיר. אי אפשר לנהל מועדון שמתיימר להיות גדול בכדורגל הישראלי מאולם חתונות בדימונה. משכונת צהלה אפשר, אפילו יותר קל. אין מה לעשות, עד שתל אביב לא הגיעה לבאר שבע, לא היה למועדון המקומי סיכוי לסגור את הפער בין המציאות לפנטזיה שהכתה בו פעמיים, בשתי האליפויות היחידות שלו ב-1975 ו-1976.
הפועל ב"ש, הדבר הכי חם היום בכדורגל הישראלי, היא לא רק קבוצה כדורגל טובה - היא קודם כל עסק, וזאת למרות מגבלות אובייקטיביות, שאחריהן אפשר רק להעריך עוד יותר את הבעלים שלה, אלונה ברקת.
***
לכאורה, הוכיח לפני שנתיים איזי שרצקי, גם הוא במקור, כמו ברקת, אוהד מכבי ת"א שהלך לעשות לקהילה בפריפריה - כי אפשר לקחת אליפות בתקציב שאינו מהגבוהים ביותר בליגה, בלי מסורת, ובמרחק של 185 ק"מ ממערכות העיתונים הגדולות. אלא שההבדל בין קרית שמונה לבאר שבע הוא הרבה יותר מעוד 70 ק"מ הבדל מתל אביב.
בואו ניקח לדוגמה את המשאב הבסיסי: שחקנים. להביא שחקן לפריפריה זה מאוד קשה. למעשה, זה עולה כ-25% יותר למשוך שחקן לעזוב את המרכז וממש להשתקע בעיר כמו באר שבע, שמה לעשות, לא מספקת את הצרכים החברתיים של אנשים צעירים ככדורגלנים. למעשה, חוץ משוער המשנה שלומי בן חמו והמגן בן ביטון, כל שחקני הרכש מתגוררים בבאר שבע רבתי. כן, כולל מאור בוזגלו ומשפחתו, שמתגוררים בלהבים. אלא שבעוד בקרית שמונה משלמים מס מופחת מעצם הפטור שניתן לישובי קו עימות, באר שבע לא זוכה לפטור כזה. מדובר כמובן בעניין אבסורדי. מאז מלחמת לבנון השנייה, ב-2006, זוכה קרית שמונה לשקט משמעותי ואילו באר שבע סבלה כבר משתי מערכות - עופרת יצוקה ועמוד ענן - שהפכו אותה ליישוב ספר לכל דבר. בתל אביב, בפרט בקבוצות הגדולות, שחקן יוותר על כסף כדי לקבל את התהילה ואת הבמה שבבאר שבע, נהוג לחשוב, לא יקבל לעולם. לכן, לא רק ששחקן ייצא לפריפריה הדרומית רק תמורת כסף גדול יותר - גם המיסוי עליו יהיה זהה לזה שישולם עבורו במרכז הארץ. שורה תחתונה: הכסף של ברקת קונה פחות.
נמשיך עם משאב חשוב נוסף: האוהדים. בעקבות שחקני הרכש הנוצצים שהגיעו בקיץ, מחיר המנוי הרשמי קפץ בקיץ האחרון בלמעלה מ-50% ל-875 שקל (לפני הנחות ארגוני עובדים, הטבה שרוב מוחלט מהרוכשים מנצל). אבל למרות העלייה הזאת, אוהד הפועל ב"ש עדיין משלם הרבה פחות מחבריו התל אביביים. בפריפריה, אין מה לעשות, ההכנסה מקהל היא יותר נמוכה, מהסיבה הפשוטה שהרמה הסוציו-אקונומית נמוכה יותר. ב"ש מכרה העונה 3,300 מנויים, לא הרבה יותר מאשר בעונה שעברה, אבל זה הניב לה יותר כסף: כ-2 מיליון שקל. צפי ההכנסות שלה ממכירת כרטיסים לפי בקרת התקציבים, הוא מיליון שקל בלבד (הערכה שהתבססה על ההכנסות בעונה שעברה), אבל רק במשחק הניצחון על האלופה מכבי ת"א, היא מכרה כרטיסים בלמעלה מ-300 אלף שקל, כך שכבר היום היא עומדת על יותר מחצי מהתחזית הזאת. אם הקבוצה תעלה לפלייאוף העליון, עניין שלא מוכר לה, ואף תמשיך להדהים ותרוץ לאליפות עד הסוף - רק מחמשת המשחקים הצפויים בפלייאוף, עשויה ב"ש לעשות עוד מיליון שקל לא מתכוננים.
אוהד הפועל ב
ועדיין, אפילו אם תכה את כל התחזיות הפסימיות ותכניס השנה 5 מיליון שקל מהקהל שלה - זה לא כסף מספיק גדול. כהשוואה, הפועל ת"א מתחילה כל עונה עם כ-13 מיליון שקל לפחות שמובטחים לה ממנויים וכרטיסים. עבור ב"ש, 5 מיליון מתוך תקציב של 28 מיליון שקל בעונה הזאת (הגבוה בתולדות המועדון) הם טיפה בים.
