הנזק לבנק לאומי מחקירת הרשויות האמריקאיות, בעיקר מול הפעילות בשווייץ, מסתמן ככבד יותר מכפי שנראה בתחילה, ועלויותיו כבר חצו את רף החצי מיליארד שקל. אמש (מוצאי שבת) פרסם בנק לאומי את דוחותיו לרבעון השלישי (ראו תיבה נפרדת בעמוד 3). מהדוח עולה כי הבנק הפריש עוד 190 מיליון שקל בגין החקירה בשווייץ, בחשד כי הבנק סייע ללקוחות אמריקאים להעלים מס.
נזכיר כי בדוחות 2012 כבר הפריש הבנק 340 מיליון שקל, כך שבסה"כ מחיקות הבנק בגין פרשה זו עומדות על 530 מיליון שקל. סכום זו כולל גם תשלומים שמשלם לאומי לסוללת היועצים ששכר לטיפול בפרשה, ובראשם משרד דלויט העולמי. לפי הערכות, התשלום ליועצים השונים מגיע לעשרות מיליוני דולרים. עוד נציין כי התקדמות החקירה כוללת לא רק הפרשות חשבונאיות. לאומי מציין בדוח כי הרשויות האמריקאיות הוציאו צווים לקבלת מידע ומסמכים בעניין הלקוחות האמריקאים, וכן זומנו לקוחות ועובדים של הקבוצה למתן עדות ומסירת מסמכים. מי שמטפלות בפרשה, בין היתר, הן עו"ד דליה טל, עורכת הדין של הבנק, וגליה מאור, לשעבר מנכ"לית בנק לאומי, שעדיין מכהנת כיו"ר לאומי שווייץ ונשארה בתפקיד זה בכדי לטפל בחקירה.
ייתכן והנזק של הבנק מחקירה זו יהיה גבוה יותר מחצי מיליארד שקל. "קיימת אפשרות שההוצאה הסופית תהיה גבוהה משמעותית", נכתב בדוח. עם זאת, לפי הערכות, יותר ממחצית מהסכום כבר הופרש. נזכיר כי מדובר בחקירה שהחלה לפני כשנתיים וחצי, ובמסגרתה בודקות הרשויות האמריקאיות שורה של בנקים בשווייץ, בחשד שאלו סייעו ללקוחותיהם האמריקאים להעלים מס מהרשויות בארה"ב.
החקירה מתקיימת גם נגד בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות, ואולם בלאומי החקירה נמצאת במצב המתקדם ביותר, ולאומי הוא הבנק הישראלי היחיד, ככל הידוע, שכבר הפריש כנגד פרשה זו.
בבנק לאומי החליטו לפעול בצורה אקטיבית כדי לקדם את סיום הפרשה ולצמצם נזקים עד כמה שאפשר. לצורך כך שכרו בבנק את חברת דלויט. לאומי התחייב לתת לאנשי דלויט גישה חופשית ומלאה לחשבונות בבנק השוויצרי, כדי למפות את כלל הפעילות של לקוחותיהם שהם אזרחים אמריקאים ולקבוע את היקף עבירות המס שלהם.
דלויט ולאומי בנו מאגר נתונים אדיר של נתוני הלקוחות הרלבנטיים, הפעולות שביצעו, וההכנסות ורווחי הבנק מפעילות זו. לפי הנתונים שהתקבלו בשילוב של אינדיקציות שקיבלו מהממשל על משמעות אותם הנתונים, ביצעו בבנק הערכה של גובה הקנס הצפוי - ועל פיו ביצעו את ההפרשות. עם זאת, מכיוון שהבדיקה עדיין לא הסתיימה, ייתכן ובהמשך יהיו הפרשות נוספות. כמו כן, למרות שלאומי מקיים את התהליך זה זמן רב, ההערכות הן כי פרשה זו עשויה להסתיים רק בעוד שנה.
