חברות כרטיסי האשראי מפרסמות תוצאות פושרות יחסית לרבעון השלישי. מחד גיסא נמשך הגידול בשימוש בכרטיסי אשראי, אך מאידך גיסא שורר קיפאון בהכנסות ושחיקה ברווח. יוצאת דופן בהקשר זה היא לאומי קארד, היחידה שהצליחה לרשום צמיחה בהכנסות וברווח.
"יש לענף בעיה עם המחירים - או שהם קבועים או שהם יורדים, ולכן צריך לפצות על כך בעלייה במחזורים ובגידול בנתח השוק", אמר ל"גלובס" מנכ"ל לאומי קארד, חגי הלר.
הלר הכחיש כי העלייה בהכנסות החברה נבעה ממדיניות תמחור אגרסיבית, שמאפשרת צמיחה בנתח השוק. "יש לנו מדיניות שאנו לא נאבקים ולא מתאבדים על עסקאות, אבל נותנים הצעות ערך אחרות", הוסיף.
חרף השחיקה ברווחיות, אין צורך לרחם על החברות במגזר, שעדיין מצליחות לרשום רווחים נאים. שלוש החברות - ישראכרט, לאומי קארד וכאל - הרוויחו ברבעון השלישי 171 מיליון שקל, ירידה של 9%, שנבעה בעיקר בשל הצניחה ברווחי כאל. רווחי כאל צנחו בכ-30% לא בגלל הרעה בעסקים, אלא בעיקר בגלל עלייה בתשלומים לבעלי השליטה בחברה, דיסקונט והבינלאומי. בתשעת החודשים הראשונים של השנה הרוויחו שלוש החברות 489 מיליון שקל, שחיקה של 5% לעומת התקופה המקבילה.
כאמור, השורה העליונה של חברות כרטיסי האשראי חיובית. למרות ההאטה במשק, היקף השימוש בכרטיסי אשראי עמד ברבעון השלישי על כ-60 מיליארד שקל, עלייה של 6% בקירוב לעומת הרבעון המקביל. "הצמיחה נובעת בעיקר מכך שהצריכה הפרטית בישראל היא במגמה חיובית, בשל העלייה באיכות החיים והצמיחה של האוכלוסייה. מה שעוד משפיע על הצמיחה הוא המעבר מאמצעי תשלום אחרים, כגון צ'קים, לכרטיסי אשראי, אבל זה מרכיב משני בצמיחה", אמר דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט, ל"גלובס".
גם כמות כרטיסי האשראי נמצאת במגמת צמיחה. בישראל ישנם 6.65 מיליון כרטיסי אשראי פעילים, צמיחה של 4.7% מתחילת השנה. מי שבלט השנה בצמיחה בכמות הכרטיסים הפעילים היא כאל, שעלתה בכמות הכרטיסים ב-6.2%.
עם זאת, למרות הצמיחה בשימוש בכרטיסי אשראי ובמספר הכרטיסים, בשורת ההכנסות נרשם קיפאון; ההכנסות של החברות עלו בשיעור זניח של 0.2%, ל-1.01 מיליארד שקל. בישראכרט ההכנסות ירדו בכ-1.3% ל-463 מיליון שקל. "אנחנו ממשיכים להישחק בעיקר בגלל הירידה בעמלה הצולבת. הצרכן לא נהנה מהשחיקה שלי בהכנסות; מי שנהנה מכך הם בתי העסק", אמר קוטלר.
- למה השחיקה בהכנסות אצלכם הכי משמעותית?
קוטלר: "אנחנו מעדיפים לשמור על שחיקה איטית, ולא להיות בעסקאות שהן לא משתלמות מבחינה כלכלית".
לעומת זאת, בלאומי קארד נרשמה כאמור עלייה של כ-3% בהכנסות ל-256 מיליון שקל. גם הרווח הנקי של החברה צמח בכ-12%, ל-55 מיליון שקל.
בכדי להתמודד עם הקיפאון בהכנסות, חברות כרטיסי האשראי מנסות להתייעל. כך לדוגמה, הוצאות השיווק של החברות ירדו בכ-9% ברבעון השלישי, ל-171 מיליון שקל.
בלאומי קארד התאגדו באחרונה עובדי החברה תחת ההסתדרות, ובשנה הקרובה הם אמורים לגבש הסכם עבודה. הלר ציין כי להתאגדות תהיה השפעה על תוצאות החברה, אבל לא באופן מהותי. "ברור שכאשר יש ועד עובדים, יש לכך השפעה וקשה יותר להתייעל. עם זאת, תנאי הפתיחה נוחים - התנאים אצל העובדים שלנו טובים, ולכן גם אם יהיו שינויים, הם לא יהיו דרמטיים".
עוד נציין כי בשל הירידה בעמלה הצולבת, אשר שוחקת את הכנסות החברות, הן מחפשות מקורות הכנסה חדשים. אחד התחומים שבהם מנסות החברות לצמוח הוא האשראי החוץ-בנקאי ללקוחות. ואכן, אשראי זה צמח בכ-9% מתחילת השנה, ל-4.8 מיליארד שקל; מי שבולטת בצמיחה היא לאומי קארד - תיק האשראי של החברה צמח בכ-17% מתחילת השנה ל-2.17 מיליארד שקל, והחברה מתחילה לבסס את מעמדה כגדולה ביותר בתחום.
בד בבד, הריבית הממוצעת שגובות חברות כרטיסי אשראי נמצאת במגמת ירידה, בעיקר בשל הירידה בריבית הפריים, ואולם עדיין מדובר בריבית גבוהה יחסית העומדת בממוצע על 9.93%. אצל כאל הריבית עדיין הגבוהה ביותר ועומדת על 11.3%, ואילו בלאומי קארד ובישראכרט הריבית הממוצעת כבר ירדה מתחת לרף ה-9%.
כרטיסי אשראי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