תוסיפו לכך בעיה אובייקטיבית אחרת: אין עסקים גדולים בנגב שיכולים להכניס כסף, ויש בעיה קשה של גיוס ספונסרשיפ למועדון. הביגוד של הפועל ב"ש מרושת בנותני חסות, אבל בפועל מדובר בהכנסות קטנות יותר ממה שמקובל במרכז. מובלי, חברת הסטארט-אפ הישראלית, המתחרה של אינסטגרם - שרק בשבוע שעבר חגגה גיוס 60 מיליון דולר מקרלוס סלים, האיש העשיר בעולם - תומכת בהפועל ב"ש העונה ב-650 אלף שקל כספונסר ראשי. עד כמה זה נמוך? כשהפועל ת"א הביאה את 'בוני התיכון' במיליון שקל, לעגו לה. חברת האוטובוסים 'מטרופולין' תומכת בב"ש ב-300 אלף שקל, חברת הבניה י.ח. דמרי ב-250 אלף, דל מחשבים ב-200 אלף ו'גרנד קניון' ב-150 אלף. תוסיפו 600 אלף שקל מתורמים ותא כבוד, ומדובר בגיוס מספונסרים של 2.15 מיליון שקל.
יחד עם התמיכות מהטוטו, זכויות השידור והעירייה - ב"ש צפויה לסיים את העונה עם הכנסות כוללות של כ-15 מיליון שקל, או כמה מיליונים בודדים צפונה מכך אם יתגשמו התסריטים הוורודים. מה שיאלץ את אלונה ברקת להביא העונה "מהבית" סכום שיא מבחינתה של כ-13.5 מיליון שקל, במקרה הכי מינימלי, לא כולל חיזוק שאולי עוד יצטרף בינואר. בסביבתה מספרים, כי העובדה שכבר שנים ארוכות היא משקיעה כספים גדולים במועדון, הביאו אותה לכדי הבנה כי אם יגיע שותף אסטרטגי, שיעזור לה להמשיך בקו ההשבחה של המועדון - הוא יתקבל בזרועות פתוחות.
אלונה ברקת / צלם: אביב חופי
***
ובלי שום ספק, מדובר בהשבחה. יש עוד כאלה שחושבים שגמלים מסתובבים בחולות של וסרמיל, אבל בהפועל ב"ש יש כבר 85 מקבלי שכר (כולל מחלקת הנוער), 58 מהם מוגדרים כצוות מקצועי ושחקנים, 15 אנשי צוות רפואי ו-12 עובדי מינהלה. בעידן ברקת נוספו דוברת (במשרה מלאה, לבד מהעזרה שמושיטה לקבוצה 'ארד תקשורת'), מנהלת קשרי קהילה, פסיכולוגית, מנהל-על בתחום הכושר הגופני במחלקת הנוער ויועץ חינוכי. המנהל המקצועי במחלקת הנוער הוא מאמן בכיר יחסית בשביל הפוזיציה הזאת - מוטי איווניר. מחלקת שיווק עדיין אין, אך המועדון קרוב לסיכום בנוגע להקמת מועדון אוהדים שימנף את נושא השיווק, בדומה לנעשה במכבי ת"א בכדורסל. גיוס כספים על-ידי אוהדים הוא טרנד כלל ארצי, שחזק מאוד בקבוצות האוהדים.
הצוות המקצועי של אלישע לוי מונה היום חמישה אנשים, והוא מסתייע גם בטכנולוגיה של צילום ותוכנה לניתוח משחקים. גם החיבור לשחקני הבית גדל, וזה אחד הגורמים שעוזרים לחבר את הקהל למועדון, בניגוד לשנים קודמות. אליניב ברדה חזר הביתה, קיבל כפי שפורסם ב"גלובס" מענק חתימה של 1.8 מיליון שקל ברוטו, ומיד התחיל להפציץ; אופיר דוידזדה ואביתר אילוז הם שחקני הרכב, לוטם זינו מתחיל לתקוע יתד בהרכב, ואליהם אפשר להוסיף שחקני סגל כיוסף אבולבן, בן אלגרבלי ויוני אוזן.
כל השדרוג הזה לא כולל את אצטדיון "ווינר" ע"ש יעקב טרנר, האצטדיון החדש שהולך ונבנה בכניסה הצפונית לעיר בעלות של כ-160 מיליון שקל. מדובר באצטדיון שיכיל 16 אלף מקומות ישיבה, קופסתי בסטייל בריטי, שיקיף את משטח הדשא מכל צדדיו.
וכך, כשברחבי הארץ ציינו השבוע מלאת 40 שנה למותו של דוד בן גוריון שראה בנגב יעד אסטרטגי אורבני, דמוגרפי, כלכלי וחברתי - הפועל ב"ש מסתכלת לטייקונים, לכדורגל הישראלי ובעיקר למדינת תל אביב, עמוק בלבן של העיניים. איך שר אריק איינשטיין? "הנגב עוד יהיה פורח ועוד נדאג שהזקן יהיה שמח".
הזרמת הבעלים להפועל ב
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.