הממשלה הפילה שתי הצעות חוק להורדת מחירי הדירות

שתי הצעות החוק שעלו היום (א') לדיון בוועדת שרים לחקיקה והתייחסו למצוקת הדיור נדחו על ידי הממשלה. מדובר בהצעה של חבר הכנסת איציק שמולי שביקשה לאפשר לעיריות ליזום פרויקטים של דיור בר השגה על קרקע ציבורית (קרקע חומה), ובהצעה של ח"כ תמר זנדברג (מרצ) שביקשה לגבות היטל על דירות מגורים ריקות באזור היצע נמוך.

הסיבה לדחייה היא העובדה שהממשלה מקדמת תיקונים דומים במסגרת הרפורמה בחוק התכנון והבנייה ("רפורמת הפרגולות") שבימים אלו נידונים סעיפיה בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. מגישי הצעות החוק ממהרים להגן על הצעות החוק שנדחו וטוענים כי מדובר בתוספות חשובות שאינן מעוגנות במפורש ברפורמה.

ח"כ תמר זנדברג אמרה בתגובה להחלטת הממשלה כי "הממשלה בחרה היום מצד אחד להמשיך ולהתעלם מאזרחים ואזרחיות שסובלים ממשבר הדיור ומהצד השני לעודד תושבי חוץ ובעלי הון לרכוש דירות שעומדות ריקות במרבית השנה. ועדת טרכטנברג קבעה כי הממשלה חייבת להטיל מס על הדירות הריקות ולמרות זאת, כלום לא קרה. הצעת החוק שלי ושל עמותת ידיד ביקשה להסדיר היטל מס מוגדל על דירות ריקות, היטל שיחזור לתושבים דרך הקמת פרויקטים לדיור בר השגה. הפתרונות למשבר הדיור מונחים לפתח הממשלה ועדיין היא ממשיכה להתעלם".

גם חבר הכנסת שמולי התייחס לדחיית הצעת החוק שהגיש על ידי הממשלה ואמר: "למרות שבכנסת הנוכחית יש רפורמה חדשה בחוק התכנון והבניה, היא כרגע לא נותנת פיתרון לדיור בר השגה. במאמץ עילאי הושגו בשבוע שעבר הנחיות חלקיות לדיור בר השגה רק בחוק הווד"לים, אבל כאמור הוא הוראת שעה שאם לא תחודש, תפוג בעוד 22 חודשים. הצעת החוק הנוכחית מבקשת לעגן דיור בר השגה באופן קבוע".

ההצעה הראשונה, אותה הגיש חבר כנסת שמולי, ביקשה לתקן את חוק התכנון והבנייה שמתיר לרשויות מקומיות להפקיע מקרקעין שנועדו בתוכנית מתאר לצרכי ציבור לשורה של מטרות ציבוריות עליה מחליט שר הפנים. הצעת החוק, עליה חתומים גם חברי הכנסת דב חנין, יריב לוין, אורלי לוי אבקסיס, עמרם מצנע, יעקב מרגי, ניתן הורוביץ, נחמן שי, משה מזרחי, שלי יחימוביץ' ומנחם אליעזר מוזס, ביקשה לקבוע מטרה נוספת ברשימת צרכי הציבור שבגינן תותר הפקעת מקרקעין, והיא "דיור בר-השגה לצעירים", כך לשון הצעת החוק.

"מטרה זו חשובה לא פחות ממטרות ציבוריות אחרות שהוכרו בחוק אשר למענן ניתן להפקיע מקרקעי ציבור: כגון בתי משפט, תחנות כיבוי אש, משרדי רשויות מקומיות ועוד", כך לפי דברי ההסבר להצעת החוק. "בשנות החמישים הכיר המחוקק במטרה ציבורית שלמענה מותרת הפקעה לצרכי ציבור שכונת מגורים לעולים חדשים, וזאת לאור צרכי השעה באותן השנים".

