מומחה מודיעיני אמריקאי: ציר ירושלים-סעודיה? לא יקרה

למרות שישראל וסעודיה שותפות לביקורת הנוקבת על ההסכם הראשוני בין איראן ל-6 המעצמות, קרוב לוודאי שציר ירושלים-ריאד, שיהיה מושתת על ההנחה שאויבו של אויבי הוא ידידי, לא ייתממש. כך כותב המומחה המודיעיני האמריקאי ברוס רידל, ששירת 29 שנים כאנליסט ב-CIA ומשמש עתה כעמית מחקר בכיר במרכז סבן למדיניות מזרח-תיכונית, במכון ברוקינגס בוושינגטון, במאמר באתר האמריקאי "אל מוניטור", שמתמחה בדיווחים על המזרח התיכון.

על פי כמה הערכות, התנגדות לעסקה האיראנית משרתת את האינטרסים של ישראל וסעודיה ולפיכך היא עשויה לבשר על יחסים קרובים יותר בין שתי המדינות האויבות, מציין רידל. יתר על כן, לישראל ולסעודיה יש היסטוריה ארוכה של שת"פ חשאי, או שת"פ שמבוסס על הסכמה בשתיקה, נגד אויבים משותפים. בכל זאת, הסעודים אינם שואפים עתה ליזום שת"פ כזה. להיפך, סביר יותר להניח שריאד תשתמש בעסקה עם איראן כמכשיר שיכפה הגבלות על תכנית הגרעין של ישראל, טוען הכותב.

לכאורה, סעודיה וישראל עשויות להפיק תועלת הדדית משת"פ כזה. הביקורת הפומבית של ריאד על העסקה היתה מאופקת יותר מזו של ישראל, אך בשיחות פרטיות הביעו פקידים סעודיים זעם על ההתנהלות האמריקאית כלפי טהראן. הם הסתייגו במיוחד מביטול חלק מהסנקציות נגד האיראנים ומקיום ערוץ מגעים סודי בין וושינגטון לטהראן. גורם רשמי סעודי אפילו טען, שנשיא ארה"ב, ברק אובמה, שיקר לריאד.

לדברי כמה מקורות, הסעודים הם שמסרו לישראל את המידע שלפיו דיפלומטים אמרייקאים פתחו במגעים חשאיים עם איראן בעומאן במועד מוקדם יותר השנה, אומר רידל.

הדלפה כזו היתה עולה בקנה אחד עם העובדה, שהממלכה היתה מוכנה זה מכבר לפעול מאחורי הקלעים יחד עם ישראל נגד אויב משותף. הדוגמה הטובה ביותר היתה המעורבות הישראלית במלחמת האזרחים בתימן בשנות ה-60. מצרים, בהנהגתו של הנשיא דאז, גמאל עבדול נאצר, יזמה הפיכה נגד המלוכנים בתימן במאמץ להעלות להעלות לשלטון קצינים צעירים, שעמדו בראש הכוחות הרפובליקאים. קהיר, בתמיכה סובייטית מאסיבית, הזרימה לתימן 70 אלף חיילים. סעודיה תמכה במלוכנים.

דבר המעורבות הישראלית בתימן פורסם בעבר. המידע המקיף ביותר נכלל בספר "בריטניה ומלחמת האזרחים בתימן 1962-1965", מאת ד"ר קלייב ג'ונס, שראה אור ב-2004. לדבריו, שירות המודיעין הבריטי הוא שהחליט לבקש מישראל לסייע לכוחות המלוכנים.

אולם רידל מגלה, שהסעודים הם שיזמו את הפניה לישראל. בעקבות פנייתם, ארגן המוסד טיסות מטוסי תובלה של חיל האוויר, שהצניחו ציוד צבאי לכוחות המלוכנים ב-1964. האינטרס של ישראל היה, כמובן, לסבך את צבא מצרים בבוץ עמוק בתימן. את הצד הסעודי של מבצע הסיוע ניהל ראש המודיעין הסעודי דאז, קמאל אדהאם. אך "המגעים הישירים בין ישראל לסעודיה נשמרו ברמה מינימלית; שכירי חרב בריטיים תיווכו בין שתי המדינות", אומר רידל.

"זו דוגמה קלסית לפעולות חשאיות של שתי האויבות נגד אויב משותף שנחשב מקור סכנה לשתיהן", מציין רידל."ישראל וסעודיה שיתפו פעולה במבצעים חשאיים אחרים במהלך המלחמה הקרה ולאחריה. אין ספק, שחלק מהפעולות הסודיות האלה נותר חסוי עד עצם היום הזה".

אך הסעודים אינם מעוניינים ביותר מקשרים חשאיים מזדמנים עם ישראל, גורס המחבר. משפחת המלוכה הסעודית התנגדה להקמת ישראל. כבר ב-1945 הזהיר מלך סעודיה דאז, איבן סעוד, את נשיא ארה"ב, פרנקלין רוזוולט, לא להתיר את הקמת המדינה. בשנות ה-90 קיבלה ריאד, בחריקת שיניים, את העובדה שישראל קיימת בשטח (אך לא את הלגיטימיות שלה) ואת הליכי מדריד ואוסלו. אך המלך עבדאללה סירב להיפגש עם הנשיא ג'ורג' וו. בוש במשך שנתיים בגלל תמיכתו של בוש במי שהיה אז ראש הממשלה, אריאל שרון.

עתה מוצאת עצמה סעודיה קשורה בקשר בלתי נוח עם ישראל בביקורתן המשותפת נגד העסקה עם איראן. אך ריאד מוכנה להמתין ולראות אם המו"מ העתידי עם טהראן יניב הסכם קבוע יותר שיסיר את האיום הגרעיני האיראני. המלך עבדאללה אמר לאובמה, בשיוחת טלפון, שסעודיה שותפה למטרה של הסכם עם איראן, אם זה יניב עסקה טובה.

רידל אומר, שלמעשה הסעודים מכשירים עתה את הקרקע למה שהם רוצים להשיג אחרי חתימה על הסכם קבוע איראן: אזור מפורז מכל נשק להשמדה המונית במזה"ת. הצהרות שהשמיעו הסעודים באחרונה משקפות זאת. אחרי ההשמדה המתוכננת של הנשק הכימי הסורי, ואחרי חתימה על הסכם גרעיני פוטנציאלי עם טהראן, רק הנשק הגרעיני שנמצא כביכול בידי ישראל יהיה המכשול היחידי בדרך להקמת אזור מפורז מנשק להשמדה המונית ברחבי המזה"ת.

צריך לצפות אפוא לכך שהסעודים יעמדו בראש קמפיין להקמת אזור מפורז כזה אם וכאשר תושג עסקה גרעינית עם איראן, בשנה הבאה, כותב רידל.