בקרב מול הוועד הכוחני של נייר חדרה לבין הנהלה שמצטיירת מדי יום ככוחנית לא פחות (כבר שבוע שההנהלה משביתה בעצמה את המפעל), נדמה כי מי שצפויים לשלם את המחיר הם העובדים החלשים: הנהלת החברה בראשות המנכ"ל עופר בלוך הודיעה הערב (שבת) על כוונתה לפטר לאלתר כ-100 עובדים זמניים שאינם מוגנים על ידי ההסכם הקיבוצי - למעשה מחצית מהעובדים הזמניים במערך הייצור.
במקביל, ההנהלה תבקש לפטר 100 עובדים קבועים, אולם כדי לפטרם ההנהלה מחויבת בתהליך ארוך של מו"מ עם הוועד הכולל מנגנון הכרעה פריטטי בו יושבים נציגים בכירים מהחברה ומההסתדרות.
איך קורה שההנהלה מלינה על עלות שכר של 25 אלף שקל לעובד קבוע ובסופו של יום מפטרת דווקא את העובדים החלשים יותר, הצעירים יותר וייתכן שגם הפרודוקטיביים יותר? בהנהלה טוענים כי החברה כלל לא רצתה לפטר עובדים, אלא לקצץ זמנית 5% מעלות השכר של הקבועים, לבטל את "הטייס האוטומטי" שמגדיל שמעניק מדי שנה תוספת שכר של 4.5% ולבטל זמנית את משכורת ה 13 - כל זאת בשל הפסד של 61 מיליון שקל ברבעון האחרון ועל רקע ירידה עקבית בצריכת הנייר הלבן בכל העולם. הוועד, כך לטענת ההנהלה, מתעקש לשמר את ההטבות למרות המצב הקשה ובכך מאלץ את החברה לפטר עובדים.
על פי הערכות, לן בלווטניק, הבעלים החדשים של כלל תעשיות, בעלת השליטה בכלל תעשיות המחזיקה בנייר חדרה, הוא זה שמאפשר להנהלת החברה לנהוג ביד קשה יותר מול הוועד והדבר ניכר בהשבתת המפעל במשך שבוע על ידי ההנהלה. בלווטניק, בשונה מהבעלים הקודמים נוחי דנקנר, אינו ישראלי ופחות מוטרד מכותרות העיתונים בארץ. מהסיבה הזו, מאבק העובדים, שמתנהל בזירה התקשורתית על ידי יועץ התקשורת רונן צור, מכוון באופן אישי כלפי המנכ"ל עופר בלוך - אסטרטגיה שלפי שעה לא מוכיחה את עצמה.
מנכ"ל נייר חדרה, עופר בלוך, אמר הערב: "לא רצינו לפטר אף אחד אבל לא נשארה לנו ברירה. בגלל המהפכה הדיגיטלית הנייר הלבן קורס בכל העולם ואני לא אתן שגם המפעל בישראל ייסגר. מה שמקומם הוא ש-370 עובדים שעלות שכרם הממוצע כ- 25,000 ש' בחודש, המקבלים תוספת שכר אוטומטית של 4.5% מידי שנה והטבות נוספות - מסרבים להבין את מצבו של המפעל, ממשיכים לדרוש תנאים מפליגים ונוהגים בחוסר אחריות. הויכוח הוא על ויתור של תוספות וקיצוץ מינימאלי של שכר של אלה שמרוויחים הרבה. עשינו הכל כדי להימנע מפיטורין - וועד העובדים לא הותיר בידינו ברירה".
מוועד העובדים נמסר בתגובה כי: "נייר חדרה סובלת מכישלון ניהולי מהדהד של עופר בלוך אשר ברקורד שלו מספר חברות שהגיעו למצב קשה ביותר. כעת מבקש המנהל הכושל מהעובדים לשלם את מחיר הכישלונות שלו, מפיץ נתונים שקריים על שכר העובדים ומבצע ניסיון סחיטה באמצעות איום בפיטורין. הסיבה האמיתית למשבר הוא רצון ההנהלה לאמץ את מודל קניאל ולפרק את העבודה המאורגנת במפעל. עובדי נייר חדרה מוכנים להשתתף בכל תכנית הבראה אך לא תחת ניהול כושל שרק יחמיר את המצב".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.