ביהמ"ש המחוזי בנצרת: דיור מוגן אינו ככל בניין מגורים

למרות התדמית "הצעירה" שמנסים בשנים האחרונות להדביק לבתי הדיור המוגן, קבע לאחרונה בית משפט כי מכיוון שמדובר במעון שאוכלוסייתו מוגבלת בתנועה, יש לשמור על טווח מינימלי של 80 מטר בין תחנת דלק לבית דיור מוגן, לעומת 40 מטר מרחק מבניין רגיל.

בית המשפט המחוזי בנצרת דחה עתירה מינהלית שהגישה חברת טופ אויל (TOP OIL), לאחר שהוועדה המקומית מגדל-העמק וכן ועדת הערר המחוזית מחוז צפון החליטו לדחות תוכנית של החברה להקמת תחנת דלק במגדל-העמק.

טופ אויל חוכרת מגרש המיועד להקמת מרכז מסחרי, במסגרת תוכנית שמטרתה תכנון מחודש של שכונות מגורים ומבני ציבור במתחם רובע 2000 במגדל-העמק.

בסמוך למגרש של החברה קיים מגרש אחר, המיועד בתוכנית לדיור מוגן. טופ אויל הגישה לוועדה המקומית תוכנית להקמת תחנת דלק המשולבת במתחם המסחרי, והוועדה המקומית דחתה אותה בטענה כי טווח הבטיחות הנדרש מדיור מוגן לתחנת דלק הינו לכל הפחות 80 מטר - ולא 40 מטר, כפי שטענה החברה.

על החלטה זו הגישה החברה ערר לוועדה המחוזית, שדחתה אותו ברוב של 4 חברים כנגד דעתו החולקת של יו"ר הוועדה. בעקבות זאת, טופ אויל הגישה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בנצרת.

בפועל, המרחק בין המגרש לתחנת הדלק לבין המגרש המיועד לבית הדיור המוגן גדול מ-40 מטר, וקטן מ-80 מטר.

השאלה המרכזית שבה דן בית המשפט עסק בפרשנות לתמ"א 18 (תוכנית המתאר הארצית העוסקת בהקמת תחנות דלק) בהתייחס לדיור מוגן. על-פי תמ"א 18, המרחק בין תחנת דלק לבניין מגורים חייב לעמוד על 40 מטר לכל הפחות.

טופ אויל טענה כי דיור מוגן דומה במשמעותו ל"מגורים", וכיוון שכך נדרש טווח ביטחון של 40 מטר בלבד. עוד טענה החברה כי דיור מוגן מיועד לבני 60 ומעלה, גיל שאינו מעיד בהכרח על מצב תפקודי ירוד, ועל כן יש לראות דיור מוגן כסביבה שאינה נבדלת מסביבת מגורים.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה מגדל-העמק טענה, באמצעות עו"ד אמיר בירנבוים ממשרד עופר שפיר, כי דיור מוגן קרוב יותר במשמעותו למעון לקשישים. עוד נטען כי גם הוראות חוק הדיור המוגן מחייבות פיקוח על בריאותם וסיוע בתיפקודם של דיירי הדיור המוגן, ועל כן נדרש טווח של 80 מטר מתחנת דלק. ועדת הערר המחוזית הצטרפה לעמדת הוועדה המקומית וטענה כי דין העתירה להידחות.

בית המשפט קיבל את עמדת הוועדה המקומית וועדת הערר, וקבע כי אכן דיור מוגן דומה יותר בפרשנותו המהותית למעון קשישים ולא למגורים, ולכן נדרש טווח בטיחות של 80 מטר בין תחנת הדלק לבין מבנה הדיור המוגן, במקרה שיהיה צריך לעמוד ב"מבחן ההתפנות".

עוד קבע בית המשפט כי הסיבה לטווח שנקבע בתמ"א 18 הינה בטיחותית, במטרה להבטיח טווח גדול יותר במקרה חירום לסוגי אוכלוסיות המתקשות להתפנות באופן עצמאי, וגם טעם זה תומך בדרישה לטווח של 80 מטר, כמו מעון קשישים, ולא כמגורים רגילים המסתפקים בטווח של 40 מטר.

בית המשפט קבע כי מאחר שמרחק זה לא מתקיים בפועל בין שני המבנים, הרי שהחלטות הוועדה המקומית וועדת הערר היו סבירות, ואין לשנותן. בהתאם לכך הורה בית המשפט על דחיית העתירה וחייב את החברה בהוצאות של 15 אלף שקל.