האם מדינת ישראל צריכה לממן כל-כך הרבה גופי שידור?

עובדי החדשות המקומיות כבר התרגלו. זו התקופה הזו בתום כל שנה שבה מכתבי הפיטורים מגיעים לפתחם והם יוצאים - מי מהם שנותר - אל מסדרונות הכנסת כדי לבקש את סעדם של המחוקקים. השנה, עם בוא מועד פקיעת הוראת השעה, מונחת על שולחן הכנסת הצעה של ח"כ אבישי ברוורמן, שמבקשת לקבוע כי משרד האוצר יעביר מדי שנה 18.5 מיליון שקל לטובת הפקת השידורים.

עד כה, מימן האוצר את השידורים באמצעות כספי התמלוגים של הוט ו-yes למדינה. המצוקה האמתית החלה בסוף השנה שעברה כשנודע שהתמלוגים יבוטלו סופית. כעת יש להכריע - האם נטל הפקת החדשות המקומיות יוטל על כתפי חברות מסחריות כמו הוט ו-yes, או האם זו משימתה של המדינה, כלומר שלנו הציבור, לממן עוד שידורים במדינת ישראל?

"זה לא אידיאלי", מודה גם ח"כ ברוורמן, יו"ר ועדת הכלכלה, מגיש ההצעה. לדבריו, "אם יוצע פתרון אחר ועדיף, נסייע לקידומו. אבל כרגע נראה שכל הגורמים האחרים משכו את ידיהם מהעניין. קיווינו שמשרד התקשורת יציע פתרון שמימון החדשות המקומיות יהיה על הוט ו-yes, אבל זה לא קרה בסופו של דבר ולא הוצע שום פתרון אחר. לכן אנחנו מגישים את הצעת החוק ונפעל לקדם אותה במהירות. החדשות המקומיות הן מוצר חשוב עם ביקוש ביישובי הפריפריה".

ברוורמן מדבר על כך שלפני כחצי שנה במסגרת הדיונים על חוק ההסדרים ביקש שר התקשורת גלעד ארדן להכניס סעיף שיאפשר לחברות הכבלים והלוויין להקים כל אחת מהן ערוץ חדשות משלה, במסגרתו תהיה חובה לשדר גם חדשות מקומיות. ארדן, שראה את ההתנגדות בוועדת הכלכלה המובלת על-ידי האופוזיציה, הבין שאין סיכוי לקדם חוק כזה. כעת, בלחץ הצורך להציל את מקומות העבודה של עיתונאי ואנשי צוות החדשות המקומיות, מגיש ברוורמן את החוק הזה בחופזה.

בעוד שבהוט ו-yes נושמים לרווחה שלא הם צריכים להשקיע את הכסף במוצר הטלוויזיוני הלא מאוד פופולארי הזה, אך החשוב כנראה ציבורית, ההערכה היא שבאוצר יעמדו על הרגליים האחוריות בכדי למנוע את גלגול החובה אליהם. בדיונים פנימיים שהתקיימו בשנה האחרונה סביב הנושא, הבהירו אנשי האוצר שהרייטינג (אחוזים בודדים בלבד לכל היותר) לא מצדיק את ההשקעה. ההצעה שם היא להחזיר את הכדור לפלטפורמות ולהכיר להם כחובה רגולטורית, כמו כל חובות התוכן האחרות שלהם. בחברות, מחזירים ואומרים, כי הפקת החדשות תהיה על חשבון דרמות ישראליות או תוכניות תעודה.

"חוסר ראייה לטווח ארוך"

מעל לכל חוששים באוצר כי ייווצר פה עוד שידור ציבורי, על גב כלל השידורים שממנת המדינה היום. מאות מיליונים מושקעים על-ידי הציבור באמצעות משרדי הממשלה בתמיכה בגופי מדיה. החל מרשות השידור, שממומנת מכספי האגרה במאות מיליוני שקלים לבדה, דרך החינוכית שתקציבה לשנה הקרובה יעמוד על למעלה מ-90 מיליון שקל ממשרד החינוך, וגלי צה"ל שמקבלת מתקציב הביטחון 20 מיליון שקל מדי שנה ועד ערוץ הכנסת שמקבל 25 מיליון שקל בשנה. מעבר לזה יש ההלוואה שקיבל ערוץ 10 להמשך שרידותו ופריסות התשלומים וההטבות שמקבלים ערוץ 2, ערוץ 9 והערוץ הערבי, הלא טי.וי.

"יש בארץ תמיכה בסכומים אדירים במיזמי תוכן ציבורי כאלה או אחרים, אבל אין אסטרטגיה, ואין שום הבהרה במי צריך לתמוך ובמה", אומרת ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר, ראש פרויקט רפורמות במדיה במרכז הישראלי לדמוקרטיה. לדבריה, ההצדקה ההיסטורית של המדינה להשקיע בתקשורת אינה תקפה עוד.

"פעם דיברו על ההשפעה הגדולה של הטלוויזיה ועל ההנחה שאנחנו מעניקים תדרים - שנתפסו כמשאב ציבורי מוגבל - ולכן אנחנו יכולה לדרוש בחזרה מכלי התקשורת", היא אומרת, "היום זה לא קיים יותר, ואין יותר הצדקה להתערבות ולדרישות. מה שכן קיים, הוא כשלי השוק. בגלל הגודל והשפה המוגבלת של ישראל, השוק לא מייצר מספיק תוכן איכותי בעצמו".

