בשבועות האחרונים פקדתי לא מעט את סניף קופת חולים מאוחדת שלי בצפון ת"א. קורה. הסניף חדש יחסית, יש בו חדרים רבים, הוא אפילו נקי, אבל השירות מתחת לכל ביקורת.
נניח שאני צריכה לשאול משהו דחוף את רופא המשפחה המאוד נחמד שלי. אז מה. על טלפון לא שמעו שם, זאת אומרת, על מענה לטלפון. יש מייל, פקס, תקשור, טלפתיה, אבל פקידה שתגיד הלו בקצה השני של הקו? השתגעתם? אין כוח אדם. זה מה שאומרים לך כשאתה מגיע לשם פיסית, אחרי שהתייבשת שעות עם הרינגטון המעצבן שמציע לך הצטרפות לביטוח המשלים או חיוג למוקד זימון תורים.
ונניח שאני זקוקה לבדיקת דם. אין פקידת קבלה בשעות האלה, כי אין תקציב. אני מגיעה בשבע וחצי, לוקחת מקדם בטחון של שעה, כדי להגיע בזמן לפגישה הראשונה שלי, ואז מחכה ומחכה ומחכה בתור. יש רק אח אחד שעושה את בדיקות הדם והוא לא עומד בלחץ. אחרי שעת המתנה, כשפניתי לאחות שיושבת בחדר השני ושאלתי, מה קורה, למה לא עוזרים למסכן שקורס תחת עומס הנבדקים העצבניים בתור, התשובה הראשונה שלה היתה, מה, אנחנו משחקים? והשנייה, נו, אין כוח אדם, תפנו להנהלה.
אבל כשמדובר בישובים חרדיים, מסתבר שלמאוחדת יש כוח אדם, תקציב מכובד וגם שק של סנטה קלאוס מלא מתנות. תחקיר גל"צ גילה שקופת החולים שלי מעניקה באזורים חרדיים בביתר עלית ואשדוד, שיעורי שחייה בכמעט חינם לילדים רגילים, במסווה של טיפולים רפואיים, אותם אמורים לקבל ילדים בעלי קשיים מוטוריים והתפתחותיים. זאת אומרת שאני ושאר מבוטחי הקופה, אלה שתולשים שערות בעצבים כל יום במסדרונות המרפאות גם במרכז הארץ, לא רק בפריפריה, ממנים את הצ'ופרים שנותנת הקופה לקהל שהיא חפצה ביקרו.
מאוחדת אף פעם לא הצטיינה ביושר ושקיפות. כבר ב-2010 כתב עליה מבקר המדינה דו"ח חריף, שבין היתר חשף את שיטת המאכרים שבה השתמשה הקופה כדי לגייס מבוטחים מהמגזר הערבי והחרדי. התשלום למאכרים התבצע פר ראש, כ-400 שקלים למבוטח.
ברור שאני ושלושת ילדי לא אטרקטיביים, מה גם שילדי ובעלי נמצאים בקופה אחרת, למרות שאנחנו צעירים יחסית ואפילו בריאים. כשהמדינה מתקצבת את קופות החולים על פי מספר המבוטחים שלהן, כשכל מבוטח שווה לקופה 3,000 שקלים פלוס מינוס, ברור שמשפחה חרדית או ערבית שיש בהן עשר נפשות ויותר, הרבה יותר נחשקות.
להגיד שנמאס לי מהאיפה ואיפה הזו, ונמאס לי לשלם סכום לא מבוטל כל חודש למושלם ולמשלים ולפלטינום, כשקופת החולים שלי לא מסוגלת לתת לי את השירות המינימלי שמגיע לי? חבל על המילים, כי הקופה לא אשמה. אני אשמה.
זה לא שבקופות החולים האחרות המצב טוב יותר. גם במכבי, בכללית ובלאומית, משלמים משכורות עתק להנהלות מושחתות, ומבוטחים צריכים להתחנן לכל תרופה או ניתוח. אבל אולי הגיע הזמן שאמצא לי איזה מאכער שיעביר אותי לקופה אחרת.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.