בן-חמו: "כשמדובר בחברה שמבוססת על צרכנים - אני בחוץ"

לאיש העסקים והמשקיע אריק בן-חמו יש תמיד נעלי ריצה במזוודה. זו שיטה טובה, הוא אומר, להתמודד עם הג'ט-לג ועם יותר מדי אוכל. נשמע הגיוני למדי מפיו של גבר בן 58 עם רקורד של 16 מרתונים מאחוריו והשתתפות בחצאי-מרתון מתי שהוא רק יכול.

"התחלתי עם זה באמצע שנות ה-90", הוא משחזר ומתייחס לתקופה שבה שימש כמנכ"ל חברת ההיי-טק 3COM, בין חברות תקשורת הנתונים הגדולות בעולם. "היו לי יותר מדי ארוחות ונסיעות, והייתי צריך לבחור בסוג של ספורט כלשהו. ריצה זה הכי פשוט - אני שם נעלי ספורט בתיק, וזהו. אז הלכתי על זה".

גם לביקורו האחרון בישראל הוא ארז את נעלי הספורט. בן-חמו, יהודי יליד אלג'יר המתגורר כיום בפאלו אלטו בקליפורניה, מגיע לכאן לא מעט: לצד היותו משקיע ופרופסור ליזמות באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה, הוא גם מרצה במרכז הבינתחומי בהרצליה וחבר דירקטוריון באוניברסיטת בן-גוריון.

הביקור האחרון שלו בארץ היה במסגרת אחרת - פיתוח קרן טנדם (Tandem), קרן ההשקעות החברתיות שהקים ושפועלת בישראל באמצעות עמותת IVN (Israel Venture Network).

התחום של השקעות חברתיות הולך ומתעצם, וכשמו כן הוא: מיזם שנועד לקדם נושאים חברתיים - כמו תעסוקה של בעלי מוגבלויות, מיגור העוני, צמצום הפערים בחינוך - באמצעות מודל עסקי, בעל רווחים, שמקיים את עצמו. הקרדיט לרעיון שמור לחתן פרס נובל לשלום (2006) מוחמד יונוס.

- מה אתה חושב על המצב החברתי בישראל?

"ישראל היא חלק מה-OECD, אבל כשמסתכלים מקרוב, רואים פערים מדאיגים בין העשירים לעניים, ויש יותר ויותר הפרדה. יש קבוצה קטנה שנהנית מהטבות, וזה הופך את החברה לבעייתית. בישראל יש הרבה רווחה מבחינת משאבים - אתה הרי לא יכול להתקבל ל-OECD אם אין לך מספיק רווחה - ויש כאן תעשיית היי-טק מדהימה. הבעיה שלכם היא חלוקת העושר, מדיניות חברתית ותכנון נדל"ני".

- תכנון נדל"ני? באיזה מובן?

"יש תכנון עירוני לקוי לאורך השנים. בארה"ב הייתה שטיפת מוח לכך שצפיפות גבוהה אינה דבר טוב, אבל צפיפות גבוהה זה טוב. כשיש לך בשכונה חנויות ובידור והכול יותר חי ויעיל, זה טוב. אז כשמסתכלים על ישראל מלמעלה, רואים ריכוז של אנשים בתל-אביב, שם מרוכז גם העושר, ואחרי זה אזורים ריקים".

- אתה בא לפה הרבה, יש לך כאן דירה, אתה מרצה כאן. מה בכל זאת אתה יכול להגיד על ישראל בצד החיובי?

"יש המון. למשל, בסיליקון ואלי יש הרבה זרים, אבל מכולם יש הכי הרבה ישראלים. זו ממש חממת היי-טק אדירה. גם בבריאות, ישראל טובה מארה"ב. הבן שלי עובד בבית חולים בניו-יורק ואני רואה שהשיטה שם מאוד לא יעילה, בוודאי ביחס למערכת הבריאות בארץ".

- גם אובמה בקושי מצליח להרים את רפורמת ביטוחי הבריאות שלו.

"אני בכלל לא אוהב את זה שהוא כופה ביטוח רפואי. כשאשתי ואני היינו צעירים, החלטנו שלא לקחת ביטוח רפואי כי רצינו לחסוך לרכישת בית. אני מבין את הרצון שלו שלכל האזרחים תהיה בריאות בסיסית, אבל אני לא אוהב את הכפייה הזו. לדעתי זה פוגע בעיקרון החירות שארצות הברית מבוססת עליו".

