מה לחד"ש ולהר הבית

א.

קוראותיי וקוראיי יודעות ויודעים ודאי שאני מצביע חד"ש ברציפות מאז הכנסת ה-15, וזה לא כי אני קומוניסט אדוק. בכלל לא. אני מצביע לחד"ש מפני שהיא המפלגה היהודית-ערבית היחידה בכנסת ישראל, ובעיניי, כמו שכתבתי לא פעם ולא עשר פעמים, זו אחת הסוגיות החשובות במדינה ולבטח אחת המודחקות שביניהן - את זה, כך נדמה, כבר אין צורך להוכיח.

בשביל הדבר הזה אני מוכן לבלוע אי אלו ראשנים קטנים וצפרדעים בגודל בינוני (ככה זה בפוליטיקה), אבל אני שלם עם עצמי בסך הכול: חד"ש היא שמאל סוציאליסטי עקבי, עיקש ונחוש כמו שאני אוהב ואני מזדהה עם מרבית מטרותיה, אף על פי שבזמן האחרון אני שמאלן קקמייקה למדי, כזה שמזדהה בגדול עם הנרטיב הציוני ואפילו מגלה פה ושם אהדה מסוימת לראש הממשלה רחמנא לצלן.

ובכל זאת, כבר כמה שבועות אני מסתובב עם תחושה לא נוחה. לפני כחודש עליתי פעמיים להר הבית. זו הייתה חוויה מעניינת ומלחיצה למדי שלא אחזור עליה שוב בעתיד הקרוב, וגם לא כזו שבא לי בכלל להיכנס אליה ולגבש דעה בנושא. מדובר בקפסולה דחוסה של ג'ננה וקנאות דתית ולאומית. כשזה מגיע להר הבית, הם כולם משוגעים בעיניי, מכל הדתות, שיהיו בריאים.

בתחילת החודש נערך דיון בעניין בוועדת הפנים של הכנסת. הרוחות התלהטו כמובן עד מעבר לנקודת הרתיחה, כשבשיא המתבקש הוצאו חברי הכנסת הערבים מהאולם, נזעמים. בקומו, צעק ח"כ מוחמד ברכה, יו"ר חד"ש: "מי שיבוא לחלל את מסגד אל אקצה ימצא אותנו שם". דברים דומים אמרו גם הח"כים הערבים האחרים.

ראיתי את הדיון המביש הזה וחשבתי לעצמי: מר ברכה, נציגי הנכבד: אתה לא אמור להיות קומוניסט-סוציאליסט, אדם חילוני ונאור העומד בראש רשימה חילונית לחלוטין? מה אתה נשכב לי בכניסה להר הבית פתאום? כבר שכחת, מכובדי, את המניפסט הקומוניסטי - מכתבי קודשנו - הטוען בפירוש שהדתות והלאומים כולם אינם אלא אשליות שנטעה בנו הבורגנות (טפו) כדי לחזק את שליטתה, וברגע שיסולק שלטונה תתפוגג האשליה? כל הממבו-ג'מבו מלא הקדושה הזה הוא לא בשבילנו, מכובדי. הצבעתי לך ולחברים האחרים כדי לקדם שוויון וכלכלה צודקת ולהילחם למען השלום, לא בשביל להמשיך ולבסס את שלטונן האבסורדי של אבנים עתיקות ודתות.

ב.

עם כל ההבנה למצוקות המיעוט הערבי וכל זה, ועם כל הרגישות למקומות הקדושים ולהר הבית בפרט - כשאתה לוקח חלק פעיל בטירוף דתי, אתה מאבד אותי. אני לא מוכן לקחת איזשהו חלק או לתמוך בכל הטירלול הזה (מצטער) באיזושהי צורה.

למה אני צריך להיות רגיש למקומות הקדושים, הא? שהמקומות הקדושים - וכל אלה שמקדשים אותם - יהיו רגישים אליי. בעיניי, היית חייב לנקוט גישה הרבה יותר חילונית ואוניברסלית, לא לקחת חלק בריקוד האבנים הזה. בסעיף 5 של מצע חד"ש אף נכתב בפירוש שהמפלגה חרטה על דגלה "מאבק בכל צורות הקנאות".

והר הבית, מאיפה שלא תסובב את זה, הוא בהחלט אחת מצורות הקנאות. אז מה אתה אומר לי, בעצם, שאתה מוכן לחרף נפשך במאבק בקנאות יהודית, אבל להשלים - ולא רק להשלים, לסייע - לאותה קנאות כשהיא מגיעה מהצד המוסלמי?

ועכשיו אני לא יודע איך אוכל לבלוע גם את הצפרדע הזאת ולהצביע שוב חד"ש. זה מציק לי. שמאל זה לא רק כלכלה ומהלך מדיני. לא פחות מכך הוא מחויב להצבת סדר יום ליברלי, הומני, לעמוד כחומה בצורה מול קנאות דתית, לא לחבק אותה. אז נכון, יש זמן עד הבחירות הקרובות ואין חובה להתעסק בזה עכשיו. ובכל זאת.

ג.

מה עושים? מאחר שבעיניי מעורבות יהודית ערבית אמיתית היא קריטית, אין לי כרגע שום כוונה להצביע למפלגה יהודית שמשריינת מקום לאיזה ערבי. העבודה ומרצ עשו עבודה עלובה עד למאוד בשילוב נבחרים ערבים ברשימות שלהן ולצערי קשה להבחין באיזו פריצת דרך באופק הנראה לעין. על המפלגות האחרות גם אין מה לדבר כמובן.