עוד נציין כי 530 מיליון השקלים שהופרשו אינם הנזק היחיד של לאומי מהפעילות בשווייץ. הבנק ביצע ברבעון השלישי הפחתה בסך79 מיליון שקל מהמוניטין שיוחס לרכישת בנק ספדיה השוויצרי. הפחתת המוניטין אינה קשורה ישירות לחקירה הנוכחית, אלא באופן כללי למצבו של הבנק, הנגזר ממצב הבנקאות הפרטית בשווייץ. התגברות הרגולציה - הנובעת בעיקר מהדרישות הנוקשות של הרגולציה בכלל והממשל האמריקאי - מקשה ופוגעת בפעילות הבנקים בשווייץ וברווחיות שלהם, ומביאה, בין היתר, ליציאת כספים. על רקע זה ביצע לאומי את ההפחתה בשווי ספדיה, שאותו רכש לפני פחות מ-3 שנים ב-670 מיליון שקל.
מטריית הסודיות
בשנים האחרונות הגבירו רשויות המס בארה"ב, בעידודו של הנשיא ברק אובמה, את מאמצי גביית המס, וזאת על רקע המשבר הפיננסי והגירעון הגבוה שאליו נקלעה המדינה. הרשויות בארה"ב חוקקו את חוק ה-FATCA הדרקוני, שייכנסו לתוקפן ביוני 2014, ובמסגרתם הבנקים בכל העולם מחויבים לדווח על חשבונות ונכסים שהם מנהלים בעבור אזרחים אמריקאים.
כמו כן, ארה"ב שמה על המוקד את הבנקאות בשווייץ, שבמשך השנים הסודיות הבנקאית נחשבה בה ערך עליון. רשויות המס האמריקאיות פשטו על הבנקים בשווייץ והחלו לחקור באגרסיביות האם תחת מטריית הסודיות הבנקאית, הבנקים סייעו ללקוחות אמריקאים להעלים מס. במסגרת אותה חקירה, הגיעו הרשויות בארה"ב והרשויות בשווייץ בסוף אוגוסט האחרון להסכם פשרה עם חלק מהבנקים. בנקים שיסכימו לחתום על הסכם הפשרה, יסגרו בכך את הפרשה הזו, ולממשל האמריקאי לא יהיו טענות או דרישות נוספות.
אלא שמתברר שהסכם זה, על אף שהוא נחשב לפשרה, הוא דרקוני למדי וכולל קנסות כבדים. מההסכם עולה כי הבנק עצמו יצטרך לשלם קנס בשיעור של 20% מהיקף הנכסים של לקוחותיו האמריקאים. זאת ועוד, אם חשבון הבנק נפתח אחרי 1 באוגוסט 2008 (כלומר לאחר שהרשויות בארה"ב החלו לפעול בתחום זה), שיעור הקנס בגין אותו חשבון יעלה ל-30% מהיקף הנכסים, ואם נפתח אחרי 28 בפברואר 2009, הרי שגובה הקנס מזנק ל-50% (!) מהיקף הנכסים באותם החשבונות.
בנקים שיחתמו על ההסכם נדרשים להעביר לרשויות האמריקאיות שורה של נתונים, בהם פרטים על הלקוחות האמריקאים, פרטים על עובדי הבנק שטיפלו בהם, וכן נתונים על חשבונות ובנקים שאליהם הועברו הכספים.
כאמור, עם הבנקים המעורבים בחקירה נמנים גם בנק הפועלים ובנק מזרחי טפחות. שני הבנקים ציינו בדוחותיהם האחרונים כי הם נמצאים בקבוצה של 14 בנקים, שקיבלו מכתב מהרשויות האמריקאיות ולפיו הם אינם נכללים ברשימת הבנקים שיכולים להיכלל בהסדר הפשרה.