שמולי אמר היום טרם הדיון על הצעת החוק כי "חדשות לבקרים מפורסמים נתונים המעידים על עליית מחירי הנדל"ן. הנתונים מעידים בצורה ברורה - ממשלת ישראל לא ממש רוצה לפתור את המשבר או מייצרת פתרונות יצרתיים בכדי לעזור למשפחות הישראליות לרכוש דירה. מחירי הדיור שממשיכים לעלות ומשלימים עלייה של כ-45% מאז 2008 מול זחילה עלובה של 3% בשכר הממוצע. לאור זאת, הגשתי הצעת חוק שמאפשרת לרשויות מקומיות לבנות דיור בר-השגה לצעירים על קרקעות שבבעלותן. זוהי רק דוגמא אחת לצעדים רבים הגיוניים וצודקים יותר שדרכן אפשר לנסות להתמודד עם משבר הדיור החריף".

מי שסייע לשמולי בגיבוש הצעת החוק הוא עו"ד איתן גינזבורג, סגן ומ"מ ראש עיריית רעננה ויו"ר ועדת משנה לתכנון ובנייה. לקראת הדיון בהצעת החוק פנה גינזבורג במכתב לשר הפנים גדעון סער בו כתב: "המציאות מלמדת כי לכל הרשויות המקומיות בארץ, עשרות דונמים של שטחים לבנייני ציבור שטרם נבנו מסיבות שונות, והם עומדים שוממים, בלתי מנוצלים, 'כעתודה לימים שיבואו' לכן, מן הראוי להתאים את חוק התכנון והבניה למציאות הנוכחית כך שיאפשר לנצל בצורה מושכלת את הקרקע הציבורית שבידי הרשויות המקומיות למטרה ציבורית חשובה לא פחות והיא דיור בר-השגה לזוגות צעירים וזכאי משרד השיכון. בכך תוכל לאפשר לרשויות המקומיות, באמצעות חברות לפיתוח עירוני, לממש את סמכותן ולספק דיור למעוטי היכולת ולצעירים שידם אינה משגת לדירה".

כאמור, הצעה נוספת שעלתה לדיון היום היא הצעת חוק של ח"כ זנדברג ועמותת "ידיד" שביקשה להטיל מס על דירות ריקות. ההצעה ביקשה להשתמש בהכנסות מהמיסוי בכדי לקדם דיור בר-השגה ולפיתוח תשתיות. בסיס הצעת החוק עומד על הנתונים שהוצגו בוועדת טרכטנברג הנוגעים לדירות ריקות. על פי הנתונים, עומדות כיום בישראל כ-47 אלף דירות ריקות, מהן 4,746 בתל אביב, 3,445 בחיפה ו-3,429 בירושלים.

"בשנים האחרונות משבר הדיור הוא כבר מציאות קיימת", מסרה זנדברג לפני הדיון. "המשבר מתבטא בעליות מחירים קיצוניות, שמביאה לדחיקת אוכלוסיות רבות אל מחוץ לאזורי ביקוש ובפרט ממרכז הארץ. במקביל מתרחש תהליך של רכישת דירות על ידי בעלי אמצעים פעמים רבות תושבי חוץ - אשר מתגוררים בדירות לתקופות קצרות מאוד, אינם משכירים אותן והן עומדות ריקות. כבר ברור שהפיתרון למשבר לא יהיה רק בהגדלת ההיצע לבניה, אלא גם בהתערבות במחירים ברגולציה על המלאי הקיים. דירות הרפאים נוגדות את האינטרס הציבורי; הן פוגעות באיכותו של המרחב הציבורי סביבן, מעמיקות את הפערים החברתיים וגורעות מההיצע של הדירות להשכרה באזורים שמשוועים להן".

רן מלמד, סמנכ"ל עמותת "ידיד מרכזי זכויות בקהילה" שיזמה את הצעת החוק יחד עם ח"כ זנדברג אמר היום כי "תכניות הממשלה בתחום הדיור הן תכניות שגם אם יצאו במלואן לפועל ייקחו מספר שנים לפני שנראה את התוצאות שלהן. החוק להטלת היטל על דירות מגורים ריקות יכול לשחרר מידית אלפי דירות למגורים או לחלופין להגדיל את הכנסות המדינה ולאפשר הגדלת סכומי הסבסוד בשכר דירה לאוכלוסיות נזקקות".