עוד גזר דין מצטרף למגמה של החמת הענישה בעבירות על חוק התכנון והבנייה: בית משפט השלום בבית-שאן גזר לאחרונה עונש מאסר בפועל בן 7 חודשים נגד ציון עמרם, בגין עבירות על חוק התכנון והבנייה.
ראשיתה של הפרשה בתחילת שנת 2011, אז הוגש נגד עמרם כתב אישום בגין אי-קיום צו שיפוטי, לאחר שביצע עבודות של בנייה ושימוש חורג בקרקע הסמוכה למושב דלתון ללא היתר בנייה, לצורך הקמת רפת.
העבודות שבוצעו ללא היתר כללו הכשרת פני הקרקע, סלילת דרך על-ידי פיזור מצע כורכר והידוקו על פני שטח של 3 דונם, עשיית שימוש חורג בקרקע, הקמת מבנה פח ובטון בן 40 מ"ר המשמש למשקל ולרמפה, והקמת משטח בטון בן 125 מ"ר המשמש להאכלת בעלי חיים. עבירה נוספת היא שימוש חורג במבנים שנבנו ללא היתר בקרקע, לרבות שימוש בשלוש סככות עשויות פח וברזל בנות 300 מ"ר, 560 מ"ר, ו-170 מ"ר המשמשות לרפת ולהאכלת בקר, ומבנה קשיח בן 40 מ"ר המשמש כמחסן ומשרד.
בסוף 2011 הורשע עמרם לאחר שהודה בביצוע העבירות, ובחודש מארס 2012 ניתן גזר הדין שהשית עליו מאסר בפועל, מאסר על-תנאי, קנס, התחייבות לתשלום כפל אגרה והריסת מבנים והפסקת שימוש בהם.
עמרם הגיש ערעור על הכרעת הדין ועל גזר הדין לבית המשפט המחוזי, שדחה את הערעור על הכרעת הדין, אך מנגד קיבל את הערעור על גזר הדין והשיב את הדיון בנושא לבית משפט השלום.
"מפרנס עובדים"
ביולי 2013 העידו בשלב הטיעונים לעונש עדי אופי מטעמו של עמרם, ביניהם ראש המועצה האזורית מרום גליל, עמית סופר, שציין כי עמרם מפרנס משפחות רבות בזכות העסק שמתקיים כבר עשרות שנים, וכי סילוק העסק יביא לקריסה כלכלית של משפחתו ושל משפחות נוספות.
עוד ציין סופר כי הוא מודע למאמצים שעושה עמרם מול רשות מקרקעי ישראל וועדות התכנון לצורך הכשרת המבנים, אך לא ידע לומר האם עמרם נקט הליכים להכשרתם.
אחיו של עמרם, משה, ציין כי ציון עמרם נקלע לקשיים כלכליים כתוצאה מגניבות בקר, ממחלות בעדר ומשריפה שפרצה במקום.
מנגד טענה עו"ד לילך גפני מטעמה של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה כי העדויות מוכיחות כי עמרם הפעיל את המבנים במתחם שנים רבות אף שהוצא נגדו צו פינוי. עוד טענה גפני כי עמרם לא עשה מאומה לצורך הכשרת הבנייה, אף שניתנה לו הזדמנות לעשות זאת על-ידי גורמים שונים.
מנגד טען עו"ד גלעד אבני מטעמו של עמרם כי על אף מצב החקלאות הקשה, עמרם, שהוא איכר פשוט, מבקש להתפרנס ולממש את חופש העיסוק שלו, ואין לו מקצוע אחר.
לדבריו, עמרם בן 61, אב לחמישה, אשתו חולה, והוא "נקלע בין הפטיש של דיני התכנון והבנייה לסדן של הפרנסה". עוד הוא טען כי קיים אופק ודאי להכשרת הבנייה, וזאת נוכח עדותו של ראש המועצה, וכי התקיימה פגישה עם רשות מקרקעי ישראל בנושא.
חומרה כפולה
"עבירת הבנייה ללא היתר הוכרה בפסיקה כ'מכת מדינה', וכבר נפסק כי על הענישה להיות מרתיעה", ציינה השופטת אינעם דחלה שרקאוי. "מדובר בנסיבות חמורות של עבירת אי-קיום צו שיפוטי אשר מתייחס לעבירות בנייה בהיקף נרחב, העומדת במקומה שנים רבות", הוסיפה השופטת.
לדבריה, אין להקל על הנאשם בגלל הניסיונות לטעון כי המבנים משמשים לפרנסתו ולתאר את מאמציו לקבל היתר בנייה לעבירות הבנייה. "להפך" ציינה דחלה שרקאוי, "אני סבורה כי המקרה מצדיק להחמיר עם הנאשם. לא ניתן ללמוד כי פעל להכשרת הבנייה הבלתי חוקית על אף ההזדמנות שניתנה לו לאחר הישיבה עם הגורמים הרלוונטיים.
"מדובר בנאשם שמורשע עתה, זו הפעם השנייה, בעבירה של אי-קיום צו שיפוטי, ובכך הפגין זלזול בצווים אשר ניתנו לו על-ידי בית המשפט. בנוסף, עבירות הבנייה שביחס אליהן ניתנו צווי הריסה הן עבירות בהיקף נרחב מאוד - 2439 מ"ר. בנייה שנבנתה שלא כדין עומדת ומתריסה נגד שלטון החוק בעודה עומדת כך שנים רבות, כאשר מדובר בבנייה להפקת רווחים כלכליים".
על ניסיונותיו להכשיר את העבודות שביצע אמרה: "חרף ניסיונותיו של הנאשם לקבל היתר בנייה בדיעבד לעבירות הבנייה שבהן הורשע במשך שנים רבות, על-ידי הגשת בקשה בחודש ינואר 2012 לוועדה המקומית, עד עצם היום הזה לא הצליח בכך ביחס לאף אחת מעבירות הבנייה".
"פגיעה בערך החברתי"
לדברי השופטת, "בנייה כזו שנעשית ללא קבלת היתר בנייה פוגעת בערך החברתי שביסוד עבירות התכנון והבנייה - ההגנה על המרקם התכנוני, הן בהשלטת הדין בתחום זה והן בשמירת אמון הציבור בשלטון החוק. כאשר הפרת החוק גלויה לעיני כל, היא מכרסמת במלחמת החורמה בעבירות אלה ואף מעודדת בעקיפין את ביצוען. בית המשפט ציווה להחמיר עם עברייני בנייה החמרה של ממש ולהטיל עונשים מכאיבים, אשר רק הם עשויים לעצור את התפשטות התופעה ולהרתיע עבריינים".
יחד עם זאת, השופטת הביאה בחשבון את העובדה שמדובר במקור הפרנסה היחיד של עמרם ושל בני משפחתו, ואף את העובדה שהוא הודה בקיום העבירות בהזדמנות הראשונה וחסך מזמנו של בית המשפט.
בית המשפט גזר על עמרם עונש מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, בנוסף להפעלת מאסר על-תנאי לתקופה של 3 חודשים, כך שבסך-הכול ירצה הנאשם עונש מאסר בן 7 חודשים. נוסף על כך נגזר עליו עונש מאסר על-תנאי לתקופה של חצי שנה נוספת, וכן נגזר עליו לשלם קנס בגובה 150 אלף שקל ותשלום כפל אגרה.
עוד פסקה השופטת על מתן צו הפסקת השימוש במבנים שייכנס לתוקף בעוד חצי שנה, ואף הוציאה צו להריסת המבנים בתוך חצי שנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