למי שמאמין בברית יהודית-ערבית אין למי להצביע מלבד לחד"ש. אלא שגם היא, למרות ההצהרות - אם מרימים את מכסה המנוע ומסתכלים מספיק מקרוב - בעצם מפלגה ערבית שמשריינת מקום ליהודי אחד או יותר. וזה עוד אחרי שמתגברים על הריח המאובק משהו העולה ממוסדותיה הקומוניסטיים. אני אמנם נוטה לחבב את זה, אבל יש כאלה שלא. בעיניי, העת הזו היא יותר מבשלה להקמת מפלגה יהודית-ערבית חדשה, טרייה, מהניילונים.

כבר בכמה וכמה מערכות בחירות מפלגות חדשות צצות להן כפטריות במגזר היהודי - מפלגות מרכז ומפלגות בוטיק, מפלגות דת ומפלגות מחאה, גמלאים ולגליזציה ומה לא. במגזר הערבי? שקט. אחוזי ההצבעה הולכים ויורדים בעקביות, ומצד שני חברי הכנסת הערבים הולכים ומקצינים את עמדותיהם נגד המדינה (הרבה פעמים חוצים את הגבול מעבר לביקורת לגיטימית).

לא תהיה זו הערכה מופרכת לו מר שהם פחות ופחות מייצגים את בוחריהם. הם מתעסקים יותר באחים הפלסטינים ובמתרחש מעבר לגבול מאשר במצב המצביעים שלהם, ויוכיחו מצב החינוך, הבריאות, הפשיעה והתעסוקה במגזר הערבי. הם לא מקצים לטובת הילדים במגזר שלהם אפילו עשירית מהזעם הקדוש ומהחרון שהם מפנים כלפי חיילי צה"ל.

ואל תטעו - אין בכך כדי לנקות את המדינה מחלקה המכוער, המפלה, הגזען והאלים. גלי החקיקה הלאומנים של השנים האחרונות, המשך האפליה המוסדית בכל תחום, ההדרה התרבותית והזלזול הבוטה. הנה, רק השבוע פורסם כי במהלך דיון בוועדה לביקורת המדינה התברר כי אף שהמדינה השקיעה 800-700 מיליוני שקלים בעידוד התעשייה, התעסוקה והצמיחה במגזר - במשרדי הממשלה לא יודעים לאן הועבר התקציב. לאף אחד, מתברר, לא כל-כך אכפת. אם חנין זועבי הייתה משקיעה בזה את אותה אנרגיה ואותה ניראות כמו בשיט האומלל שלה על המרמרה, אולי היו יודעים איפה הכסף.

ד.

אז כן, זה בדיוק הזמן הנכון להקים מפלגה חדשה, יהודית-ערבית, חילונית, דמוקרטית, ליברלית, סוציאליסטית רכה, עם המון נשים, מפלגה שתילחם למען המגזר הכי דפוק בישראל - 20% מהאוכלוסייה ו-15% מבעלי זכות הבחירה, שעד עכשיו זכו להתעלמות גורפת. זה לחלוטין צו השעה, לפני שכל השיטפון הדתי הזה מטביע את כולנו.

המפלגה הזו יכולה לגרוף מנדטים בסדר גודל של יש עתיד, אפילו יותר, ולשנות לחלוטין את פני המדינה הזו לטובה, להציב מודל חדש, אמיתי ונכון לחיים פה. רק תארו לכם שר שיכון ערבי, או אולי אפילו שר אוצר או שר חינוך. הידעתם? מספר חברי הכנסת הערבים מאז הוקמה מדינת ישראל - 65, מתוך סך של 836 ח"כים. כ-7%. ו-25 מהם, פחות ממחצית, ממפלגות ערביות ולא משריונים אצל היאהוד.

בטיולים שלי בארץ, בבחירות הכלליות והמוניציפליות, פגשתי כוחות ערבים חזקים ורעננים. בדרום, בצפון ובמשולש. צעירות וצעירים שמבינים את הנזק שעושים להם נבחריהם, הם רואים אותו על הילדים שלהם, ברחובות המלוכלכים שלהם. אני מוכן לשים את עשרים השקלים הנצחיים שלי שאכפת להם לא פחות ממה שקורה אצלם בתיכונים מאשר בשעות התפילה על הר הבית. קומו, חברים, התנערו. יש לכם אותי שם, בפינה.

מפלגה יהודית-ערבית כזו, אם תקום וכשתקום, תנער את המגזר הערבי מאדישותו ומהפוליטיקאים המקולקלים שבו, תכניס אותם בדלת הראשית של החיים הציבוריים, תהפוך את כל הדיבורים של נתניהו, לפיד ובנט על השילוב הכלכלי למציאות ותנטרל את הכוחות היותר מכוערים בציבוריות. האלטרנטיבה פשוט גרועה בהרבה. ובטח היום, כשמימין מתחיל ליברמן לדבר על גוש לאומי, זה מתבקש שבעתיים. יש שם יותר מעשרה מנדטים שזרוקים על הרצפה.

אם חנין זועבי הייתה משקיעה בתקציב לערבים את אותה אנרגיה כמו בשיט המרמרה, אולי היו יודעים איפה הכסף