אלטשולר מתכוונת באומרה תוכן איכותי לאותו תוכן שנוגע לאוכלוסיות שלא מעניינות את השידור המסחרי. "וכשאנחנו מחפשים את האוכלוסיות האלה, עולה השאלה, האם חובה לתמוך במיזמי תקשורת ישנה? כי אם אנחנו רוצים לתמוך בנישות, אז בואו נתחיל לחשוב על העתיד - מיזמי תוכן מקומי ברשת למשל, או אפילו אתרי חדשות אלטרנטיביים".

לדבריה, "אנחנו רואים אחוזים גבוהים של שימושי אינטרנט בישראל ולכן אפשר להגיד שלפחות חלק מההקצבה בתוכן ציבורי, צריכה לעבור לשם. צריך להפסיק להשתמש במילים 'שידור הציבורי' וזה צריך להיות 'תוכן ציבורי', ולכן זה לא יכול להיות רק במדיה המסורתית".

"זו טעות של ברוורמן", היא חורצת וטוענת שבתמיכה זו נוצר הכשל הבא - "מה שברוורמן עושה עכשיו זה חוסר ראייה לטווח ארוך. זה נכון גם לגבי הוועדה שדנה בעתיד השידור הציבורי. אף אחד לא חושב איך מייצרים את התשובה לשאלה - מה אמור לשאת הכלי שאני מנסה להציל".

המומחה לדיני תקשורת ורגולציה, עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של תנועת הצלחה, בעד החדשות המקומיות, אבל גם הוא מודה, "ערוץ התמיכה הממשלתית הישירה, הוא המועדף עלי פחות, עדיף תמיד למצוא מודלים שיצדיקו את עצמם באופן מסחרי ומוצר של חדשות מקומיות זה מוצר שאמורים להיות לו צרכנים שיצדיקו את קיומו הכלכלי. אפשר לחשוב על כל מיני מודלים מסחריים שיאפשרו התכנות גדולה יותר לעסק כזה או לחשוב על תמריצים שיינתנו לגופי השידור שישדרו את זה - לא בדרך של העברה כספית ישירה. כפי שעושים לגופים אחרים במדינה שרוצים לתמרץ אותם לעמוד בחובות למדינה. לתמרץ את הרצון של הפלטפורמות לקנות את זה".

- מה הסכנה כשזו תמיכה ישירה?

"תמיד כשהמדינה תומכת תמיכה ישירה זה בא על חשבון אחר. אם נותנים כסף לחדשות מקומיות יש פחות כסף למשהו אחר. מעבר לזה כמובן יש את החשש לתלות. השפעה על תוכן יכולה להיות גם בלי מעורבות של המדינה, אבל היום המדינה תומכת בכל מיני גופי שידור. יכול להיות שבמסגרת האפיקים האלה, צריך לחשוב גם על החדשות המקומיות. זאת אם אכן חושבים שהיא מטרה ראויה. בכל אופן תמיכה כזו מצריכה דיון מסודר ולא העברה של חוק בדקה ה-90".

"אבות הטומאה - ברשות השידור"

בכל שיחה על החדשות המקומיות - תמיד עולה נושא רשות השידור. בעבר, הפיקה הרשות, הכתובת להפקה לטובת הציבור, את החדשות המקומיות אולם ניהול בעייתי שלהן הוביל להפסד במכרז להפעלתן לטובת קודה תקשורת של רם לנדס. "כל הכישלונות של ערוץ 2 ו-10, אבי אבות הטומאה שלהן נמצא ברשות השידור, כי התעלמו ממנה", חורצת ד"ר אלטשולר שוורץ, "יצאו מנקודת הנחה שהכסף שנשפך שם נזרק גם כך וכך הקימו את הערוצים, וגם את החדשות המקומיות. זה פשוט דחה את המשבר ברשות השידור בעוד 15 שנה".

לדבריה, "אתה מעמיס על הוט ו-yes את החדשות המקומיות, אתה מעמיס על הזכייניות חובות רגולטוריים וככה אתה מתעלם ממיליארד השקלים שהולכים לפח ברשות השידור. צריך היה לחשוב קודם איך לטפל בכסף הזה. התכנון פה הוא הפוך לחלוטין. נוסיף לזה את הרגלי הצריכה על-ידי הקהל ותקבל מאיץ למשבר הגדול, שאנחנו בפתחו. לתמוך במרכזים הקורסים של התקשורת הישנה בלי לשאול לאן צריכה ללכת הכסף הציבורי באמת, זו טעות והיא טעות של ברוורמן".

אלא שכעת, רשות השידור עצמה עומדת תחת זכוכית המגדלת ומי יודע איך היא עצמה תראה אחרי ששר התקשורת יגמור לממש את תכניותיה כלפיה. "ההיגיון אומר שרשות השידור צריכה לטפל בזה, אבל גם היא עצמה נמצאת במצב היום של אי וודאות", אומר יו"ר ועד עובדי החדשות המקומיות חיים הר זהב.

העיתונאי דווקא מפתיע ומבין ללבו של האוצר. "הם צודקים, הם לא היו אמורים לשלם את זה יותר, הובטח להם חוק של משרד התקשורת. זה חלק מהאחריות התאגידית של חברת הכבלים שמקורה עוד בימים של חברות הכבלים הנפרדות והיא צריכה לקחת זאת על עצמה. אני בונה על זה שיקיימו את החוק שקובע שיהיו חדשות מקומיות בישראל ואני מצפה ומאמין ששר התקשורת יעשה את זה בסופו של דבר".

 גופי תקשורת