משימה בלתי אפשרית

במבט ראשון נראה כי המשימה שעומדת בפניו של יו"ר מפלגת העבודה החדש יצחק (בוז'י) הרצוג, היא בלתי אפשרית לביצוע. האוזניים שומעות אותו מכריז כי "אחזיר את העבודה לשלטון", אבל הראש והלב מסרבים להאמין. 6 יושבי-ראש (לא כולל הרצוג) נבחרו במפלגת העבודה בשנים שחלפו מאז הייתה בפעם האחרונה מפלגת השלטון - בנימין (פואד) בן-אליעזר, עמרם מצנע, שמעון פרס, עמיר פרץ, אהוד ברק ושלי יחימוביץ' - איש מהם אפילו לא התקרב ללשכת ראש הממשלה. בשנים האומללות ההן התנדנדה העבודה בין התייבשות באופוזיציה לישיבה משפילה בממשלות לא לה. מי כמו הרצוג מייצג את התקופה העגומה הזו בתולדותיה של המפלגה.

"איזה שלטון, איפה הוא חי" - יאמר לעצמו האיש הסביר, אותו אחד ששכח מתי צצה אלטרנטיבה אמיתית לראש הממשלה המכהן, שממשיך מצידו להעביר את השנים במעון הרשמי ברחוב בלפור בירושלים. שלטונו של בנימין נתניהו כל-כך עמוק ומושרש עד שקשה לדמיין הנהגה שלא כוללת את הליכוד בממשלה ואותו בראש. האינסטינקט המיידי הוא לבטל את האפשרות שהרצוג יגמור אחרת מששת קודמיו. אבל האינסטינקט המיידי פסל גם את האפשרות שיצליח להביס את יחימוביץ'. אמנם ההשוואה מעט מוגזמת, ועדיין, הלקח שהבחירות האחרונות לכנסת לימדו אותנו הוא, שהציבור אולי מוכן לחיות עם נתניהו אבל לא בהכרח להתלהב ממנו.

השאלה היא, אם הרצוג הוא האיש שיהיה אותו ראש-חץ שלא היה שם בפעם הקודמת. עד עכשיו הוא חמק באלגנטיות מהכרעות דרמטיות ומצעדים זכורים במיוחד. ב-2009 תמך הרצוג בהצטרפות הכושלת של העבודה לממשלה. בהמשך, שקל להתפטר בהפגנתיות אבל במקום זה העדיף להמתין ולהתחבט עד שפיספס את ההזדמנות כאשר אהוד ברק התפלג באישון-ליל וקבע לו עובדות בשטח.

עם הרקורד הזה על הגב, הרצוג נדרש להמציא את עצמו עכשיו כמנהיג. לא רק של מפלגת העבודה אלא של הגוש כולו. בשלב הראשון, הוא ינסה להחזיר הביתה מצביעים שנדדו ליש עתיד, למרצ ולהתנועה. בל נתפלא אם בסוף זה שוב ייגמר שם בקטטות ובהשמצות הדדיות.

בדרך-כלל מנהיג במפלגת העבודה מתמודד בפריימריז 3 פעמים. בפעם הראשונה הוא מנצח, בפעם השנייה הוא מפסיד, ובשלישית הוא מנסה להיבחר מחדש. בן-אליעזר ופרץ נכשלו במשימה הזו, ברק הצליח. יחימוביץ', ניתן להעריך, עוד תגיע גם היא לשלב שבו תבקש להסתער מחדש על הצמרת. ביומיים שחלפו מאז הפסדה מלאה הארץ בניתוחים ובפרשנויות לפשר הסיבות שגרמו לתבוסה, החל מההקצנה הסוציאליסטית של העבודה בראשותה, ועד לצ'פחה שלא נתנה לפעיל.

ייתכן שהסיבה פשוטה יותר. יחימוביץ', אמנית המילה, האישה שמיטיבה לנסח רעיונות מורכבים במשפטים חדים, ושהעבירה את שנותיה באולפני הרדיו והטלוויזיה, התגלתה כקמפיינרית גרועה. פשוט כך. שני הקמפיינים האחרונים שבהם התמודדה הפתיעו בחיוורונם ובחוסר הברק שלהם. אמש בכינוס פעילים הבטיחה יחימוביץ' שהיא לא תעולל ליו"ר הנבחר את מה שעוללו לה. ממש כשם שהבטיחו בזמנם בן-אליעזר למצנע, ופרץ לברק. הגלגל במפלגת העבודה ממשיך להסתובב.

* הכותב הוא הכתב הפוליטי של ערוץ 10.