- אז אני מבינה שאתה לא מרוצה מאובמה.

"אני מאוכזב ממנו. הוא לא משחק עם הקלפים שלו כמו שצריך. הוא דיבר על קו אדום בסוריה, ואחר-כך הלך ושאל את הקונגרס. לא נראה כאילו הוא פתר את זה, אלא יותר כאילו הוא מאלתר. כשאתה מנהיג של המדינה הגדולה בעולם, אתה לא יכול לאלתר".

פייסבוק וטוויטר, עניין של מזל

בן-חמו מעולם לא התגורר בישראל לאורך זמן, אך הוא מחזיק בארץ דירה במגדלי תל-אביב, יש לו כאן משפחה ובנו הבכור, המשמש כיום כרופא בניו-יורק, למד רפואה באוניברסיטת בן-גוריון.

הוא נולד באלג'יר, ובילדותו עבר עם משפחתו לצרפת. מאוחר יותר היגר לארה"ב ולמד שם הנדסה עד לעבודת הדוקטורט, שאותה עשה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. במחזור שלו למדו אהוד ברק ואבישי ברוורמן.

כמה שנים מאוחר יותר, הוא הקים חברה שהתמזגה עם 3COM, וכמה שנים לאחר מכן מונה למנכ"ל. בעשור שמילא בתפקיד מתחילת שנות ה-90 ועד לשנת 2000, החברה צמחה בהיקפים מרשימים, ובן-חמו נשאר לכהן כיו"ר הדירקטוריון עד למכירת החברה ל-HP לפני כשנה, תמורת סכום המוערך ב-2.7 מיליארד דולר. במקביל, בן חמו השקיע בכמה חברות באמצעות חברת ההשקעות שלו, Benhamou Global Ventures.

בן-חמו, שהקים בשנת 2003 את BGV, קרן המשקיעה בחברות היי-טק, הקים באחרונה קרן נוספת שתשקיע בסטארט-אפים בישראל ובארה"ב, בהיקף של כ-70 מיליון דולר. בקרוב הקרן תשלים סגירה ראשונית של מחצית מהסכום. בכוונת הקרן החדשה להשקיע כשליש מהסכום בחברות סטארט-אפ ישראליות מתחומי הסייבר ומחשוב ענן.

הוא לא אוהב, לדבריו, להתפרס על פני יותר מדי חברות, אלא לבחור מספר מצומצם של חברות, ולעבוד איתן קשה: "בכל שנה יהיו לפחות 100 חברות שייתנו החזר טוב. אני מנסה למצוא חלק מהחברות האלה".

הוא גם לא משקיע בחברות סטארט-אפ או ברעיונות, אלא רק בחברות שכבר התחילו לעבוד - "אמנם עדיין בשלבים המוקדמים, אך לא מוקדם עד כדי רמת הרעיון".

ויש לו עוד כלל: הוא לא משקיע בצרכנות אינטרנט. למה? "הגעתי למסקנה שאין לי יכולת להעריך את ההצלחה של חברות מהתחום. ההצלחה במקרים האלה תלויה יותר במזל. לעולם לא הייתי משקיע בפייסבוק או בטוויטר".

- פגשת פעם את מארק צוקרברג, מייסד פייסבוק?

"כן, הוא הגיע אליי. חשבתי שהוא חכם. שאלתי אותו איך הוא מתכוון לעשות כסף מהרעיון שלו והוא לא נתן לי תשובה. הוא הסביר לי משהו על סטודנטים שגרים בקולג', סיפר איזה עניין זה ייצור ועל איך שכל החברים יראו תמונות אחד של השני וישמרו על קשר".

- תראה מה הפסדת. אתה מצטער על כך שלא השקעת בו בזמנו?

"לא. כשמדובר בחברה שמבוססת על צרכנים, אז אני בחוץ. אני לא רוצה להסתמך על המזל".

- ואיך זה מסתדר עם ההשקעה העקיפה שלך בחברת ווייז הישראלית שנמכרה באחרונה לגוגל תמורת מיליארד דולר?

