"מישהו שייעצתי לו בעבר שאל אותי אם כדאי להנפיק בישראל. אמרתי לו שלא יעז, כי ברגע שהוא ינפיק - יכולת היזמות שלו תיעלם. בישראל ממש הגזימו עם הרגולציה, הלכו עם זה רחוק מדי". את הדברים הללו אמר אהרון פוגל, לשעבר יו"ר מגדל, במהלך פאנל בנושא "רגולציה ותפקודו הכלכלי של שוק ההון", שהתקיים הבוקר (ג') בקריה האקדמית אונו.
"רגולציה זה דבר חשוב ביותר, אבל בעולם המערבי היא אחד הגורמים שמעכבים את הצמיחה", אמר פוגל. "אנחנו מדינה נפלאה, אבל כולם עושים הכל כדי שלא יהיה כדאי להיות פה".
בפאנל, שהתקיים במסגרת כנס בנושא "שוק ההון והרגולציה לאן?", השתתפו גם אלי יונס, לשעבר מנכ"ל מזרחי טפחות ויורם גבאי, כלכלן ראשי ב'פעילים'.
"נניח שהיה מתרחש נס ובהברקה של רגע היה מצב אידיאלי של רגולציה", תהה יונס, "האם שוק ההון היה מתעורר לחיים והיה שפע של השקעות חדשות מחו"ל לישראל? התשובה היא שזה לא הולך לקרות". לדבריו, הסיבה לכך שאין הרבה משקיעים בשוק המקומי היא משום שבעלי ההון המקומיים פשוט לא רוצים להשקיע: "הם חיים באי וודאות גדולה מדי, כולל ברגולציה, שהיא חלק מפאזל הרבה יותר מורכב. צריך לייצר מדיניות מוטת צמיחה. לדעתי, המחשבה להוריד את שיעור המס על בעלי הכנסה בינונית כי הם צורכים הרבה זו בהחלט מחשבה נכונה".
מנחה הפאנל, פרופ' ירון זליכה, דיקאן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו, שאל את המשתתפים מה דעתם על כך שלשוק ההון הישראלי יש תדמית גרועה שבו גוזלים את כספים הציבור. הוא אף תהה מדוע "לא רואים את החברות וראשי המשק מנסים לשנות או לצמצם את התחושה הזו בציבור".
"זה לא מתפקידם", השיב לו יונס. "יתרה מכך, לבנקים אסור לעשות זאת. הרי נאסר עליהם לבצע פעילות מעודדת בשוק ההון. הבנקאות בהחלט יכולה לתרום לפיתוח מכשירי השקעה חדשים, אלא שכבר 30 שנה שלבנקים אסור למכור ולקנות מניות בבורסה בת"א. זו דוגמא לחסם בשוק ההון שאפשר להסיר ברגע אחד, אבל משרד האוצר לא מתיר זאת ואין לי מושג למה".
"לפני 20 שנה היה מרתק להיות בבורסה. היום אנחנו בתקופה משמימה", אמר גבאי. "שוק ובורסה צריכים ליצור מוצרים ותחרות, וסיכון זה אחד מהפרמטרים בהשקעות. אומרים שהמערכות לוקחות יותר סיכונים. זה לא נכון. משקל המניות ואג"ח הקונצרניות צריך להיות גבוה, וזה גם יחייה את השוק".
גבאי ציין כי לדעתו ישנה בעיה תודעתית בקרב מנהלי ההשקעות, שמעדיפים להשקיע באפיקים סולידיים מאשר לקחת סיכון ולהתמודד עם נפילה אפשרית במניות. "בהשקעות תמיד יש סיכונים, התודעה צריכה להשתנות אחרת יהיה משעמם כמו עכשיו. צריך לשנות גם את דעת הקהל וגם את דעתם של דירקטורים וועדות השקעה".
זליכה סיכם ואמר כי "אם נצליח לעשות דה רגולציה או נשקיע באפיקים יותר מסוכנים לא יטפחו לנו על השכם. מצד שני אם יקרה משהו רע, מיד יבואו אלינו בטעות. יכול להיות שאנחנו מראש מונעים פעילויות, כי לאף אחד אין אומץ להיות זה שלוקח אחריות ומשנה את הדברים".
במהלך הפאנל עלה גם נושא בועת הנדל"ן. "לפני 15 ספרד היתה מדינה מאוד עלובה. הספרדים עשו קפיצה מטורפת ברמת החיים והכל, אבל כשהכל קרס התברר שהצמיחה היתה בועה מטורפת של נדל"ן", אמר זליכה. לדבריו, בנק ישראל, דרך הריבית וגם דרך המיסוי, יצר בועה בנדל"ן שהפנתה חלק גדול מהתשומות הכלכליות לגידול דרמטי בשוק הנדל"ן למגורים שאולי מסתיר את חוסר העשייה בשווקים אחרים.
יונס מיד פסל את התיאוריה. "הבעיה היא במחסור בקרקעות. המחסור נוצר כתוצאה מחוסר תשומת לב שעודפי ההיצע הלכו ואזלו. בשנים האחרונות התחלות הבניה עלו אבל הוא הפער ענק וקשה להדביק את הביקושים".
לבסוף עלתה לדיון גם לסוגיית הרווחים הכלואים. "את הדיון בנושא הרווחים הכלואים היו צריכים לנהל בדגש על מה החברות האלה תורמות שמצדיק לוותר להן על הרווחים הכלואים, כמו יצירת מקומות עבודה - לא בשביל לפתור חור בגרעון", אמר יונס.
פוגל הוסיף כי "צריכה להיות בישראל גם מדיניות מס נורמלית, מה שאין פה. לדעתי ,יש מקום לתמיכה מצד המדינה, כמו למשל להשתתף בסיכון במקרה של השקעה בחברות שנשענות על מחקר ופיתוח".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.