ישנם גורמים שהעריכו בעבר כי כנגד בנקים שאינם נכללים בהסדר הפשרה, שיעור הקנס הסופי יהיה גבוה יותר מאשר הקנס המוצע בהסדר הפשרה. עם זאת, מקורות יודעי דבר מציינים כי הסכם הפשרה הדרקוני אינו מהווה בנצ'מרק לגובה הקנס הסופי, ואולם ככל שהבנקים יגלו נכונות לשתף פעולה ולהעביר נתונים בהקדם האפשרי, כך הקנס שיקבלו בסופו של דבר יהיה נמוך יותר. ועדיין, אם נראה את ההפרשות הגדולות שעשה לאומי, ואת הקנס הגבוה שכבר שילם UBS בנושא - קרוב ל-800 מיליון דולר - ניתן להבין שמדובר בקנסות כבדים למדי.
למרות הטייס האוטומטי: לאומי מצליח לרסן את הוצאות השכר
למרות ההפרשה הגבוהה בגין החקירה בשוויץ, הציג אתמול (מוצאי שבת) בנק לאומי דוח טוב, והצליח להרוויח ברבעון השלישי 555 מיליון שקל, עלייה של כ-16% לעומת הרבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של 2013 הרוויח הבנק 1.6 מיליארד שקל, כ-34% יותר מאשר התקופה המקבילה. תשואת הרווח הנקי של הבנק עומדת על 8.5%, לעומת 6.6% בתקופה המקבילה.
מה שסייע ללאומי להציג רווח גבוה ברבעון השלישי הוא מימוש מניות מגדל, שהניב לבנק רווח לפני מס של 163 מיליון שקל. בדומה לבנקים אחרים, מה שעוד תרם הוא סעיף יתרות מסים נדחים בהיקף של 103 מיליון שקל, שנבעו מהעלייה במס החברות ב-1.5%, שתיכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה.
נתון חזק נוסף ברבעון היה בסעיף ההפרשה להפסדי אשראי. לא רק שהבנק לא ביצע הפרשות בסעיף זה, אלא אף רשם הכנסה של 44 מיליון שקל, הנובעת מריקברי של חוב בעייתי. בסה"כ בתשעת החודשים הראשונים של 2013 ביצע הבנק הפרשה להפסדי אשראי של 113 מיליון שקל, המהווה 0.06% בלבד מתיק האשראי של הבנק. סך התיק עומד על 241 מיליארד שקל, ירידה של 0.2% מתחילת השנה.
בסעיף ההכנסות, הצליח הבנק לרשום צמיחה קלה ברבעון השלישי. הכנסות המימון של הבנק עמדו על 1.95 מיליארד שקל, עלייה של 4% לעומת הרבעון המקביל. למרות השינויים ברגולציה המביאים לשחיקה בהכנסות מעמלות, בלאומי ההכנסות בסעיף זה נותרו ללא שינוי ועמדו על 1.05 מיליארד שקל.
נזכיר כי בבנק לאומי מתבצעת בימים אלה תוכנית התייעלות שצפויה להקטין את כמות העובדים בכ-800. בהקשר זה, נציין כי הוצאות השכר השוטפות של הבנק (בנטרול הפרשות לפרישה מוקדמת והפרשות בתחום הפנסיה) דווקא עלו בכ-18% לעומת הרבעון המקביל, ועמדו על 1.42 מיליארד שקל. הסיבה לעליות היא שהבנק ביצע הפרשות לבונוסים לעובדים, וזאת בעוד שבתקופה המקבילה לא בוצעו הפרשות שכאלה, שכן תוצאות הבנק היו נמוכות והעובדים לא קיבלו בונוס. עם זאת, לפי הערכות, בנטרול ההפרשה לבונוס הרי שהוצאות השכר השוטפות של בנק לאומי רוסנו ולא גדלו. מדובר בהישג לא טריוויאלי, שכן השנה נהנו עובדי הבנק מתוספת שכר של כ-5% הנובעת ממנגנון הטייס האוטומטי.
עוד נציין כי יחס ההוצאות להכנסות של הבנק השתפר, וירד מתחת לרף ה-70%. היחס עמד על 69.3% לעומת 72.1% בתקופה המקבילה. השיפור ביחס נבע מעלייה בהכנסות, שהייתה גבוהה יותר מאשר העלייה בהוצאות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