"גם בה לא הייתי משקיע ישירות. היא חברה מעולה, אך באותה עת היו כמה חברות שעשו את אותו הדבר ולא הייתה לי היכולת לומר איזו מהן תצמח יותר. כשהחברה רק מתחילה, קשה לך לומר מה יותר טוב ואיזו יותר תצמח. זה יותר סובייקטיבי. באבטחת מידע, לעומת זאת, זה יותר אובייקטיבי. גוגל, להערכתי, רכשה את ווייז בעיקר כדי להבטיח את עצמה מפני תחרות".

בעשור האחרון, בן-חמו מתגורר בפאלו אלטו, מעוז ההיי-טק העולמי. סטיב ג'ובס היה השכן שלו במשך לא מעט שנים: "הוא הזמין אותי בזמנו לשבת בדירקטוריון של חברת נקסט", בן-חמו משחזר. "היו לנו כמה שיחות בעניין הזה, אבל לפני שזה התחיל, הוא מכר את נקסט לאפל, כך שמעולם לא יצא לי לשבת בדירקטוריון שלו. אבל היינו חברים טובים. הוא איש שיכול היה להיות מקסים, אך גם גס רוח. בואי נגדיר את זה ככה: עדיף להיות בצד שלו מאשר מולו. היו לו אינסטינקטים של קילר, הוא היה בעל עוצמות. אין מה לדבר, הוא היה יזם מיוחד במינו, ברמה יוצאת דופן".

- מותו הוא אבדה כזו גדולה לאפל?

"אישית אני חושב שאפל תהיה בסדר. אני לא חושב שזה נכון להספיד אותה. יש שם אנשים מאוד מוצלחים. קחי לדוגמה את האייפון החדש. האנליסטים אמרו שאין שם כמעט שום שיפור. מצד שני, אם אתה רוצה לקנות אותו, אתה צריך לעמוד שעות בתור".

- ומה דעתך על הריכוזיות של אפל? העובדה שכל דבר שרוצים להוריד, צריך לעבור דרכם? יש כאלה שרק בגלל זה לא קונים אפל. או למשל, מי שמחזיק אייפון 5 יכול לקנות רק את הכבל המקורי של החברה.

"ובגלל זה אני נשאר עם אייפון 4. אני נוסע הרבה, ומשאיר את הכבלים בכל מקום אפשרי".

"להביא כסף חדש לשולחן החברתי"

עולם ההשקעות החברתיות הוא גולת הכותרת מבחינת בן-חמו ואת IVN, העמותה הישראלית, הוא הקים לפני כ-12 שנה, עם הרעיון הבסיסי של הטמעת עקרונות עסקיים במיזמים חברתיים.

את היכולות העסקיות מביאה העמותה באמצעות עשרות מנטורים מהשוק הפרטי, שמספקים לעסקים החברתיים הדרכה בהתנדבות, כדי להביא אותם למצב של ייצור עצמי של הכנסות.

"המטרה", אומרת מנכ"לית העמותה, מיכל זימלר, "היא שיהיו לנו ארגונים חברתיים בני-קיימא ולאורך זמן, שאחראים על ההכנסות של עצמם ועל קיומם, ושאינם תלויים בפילנתרופיה. הפילנתרופיה היא קריטית וחשובה ואנו לא רוצים לוותר עליה, אבל אנחנו רוצים לנתב אותה לאותם מקומות שלעולם לא יוכלו לחולל הכנסות מעצמם".

העובדה שכספי התרומות צומצמו משמעותית בעקבות המשבר הגדול של 2008 רק מוסיפה לתזה הזו: "זה דורש מהמגזר החברתי להתנהל יותר ביעילות עם הכספים, וכאן משתלבת IVN. לא ממקום של פטרונות, אלא ממקום של הבאת היכולות העסקיות לתוך העסקים החברתיים".

IVN משקיעה בעסקים חברתיים בתחומי פיתוח כלכלי, חינוך וסביבה (ראו מסגרת). לעסקים שנבחרו מוצמד ליווי של שלוש עד ארבע שנים, עד שהם עולים על פסים של עצמאות כלכלית. לפי הצורך, העמותה גם מעניקה הלוואות.

בין המיזמים ש-IVN מושקעת בהם, גם חברת E-comunity - העוסקת בפירוק פסולת אלקטרונית, ועובדיה הם בעלי מוגבלויות. תקנון החברה מגביל את משיכת הרווחים, כך שחלק הארי שלהם חוזר לחברה ומיועד להעצמת החלק החברתי. כרגע, מתמודדת החברה על מכרז של המשרד לאיכות הסביבה, בתחום הפסולת האלקטרונית.

מיזם נוסף הוא בית ספר פסיכומטרי שהוקם לפני כארבע שנים בעיר רהט. זימלר: "שום חברה עסקית שעוסקת בתחום הזה, לא מצאה לנכון להקים שם עסק מסוג כזה, כי בחברה הבדואית רק 1% מגיעים ללימודים אקדמאיים ואין פוטנציאל כלכלי לכאורה. יזם שהגיע מהמגזר הבדואי החליט להקים מכון כזה בתוך היישוב, ועצם הקמתו מושכת בדואים נוספים ללימודים אקדמיים. כיום העסק מאוזן".

את טנדם, קרן הון להשקעות חברתיות, הקים בן חמו לאחרונה כנגזרת של IVN. הרעיון מאחוריה הוא לספק הלוואות לעסקים חברתיים, שההחזרים שלהן מושקעים בעסקים חברתיים נוספים, כך שיש מיחזור של הכסף. עד כה גייסה הקרן כ-1.5 מיליון דולר.

"כל כסף שמוחזר, מושקע במיזם הבא, ולפי התחשיב שלנו, זה יאפשר להשקיע ב-2.5 מיזמים נוספים", אומרת זימלר. "העסקים מקבלים הלוואות בתנאים מאוד נוחים, אבל הם לוקחים אחריות על הכסף וצריכים להחזיר אותו. כשאנחנו מקבלים את הכסף בחזרה, הוא מושקע במיזמים הבאים. כך אנחנו מגלגלים את הכסף ממיזם אחד למשנהו, אם כי אנחנו לוקחים בחשבון שחלק מההשקעות לא יוחזרו".

השלב הבא, לדבריה, הוא הקמת קרן שמשקיעיה יהיו עסקיים, וגם ייהנו מהערך המוסף הכרוך בהשקעה חברתית. "התשואה שלהם מבחינה כספית תהיה אמנם קטנה יותר, אך הם ייהנו מתשואה על הכסף, לצד תשואה חברתית. המטרה היא להביא כסף חדש לשולחן החברתי, של המשקיעים העסקיים. זה קורה בעולם ואין סיבה שזה לא יקרה כאן".

"הנושא של עסקים חברתיים הרבה פחות מפותח בישראל", אומר בן-חמו. "באנגליה, למשל, כבר יש בסיס טוב של עסקים חברתיים, אבל בישראל, עד עכשיו, הארגונים שעסקו בפילנתרופיה לא היו רווחיים. היה הרבה בזבוז וכוח אדם מיותר. כשהתחלתי עם IVN, רציתי להבטיח שאנשים מוכשרים, כמו האנשים שאיתי בארגון הזה - ובהם בני לוין, מנכ"ל נייס לשעבר; איציק דנציגר, נשיא קומברס לשעבר; ראש עיריית ירושלים ניר ברקת; ושלמה דוברת, ממייסדי כרמל וונצ'רס - יתרמו מהיכולות שלהם לארגונים שעוסקים בפילנתרופיה, על-ידי שימוש בערכים הניהוליים".

אריק בן-חמו

עיסוק: יזם היי-טק, לשעבר מנכ"ל פאלם (3COM) שנמכרה ל-HP בשנת 2012 תמורת 1.2 מיליארד דולר

גיל: 58

מגורים: פאלו אלטו, קליפורניה. מחזיק דירה במגדלי תל-אביב

מצב משפחתי: אלמן פלוס שני בנים: הבכור, בן 33, רופא בניו-יורק. הצעיר, עמנואל בן-חמו, בן 30, יוצר סרטים דוקומנטריים בוושינגטון. באחרונה יצר סרט דוקומנטרי על המצב בסוריה, לאחר שחבר לקבוצת המורדים. "המורדים אמרו לו", מספר האב, "שהם רוצים לבנות מדינה כמו ישראל"